פ
בית משפט השלום באר שבע
|
2237-06
04/03/2008
|
בפני השופט:
יעל רז-לוי
|
| - נגד - |
התובע:
לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
עו"ד רוית מלכה
|
הנתבע:
1. אמברדנישוויל מננה
2. אמברדנשוילי ליה
עו"ד רווח
עו"ד לימור אזולאי
|
| החלטה |
כללי
ביום 16.01.08 העלו ב"כ הנאשמים, טענה מקדמית לפיה לא קוימה החובה הקבועה בסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982, (להלן: "חסד"פ"), ולפיכך נמנעה מהנאשמות זכות לשימוע ולכן, לדבריה, יש לבטל את כתב האישום.
כתב האישום מייחס לשתי הנאשמות עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 382 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, ולנאשמת 1 עבירה של איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל.
עפ"י האמור בכתב האישום, בתאריך 7.1.06 איימה הנאשמת 1 בפגיעה במתלוננת בכך שאמרה לה "אני אהרוג אותך" בהמשך, תקפו הנאשמות את המתלוננת בכך שתפסו בשערה, בפניה ובגופה ונתנו לה אגרופים בראש, בגב ובחזה.
ב"כ הנאשמת 2 טענה בשמה ובשם ב"כ נאשמת 1 כי המדובר בעבירה מסוג פשע וכי המאשימה לא קיימה את חובת היידוע והשימוע כפי שהייתה מחויבת מכח החוק וכי אם הייתה מקיימת את חובתה, יתכן ולא היה מוגש כלל כתב אישום נגד הנאשמות. עוד הוסיפה כי המדובר בזכות יסוד אשר נשללה מהנאשמות.בטיעוניה בכתב הוסיפה כי אין מדובר במקרה חד פעמי של המאשימה כי אם במקרים לא מעטים אשר המאשימה אינה מקיימת את זכות השימוע על פי חובתה כאמור בחוק ומכל אלו יש מקום להורות על ביטול כתב האישום.
ב"כ הנאשמת 1 הצטרף לאמור ועתר אף הוא לבטל את כתב האישום ולזמן הנאשמות לשימוע.
ב"כ המאשימה השיבה בכתב, כאשר לשיטתה מדובר בפגם שיכול ויקרה אך ניתן לרפאו בעריכת שימוע בדיעבד. עוד הוסיפה כי ניתן לדחות הדיון ולקיים את השימוע בעוד כתב האישום יוותר על כנו וכי אין מקום לצעד כה דרסטי של ביטול אישום ויש בשימוע מאוחר, אף אם כתב האישום נותר תלוי ועומד משום מתן הזדמנות לנאשם להשמיע טיעוניו בנדון.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית:
סעיף 60א' לחסד"פ קובע:
"
ידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע
(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
(ב) .....
(ג) .....
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, רשאים להאריך את המועד האמור".
אין חולק על כך כי מטרתו של סעיף 60 א' לחסד"פ הינה ליתן הזדמנות לחשוד לשטוח את גרסתו וטענותיו בפני התביעה במטרה להניאה מלהגיש כנגדו כתב אישום. זכות שימוע הוכרה כזכות מהותית ביחסים בין הפרט לרשות הציבורית. חשיבותה של זכות השימוע כזכות יסוד נדונה פעמים רבות אף במשפט הציבורי ולאו דווקא במשפט הפלילי, שהרי לזכות זו פנים רבות, והיא בעלת מעמד ולה מקום נכבד ביחסים בין האזרח לרשות הציבורית הפועלת בתחומי החיים השונים.
באשר לזכות השימוע שבענייננו שמצא לנכון המחוקק להכניס בתיקון האמור בתחילת שנת 2005 נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק:
"ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בכתב אישום לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור" ( ראה: הצעת חוק 2242, תיקון 26 תשנ"ט 1999).
על חשיבות ומהותה של זכות השימוע כבר נפסק בבג"צ 554/05
רס"ר אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה תקדין עליון 2005(3), 3043:
"בגדר השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט להאזין בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש. זוהי זכות הטיעון שהיא מן הזכויות היסודיות במשפטנו. היא נמנית עם עקרונות הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית".
וראה גם בבג"צ 4175/06
הרב ראובן אלבז נ' היועמ"ש תקדין עליון 2006(2).