החלטה בתיק פ 1329/03

1.         ביום 15.6.06 הורשע הנאשם על פי הודאתו, בהסדר טיעון ובכתב אישום מתוקן בשנית בעבירה של  מעשה מגונה לפי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין").

2.         על פי כתב האישום המתוקן בתאריך 5.10.01 הגיעה המתלוננת א.ב. (להלן:"המתלוננת") למשרד לשיקום שכונות בנתיבות,  בו עבד הנאשם, על מנת  לקבל ממנו סיוע במסגרת עבודתו. במועד האמור לעיל נעל הנאשם את המשרד והציע  למתלוננת לצפות בסרטים כחולים באינטרנט. המתלוננת סרבה להצעתו. הנאשם בניגוד להסכמתה נישק את המתלוננת על לחיה וחיבק אותה.

בהסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם ישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר לעניין העונש, אשר יבחן גם את שאלת ביטול ההרשעה של הנאשם.

3.         בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים הראשון ביום 28.1.07 והשני ביום 1.7.07. מדובר בשני תסקירים חיוביים ביותר.

מהתסקירים עולה כי הנאשם כבן 53, נשוי ואב ל - 7 ילדים. לפרנסתו עובד כרכז השמה  מקצועית מטעם עירית נתיבות וכן עובד כקצין ביקור סדיר בהיקף של חצי משרה.

            שירות המבחן מציין כי הוצגו בפניו מסמכים המעידים על עברו התעסוקתי ועל תרומתו החיובית של הנאשם לקהילה. כן מצויין כי הנאשם שירת בצה"ל בשירות סדיר, קבע ובמילואים והשתחרר מהשירות הצבאי בדרגת רס"ן. לאחר שירותו הצבאי סיים הנאשם תואר ראשון במינהל עסקים ותואר שני בחינוך.

שירות המבחן מציין כי התרשם מהנאשם כאדם בעל יכולות קוגניטיביות ותפקודיות גבוהות, בעל תפיסת עולם נורמטיבית ומבחינה זו מציין שירות המבחן כי מעורבותו בעבירה המיוחסת לו מהווה חריג במסכת חייו.

4.         בפני שירות המבחן לקח הנאשם אחריות מלאה על מעורבותו בעבירה. הוא תיאר בפני שירות המבחן מצב בו באירוע נשוא כתב האישום, חצה את הגבול  בין  נסיון להתקרב באופן ידידותי למתלוננת לבין נסיון להתקרבות אינטימית. כמו כן הביע הנאשם מודעות, במהלך הסדנא הטיפולית בה שולב, לפסול שבהתנהגותו הן מאחר והעבירה נעברה תוך ששימש בתפקיד ציבורי, הן נוכח פער הגילאים והן כיוון שלא גילה אמפטיה  למצבה ורגשותיה של המתלוננת.

5.         הנאשם הביע בפני שירות המבחן נכונות להשתלב בקבוצה טיפולית וכך עשה.  מהתסקיר עולה כי הנאשם השתתף באופן פעיל בטיפול הקבוצתי ונראה כי נתרם מההליך הטיפולי. במהלך הפגישות שב ולקח אחריות מלאה על מעורבותו הפלילית  תוך גילוי ההבנה לפסול שבהתנהגותו ברמה הערכית והחוקית וכן אמפתיה לסבלה של המתלוננת. שירות המבחן התרשם מכנות דבריו של הנאשם.

6.         שירות המבחן סבור כי העמדת הנאשם בצו מבחן כשהתנאי הוא המשך השתתפותו  בתהליך הקבוצתי יש בה כדי לחזק את המגמה החיובית בה מצוי הנאשם. כמו כן ממליץ שירות המבחן על הטלת עונש של עבודות של"צ.

7.         לענין ביטול ההרשעה מציין קצין המבחן כי התלבט בגיבוש העמדה בענין זה. מחד  גיסא עמדו לנגד עיניו אופיה החמור של העבירה והצורך בהרתעת הציבור. מאידך גיסא, מציין קצין המבחן נראה כי ההליכים המשפטיים והטלת מבחן ושל"צ יש בהם כדי להרתיע. מסקנתו של שירות המבחן כי מההיבט הצר והמשך שיקומו של הנאשם  מומלץ לשקול בחיוב את האפשרות לביטול ההרשעה, על מנת למנוע פגיעה אפשרית עתידית  במישור התעסוקתי.

8.         למען הסדר יובהר כי  לאחר תום הדיון  מסר ב"כ הנאשם כי הנאשם מושהה מעבודתו.  הדברים לא נרשמו בפרוטוקול.

9.         בטרם טענו הצדדים הביא ב"כ הנאשם ארבעה עדי אופי  - עובדי ציבור בתחום החינוך הרווחה והתעסוקה, אשר מכירים את הנאשם שנים רבות, הן מעבודתם יחד עימו בשירות הציבורי והן מפעילותו ההתנדבותית של הנאשם בקהילה ובמסגרות חברתיות שונות.

כמו כן  הגיש ב"כ הנאשם אסופת מכתבי המלצה.

10.        עדי האופי כולם העידו כי הם מודעים לעבירה המיוחסת לנאשם. כולם סיפרו על  היכרות רבת שנים עם הנאשם, שיש לו מעורבות גדולה בעבודה קהילתית, שמסייע רבות לנזקקים, מוכן להרתם תמיד לעזרת הזולת ומקדיש מזמנו לפעילות זו ללא כל תמורה. בשל נכונתו לסייע לזולת גוייס לעבודה בשיקום שכונות ובעבודתו זו עזר לאנשים רבים שנקלעו למצוקות קשות בחייהם וסייע להם לטפל בבעיותיהם. כמו כן תרם רבות ביזום פרוייקטים חינוכיים וסייע לתושבי נתיבות להשתלב בלימודים אקדמאים. לדבריהם, מדובר באיש משפחה בעל ואב מסור שהביע חרטה כנה על מעשיו.

11.        ב"כ המאשימה מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם. בטיעוניה ציינה כי רק במקרים נדירים ובנסיבות מיוחדות ימנע בית המשפט מהרשעה. מדובר בענייננו בעבירה חמורה  ואין מדובר בנסיבות המצדיקות סטיה מן העקרון של הרשעה לאחר הודאה  באשמה.  במקרה של העבירה בה הודה הנאשם קיים אינטרס ציבורי מעבר להרתעת הנאשם גם  בהרתעת עברייני מין פוטנציאליים.

אשר על כן מבקשת ב"כ המאשימה שלא לבטל את הרשעת הנאשם, וכן מבקשת כי יוטל עליו עונש של"צ על פי המלצת שירות המבחן, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

12.        ב"כ הנאשם ציין, בטיעוניו לעונש, כי מדובר במעשה שנמצא במדרג הנמוך של עבירות המין, אשר בוצע ללא הפעלת כח, ללא אלימות וללא איום. ברגע שהמתלוננת ביקשה  מהנאשם להפסיק, הוא חדל ממעשיו. מדובר באדם נורמטיבי שתורם רבות לחברה והביע חרטה על מעשיו, חש בושה וכלימה בגינם. כמו כן מדובר בעבירה לפני 6 שנים.

לדבריו, ענישה היא ענין אינדבידואלי, זוהי השיטה המשפטית הנקוטה ויש לשקול את נסיבות ביצוע העבירה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם אל מול האינטרס הציבורי.