פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
1688-03
08/12/2005
|
בפני השופט:
דורית רייך - שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד בדנר אריה
|
הנתבע:
1. גרוס אספקת דלק בע"מ
2. גרוס זאב - בעצמו
עו"ד גריידי אחיקם
|
| החלטה |
ג ז ר - ד י ן
הנאשמים חברת גרוס בע"מ (להלן: "החברה") ומנהלה זאב גרוס (להלן: "הנאשמים"), הורשעו לאחר ניהול הוכחות בניהול עסק ללא רישיון בניגוד לסעיפים 4+14 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים") ופריט 2.1 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשנ"ה-1995 (להלן" "הצו"), זיהום מים בניגוד לסעיפים 20ב ו- 20כב לחוק המים תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המים") ביחד עם תקנות 2,3,8,11,13. ו- 17 לתקנות המים (מניעת זיהום מים תחנות דלק) תשנ"ז-1997 (להלן: "תקנות המים") ולכלוך רשות הרבים בניגוד לסעיפים 2, 13 ו-15 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק הניקיון").
הנסיבות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין שיצאה מלפני ב- 7.11.05 ואין צורך לחזור.
בטרם טיעונים לעונש ביקש הסנגור שהות להגיש מסמכים רלוונטיים מבחינת הנאשם. וזאת עד ליום 27.11.05 לעשות כן. לא קבלתי מסמכים כנ"ל.
בטיעוניו לעונש נדרש התובע לחומרה שמייחס המחוקק לעבירות איכות סביבה הנלמדת מהעונשים הכבדים שהוצבו לצד העבירות, תוך שהוא מפנה למספר תקדימים. התובע ביקש לגזור על הנאשמים קנסות גבוהים כמתחייב מחומרת העבירה ולהכות בכיסם של הנאשמים כמקובל בעבירות בעלות אופי כלכלי.
באופן טבעי ביקש הסנגור שלא להחמיר עם הנאשמים, להתחשב בעברם הנקי בעובדה שהם עזבו את המגרש בו בוצעו העבירות, לא התעלמו מהוראות מפקחי המשרד לאיכות הסביבה גם באשר למניעת דליפות וגם באשר לניקוי השטח. הסנגור ביקש שלא להטיל קנסות מכבידים על הנאשמים בהתחשב בכך שהעסק עומד בפני סגירה בשל מצב כלכלי קשה.
הנאשם עצמו פנה לבית המשפט פנייה נרגשת וביקש לקבל שפעילות החברה שלו לא היתה מקור היחיד לזיהום המגרש, ביקש ליתן משקל לקולא לעובדה שבמהלך הפעילות ניסה לבצע את הוראות הפיקוח וסבר שביצע אותן במלואן. כמו כן ביקש לקבל שהוא אישית מודע לצורך בשמירה על איכות הסביבה ומזה שנים משמש כנאמן ניקיון. לטענתו תוך כדי ההליך הפלילי הפנים את האיסור, הביע צער וחרטה על הזיהום שגרם. הנאשם ביקש שלא להחמיר בקנס בשל מצב כלכלי קשה.
לאחר ששקלתי מכלול הנסיבות הגעתי למסקנות כדלקמן:
1. על נפיצותן וחומרתן של עבירות איכות הסביבה נכתב ונאמר הרבה מאוד. בכל העולם נאבקות הרשויות בתופעה ונוקטות בפעולות אכיפה לשרושן. עבירות איכות סביבה מקבלות משנה חומרה בארץ קטנה ודלת משאבי מים כמו ישראל.
2. במקרה זה ניהלו הנאשמים עסק שבו איחסנו דלק ותידלקו מכוניות בדלק, תוך הפעלת ציוד כבד שכלל מיכליות, (משאיות נושאות מיכלים) ומיכלים נייחים. אגב כך זיהמו במשך שנים זיהום חמור את הקרקע, כפי שהעיד גם המומחה מטעמם.
3. העבירות בוצעו למען הפקת רווחים מירבית וחיסכון בעלויות במגרש, שקיבלו ללא תמורה, והמשיכו בפעילותם המזהמת גם אחרי שקיבלו התראות וגם אחרי שהמשרד לאיכות הסביבה שלח אליהם התראות וגם אחרי שעסק דומה שהתנהל באותו איזור פינה את המקום. רק לדרישת בעל המגרש הפסיקו הנאשמים פעילותם הבלתי חוקית, חודשים רבים לאחר הגשת כתב האישום נגדם.
