בקשה לביטול כתב אישום בגין פסול בו.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירת הפרת הוראה חוקית, לפי ס' 287 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. טענת ב"כ הנאשם, היא כי מחמת העובדה כי עבירה זו הינה עבירה מסוג פשע, וכי לפי ס' 60+ 62 ל
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, סמכות העמדה לדין על עבירה מסוג פשע, נתונה לפרקליט המחוז בלבד, הרי שלטענתו, משלא נתקבלה ההחלטה ע"י פרקליטות המחוז, כתב האישום שהוגש ע"י תובע מלשכת התביעות, הוגש בחוסר סמכות. לאור כל אלה, מבקש ב"כ הנאשם להורות על ביטולו של כתב האישום.
במסגרת טיעוניו הפנה ב"כ הנאשם להחלטת כב' סגן הנשיא השופטת בלטמן-קדראי בת.פ.(אילת)
מדינת ישראל נ' מנשרוב
(לא פורסם). כן צירף דוגמא של אישור "תקין" להגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע מטעם פרקליטת המחוז. אלה, מלמדים כי מה שמונח לפנינו איננו כתב הסמכה כדין.
ב"כ המאשימה ציין, כי המדובר בנוהל נוהג מזה זמן רב. כן הפנה להחלטתי נשוא ת.פ. 4786/04 (ב"ש)
מדינת ישראל נ' יזרעאל ירון
(לא פורסם), בה קבעתי, כי העברת חומר הראיות ללשכת התביעות לשם בדיקתו והגשת כתב אישום נעשו באותו עניין בסמכות וכדין.
החלטתי נשוא ת.פ. 4786/04 זכורה לי כמובן וכן מוכרת לי החלטת כב' סגן הנשיא השופטת בלטמן קדראי. ההבדל בין החלטתי הנ"ל להחלטת כב' השופטת בלטמן קדראי ובין החלטתי הנ"ל לתיק נשוא עניננו הוא, שבתיק זה אין המדובר בעבירת פשע המנויה בתוספת ראשונה א' לחסד"פ, מה שאין כן בהחלטתי הקודמת, שם היה מדובר בעבירת פשע המנויה בתוספת ראשונה א' לחסד"פ.
בהחלטתי נשוא ת.פ. 4786/04 הרחבתי בסוגיית העברת הסמכות והבעתי דעתי כי לא בכדי קבע המחוקק פרוצדורה להגשת כתבי אישום בעבירות מסוג פשע. הפסיקה הרחיבה על כך רבות, וכך נאמר לדוגמא בע"פ (תל-אביב-יפו) 70589/02 -
מדינת ישראל נ' חב' משה
, תק-מח 2002(3), 8552 :
"... ראוי לזכור כי הסמכות להעמיד לדין היא בעלת אופי שיפוטי. ההחלטה להעמיד לדין יש בה כדי להשליך על גורלו של אדם, ועל כן ביקש המחוקק לרכז את סמכויות התביעה ולהעניקן לגוף בלתי תלוי שאין לו קשר עם הרשות החוקרת, שאיננו כפוף לה, לא ארגונית ולא בדרך אחרת.
ההפרדה בין הרשות החוקרת לבין הרשות התובעת, ובמיוחד הרשות שמחליטה בדבר העמדה לדין, היא עקרון על.
עם זאת הביא המחוקק בחשבון, כאמור, את ההכרח להסמיך בחיקוק גופים אחרים בנוסף לפרקליטות, והכוונה היתה לחקירות בנושאים שדרושה בהם התמחות מיוחדת או בעבירות קלות.
זאת ועוד, על אף שהמחוקק איפשר ליועץ המשפטי לממשלה להסמיך תובעים בהתאם לשיקוליו, הוא הקפיד שסמכות ההחלטה תיוותר בידיו של פרקליט המחוז או אדם אחר שנקבע בחיקוק." (ההדגש אינו במקור- י.ש.).
