1. לאחר שפעם אחר פעם ניתנה ארכה לנאשם ליתן תשובתו לכתב האישום, ומשבדיון שקויים ביום 30.11.06 נדחתה בקשה נוספת של סניגורו בענין, ניתנה בתאריך האמור תשובת הנאשם לחלק מסעיפי האישום, כשלענין אישום 7 נקבע כי תשובתו תוגש בכתב עד ליום 12.12.06.
ואולם אף שגם מועד זה חלף, אין בפני ביה"מ תשובה לאישום האמור.
לפיכך אני קובעת כי אי מתן תשובתו מהווה כפירה כללית בעובדות הנטענות בסע' זה. תוצאות ההימנעות ממתן תשובה (כאמור בסע' 152 לחסד"פ) יובהרו לנאשם ע"י בא כוחו, וביה"מ ישוב ויבהירם לנאשם בטרם שמיעת ההוכחות.
2. ביום 3.12.06 הגיש ב"כ הנאשם בקשה להזמנה וגילוי מסמכים, לפי סעיף 108 לחסד"פ, במסגרתה הוא עתר להורות על המצאת תיק המשפחה מלשכת הרווחה בירושלים, באמצעות עדת התביעה עו"ס ד' ריפס וכן תיקי בית הספר של המתלוננים ..., ... ו-... - ילדיו של הנאשם.
לטענת הנאשם, נוכח אופי העבירות בהן הוא מואשם, שעניינן אלימות במשפחה - יש בחומר שעיון בו מבוקש כדי לסייע לו בהגנתו:
באשר לתיק הרווחה נטען, כי משרשומה הגב' דבורה ריפס, עובדת לשכת הרווחה, כעדת תביעה, חיוני להגנתו כי תיק לשכת הרווחה המתייחס למשפחה, יועבר כולו לעיונו "בלי שהגב' ריפס תוכל להחליט מטעמיה היא, איזה חומר לגלות ואיזה לכסות".
באשר לתיקי בית הספר בהם לומדים המתלוננים נטען, כי יש בהם כדי לשפוך אור על אמינות המתלוננים, ועל התנהגותם, שהביאה, לטענת הנאשם, להתבטאויות קשות מצדו כלפיהם. מה גם שבהיות הנאשם אביהם של המתלוננים הוא זכאי לקבל התיקים לעיונו מכוח היותו אפוטרופסם.
עוד נטען, כי הגם שתיתכן פגיעה בפרטיות המתלוננים כתוצאה מחשיפת החומר לנאשם, הרי שניתן לנקוט אמצעים מתאימים להקטנת הפגיעה ככל האפשר, ומכל מקום, באיזון בין זכותם של המתלוננים לפרטיות לבין זכותו של הנאשם למשפט הוגן, גוברת האחרונה.
3. בתגובת המאשימה נטען, כי ככל שהדבר נוגע לתיק הרווחה, אין מקום לבקשה, מאחר שהגב' ריפס לא תובא לעדות מטעם המאשימה, מה גם שזו אינה יכולה להעיד על האירועים נשוא כתב האישום, שכן כל שהיא יכולה להעיד עליו הינו בבחינת עדות שמיעה.
באשר לתיקי בית הספר של הילדים נטען, כי אין המאשימה הכתובת לקבלת תיקים אלו, ככל שהם קיימים, ועל הנאשם, כאפוטרופוס המתלוננים, לפנות במישרין לאותם מוסדות חינוך ולזמן האנשים הרלוונטיים כעדי הגנה.
לגופו של ענין טוענת המאשימה, כי התיקים האישיים מהווים עדות שמיעה בלבד ויש צורך בהעדת הגורמים שהיו מעורבים בכתיבת החומר המצוי בהם. עוד נטען כי אין התיקים רלוונטיים כלל לאישום 5, כנטען בבקשה, שכן אין בהתנהגות המתלוננות, ככל שתהיה, כדי להצדיק הכינויים והמעשים המיוחסים לנאשם.
4. סעיף 108 לחסד"פ קובע כדלקמן:
"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".
משבא ביה"מ לדון בבקשה להתרת עיון בחומר חקירה על פי סעיף 74 לחסד"פ, מוטל עליו לשקול ענין הרלוונטיות הלכאורית של החומר לאישום ולנאשם, ערכו הראייתי, והפגיעה האפשרית בזכויותיו החוקתיות של העד שאת הפרטים הנוגעים אליו מבקשים לחשוף, (ר' בג"צ 9264/04
מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים ואח', תק-על 2005(2) 2861, 2870, בעמ' 2877).
שיקולים אלו יפים, אף ביתר שאת, בבקשה על פי סע' 108 לחסד"פ, שכן החומר המבוקש אינו "חומר חקירה" (זאת על אף הפרשנות המרחיבה שנתן בית המשפט למושג זה), וממילא נטל ההוכחה שעל הנאשם, המבקש לקבל לידיו החומר - מוגבר (ר' בש"פ 9322/99
עבד מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (1) 376, 383).
5. במקרה דנן מבקש הנאשם לקבל לידיו תיק לשכת הרווחה ותיקי בית הספר של המתלוננות ... ו..., ושל המתלונן ....
לענין תיק הרווחה - משהצהירה המאשימה כי הגב' ריפס מלשכת הרווחה לא תוזמן לעדות, מתייתרת הבקשה בכל הנוגע לרכיב זה.
באשר לתיקי בית הספר: לשיטת הנאשם יש בפירוט התנהגותם של המתלוננים, ככל שהיא מופיעה בתיקים אלו, כדי להצדיק המעשים בהם הודה בתשובתו לאישום 5 לכתב האישום המתוקן: אמירה לבנותיו ... ו... כי הן מתלבשות "כמו זונות" וכיו"ב, בעקבות דיווח מבית הספר בדבר לבוש לא הולם (אישום מס' 2), וכדי לשפוך אור על התנהגותו של המתלונן ... לענין אישום מס' 7 - בו נטען למעשי אלימות של הנאשם כנגד ... .
אינני מקבלת טענה זו: אף אם בתיקי בית הספר מצוי, כטענת הנאשם, מידע בדבר התנהגות זו או אחרת של המתלוננים, אין מידע זה רלוונטי לעובדות האישומים נשוא הבקשה: העובדה הלכאורית, כי המתלוננות ... ו... סולקו מבית הספר בשל לבוש שאינו הולם מוסד זה אינה רלוונטית לאישום מס' 5. גם אין בהתנהגות לכאורה, פרועה ובעייתית ככל שתהיה, של המתלונן ..., כדי להוות הגנה בפני עבירות האלימות נשוא אישום מס' 7.