מעבר לאמור לעיל, הרי שתיקון 33 לחוק סדר הדין הפלילי שינה את המצב העובר לתיקון, כך שהקנה סמכות לפרקליטות המחוז להורות על העברת סמכויות ביחס לעבירות המצויות בתוספת ראשונה א' לחסד"פ, לתובע מוסמך, כאשר מעתה יהא זה האחרון, הגורם המכריע במכלול התהליכים הנוגעים לתיק וביניהם העמדה לדין. כך אף עולה מבש"פ 7438/01
אליעזר כהן נ' מדינת ישראל
, פ"ד נו(1), 345:
"סעיף 60 לחוק המתוקן ביקש להעמיד סייג להוראה הכללית שהיתה בתוקפה קודם לתיקון, לפיה כל חומר חקירה הקשור בפשע יועבר לפרקליט המחוז לצורך החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת התיק. תיקון החוק נועד להסמיך את פרקליטת המדינה להחליט כי חומר חקירה
בעבירות פשע מן הסוגים המפורטים בתוספת ראשונה א' לחוק המתוקן, כולן או חלקן, יועבר לתביעה המשטרתית. הפירוש המעשי של הוראה מתקנת זו הוא כי מעתה ניתנה סמכות לפרקליטת המדינה להורות כי חומר חקירה בפשעים מסוימים המצויים בסמכות העניינית של בית משפט השלום יועבר על ידי המשטרה ישירות לתביעה המשטרתית כדי שהיא תפעל לגביהם בכל שלבי ההליך - הן מתן החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת התיק, הן הגשת כתב אישום והן יצוג בבית משפט השלום בהליך גופו. שוב אין צורך בסוג עבירות זה בהחלטת פרקליט בדבר העמדה לדין, ולגבי עניינים אלה נוצרה האחדה של מכלול הסמכויות הנוגעות להליך בידי התביעה המשטרתית. ואכן, פרקליטת המדינה הורתה על יישום התיקון כאמור בהחלטה שפורסמה ברשומות.
...אין מדובר בשלב זה ביצירת האחדה מלאה כאמור בכל עבירות הפשעים הנדונות בבתי משפט השלום, אלא בהתאמה חלקית בלבד לגבי סוגים מסוימים של עבירות פשע ואילו בפשעים אחרים הותיר המחוקק לעת זו את הפיצול הקיים בין סמכות ההעמדה לדין או סגירת התיק הנתונה לפרקליט מוסמך לבין הטיפול השוטף לאחר מתן החלטת העמדה לדין, הנתון לתביעה המשטרתית והמקיף הן את הגשת האישום והן את הייצוג במשפט. "
(ההדגשים אינם במקור - י.ש).
מהעובדה כי סעיף כתב האישום נשוא ענייננו לא מופיע בתוספת ראשונה א' לחסד"פ, עולה המסקנה, שמסמך העברת הטיפול שהוצג על ידי התובע אינו כדין וזאת על רקע העובדה, כי פרקליטת המחוז לא גיבשה עמדתה בתיק, אלא העבירה את שיקול הדעת לבחינת חומר הראיות והגשת כתב האישום ללשכת התביעות, אשר נדרשת איפוא להפעיל את שיקול דעתה לגבי הגשת כתב אישום בעבירת פשע שאיננה מפורטת בתוספת, דבר שאינה מוסמכת לעשות.
בנסיבות אלה, המדובר בכתב אישום פגום מיסודו, void, שכן הוגש מלכתחילה בחוסר סמכות ושלא כדין. הואיל וכתב האישום לא הוגש על ידי המוסמך להגשתו, ממילא לא עומד הוא בתנאים שנקבעו בחוק לכך ודינו להתבטל.
בנסיבות אלה, הנני מורה על ביטולו של כתב האישום .
המזכירות תעביר עותק החלטתי לב"כ הצדדים.
ניתנה היום כ"ד בתשרי, תשס"ו (27 באוקטובר 2005) במעמד הצדדים.
