אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ 1064/04

החלטה בתיק פ 1064/04

תאריך פרסום : 15/11/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
1064-04
11/06/2007
בפני השופט:
שהם אורי - אב"ד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד סנאית פישר אהרוני
הנתבע:
ר.א.
עו"ד משה זאב בן דורי
החלטה

1.         כתב האישום בעניינו של הנאשם, ר.א, הוגש בתאריך 31.3.2004 והוא כלל במקורו 21 אישומים, בהם יוחסו לנאשם עבירות של אונס, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עושק, מעשה סדום, מעשה מגונה, עבירה על ייחוד העיסוק בניגוד לפקודת הרופאים, איומים והטרדת עד.

            לאחר הגשת כתב האישום הנ"ל הגישה התביעה כתב אישום מתוקן בתאריך 20.4.2004, ולאחריו כתב אישום מתוקן בשנית (להלן: "כתב האישום").

            ב"כ הנאשם, עו"ד משה בן דורי, הגיש בתאריך 20.5.2004, תגובה מפורטת בכתב לנטען בכתב האישום, ובו כפירה בכל האשמות המיוחסות למרשו.

            טרם שהחל שלב ההוכחות בתיק, העלה הסנגור "בעייתיות שקיימת במצבו הבריאותי-נפשי של הנאשם, הן בעיה בכושר השיפוט והן בעיה בעניין תפיסת המציאות" (פרוטוקול בית המשפט מיום 23.5.2004). משלב זה ואילך, החל תהליך ארוך של הגשת חוות-דעת מומחים בפסיכיאטריה הן מטעם הנאשם, והן מטעמו של הפסיכיאטר המחוזי.

            חוות-דעת אלה נועדו לבחון את שאלת אחריותו של הנאשם לביצוע העבירות המיוחסות לו, אך בעיקר את שאלת כשירותו לעמוד לדין.

            במהלך התקופה שחלפה מאז חודש מאי 2004 ועד לחודש ינואר 2007, הוגשו חוות-דעת רבות לבית המשפט, נחקרו חלק מהעדים המומחים וניתנו מספר החלטות על ידי בית המשפט, בהרכב בראשותה של כב' השופטת ס' רוטלוי, ס"נ.

            בהחלטה מיום 18.1.2005 נקבע, על יסוד החומר הרפואי, כי הנאשם אינו "חולה נפש" במשמעותו המשפטית של מונח זה. בהסתמך על חוות-הדעת שניתנו על ידי הפסיכיאטרית ד"ר שליאפניקוב, והקרמינולוגית גב' אסולין, קבע בית המשפט כי אין להפסיק ההליכים בעניינו של הנאשם, בשל חוסר יכולתו לעמוד לדין. באותה החלטה גם נדחתה הטענה כי יש להפסיק ההליכים נגד הנאשם, תוך שימוש בטענת "הגנה מן הצדק".

            החלטה נוספת ניתנה על ידי בית המשפט בתאריך 3.11.2005, לאחר שנשמעה עדותה של הפסיכיאטרית ד"ר קלרה שילד. באותה החלטה, קבע בית המשפט כי יש לדחות את חוות-דעתה של ד"ר שילד לפיה "הנאשם לוקה בשכחה דיסוציאטיבית (רטרוגראדית) ולא יכול לשתף פעולה עם סנגורו ולהעיד על האירועים מזכרונו". בית המשפט קבע, על יסוד החומר שהונח בפניו, כי הנאשם כשיר לעמוד לדין, ולפיכך אין להפסיק ההליכים בעניינו. פעם נוספת נדחתה טענת הסנגור לעניין ההגנה מן הצדק.

            בהמשך להחלטה זו, ולאחר שהתקבל חומר רפואי נוסף בדמות חוות-דעת מטעמו של הפסיכיאטר ד"ר שי גרינשטיין, מיום 30.8.2006, ממנה עולה, לכאורה, כי הנאשם לוקה בסכיזופרניה ומצוי במצב פסיכוטי כרוני, החליט בית המשפט, ביום 5.9.2006, להפנות הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית נוספת בבית החולים "אברבנאל", על מנת להעריך את  מצבו הנפשי ולבחון את שאלת כשירותו לעמוד לדין.

בית המשפט ציין בהחלטתו מיום 5.9.2006 כי לא ניתן לומר שבקשת הסנגור לדחיית דיוני ההוכחות "הוגשה בתום לב, ככל שהיא נוגעת לאופן הגשתה ולעיתויה", יומיים לפני תחילת שלב ההוכחות. עם זאת, ציין בית המשפט כי זכותו של הנאשם שההליך בעניינו יתקיים "שעה שהוא כשיר לעמוד לדין ואם יתעורר ספק בכך יש מקום לבדוק סוגיה זו מחדש".

בעקבות החלטתו זו של בית המשפט, הוגשה חוות-דעת שנערכה על ידי פאנל רופאים פסיכיאטריים, ד"ר יהודה ברוך מנהל בית החולים "אברבנאל", ד"ר משיח סגן מנהל בית החולים, ד"ר עוזי שי פסיכיאטר מחוז תל-אביב, פרופ' יורם ברק מנהל מחלקה פסיכוגריאטרית, ד"ר חגי אורן מנהל מחלקה אקוטית סגורה וד"ר כספי פסיכיאטר בכיר.

בחוות-דעת זו צויין כי היא מבוססת על בדיקתו של הנאשם, על החומר הרפואי מבית החולים איכילוב ועל עיון בחוות-דעתו של ד"ר שי גרינשטיין מיום 30.8.2006. בחוות הדעת נאמר כי הנאשם הבין את מטרת הבדיקה, שיתף פעולה עם חברי הצוות, באורח מלא והשיב לשאלותיהם בתשובות ענייניות "לעיתים בהרחבת יתר". חשיבתו של הנאשם היתה מאורגנת ורציונאלית, ונראה כי "קיימת יכולת טובה לחשיבה מופשטת". הנאשם שלל אובדנות, אך דיווח על שמיעת קולות בעבר, קולות שהופיעו בעיקר בלילה, הגם שבחודשים האחרונים הוא ציין כי כמעט ואינו שומע קולות. את השיפור במצבו מייחס הנאשם לטיפול התרופתי אותו הוא מקבל. הועדה מציינת כי "הזכרון לכל הטווחים שמור אם כי מתקשה לדייק בתאריכים. בוחן המציאות תקין והשיפוט שמור עם תובנה מלאה לגבי הסיטואציה ומצבו הנפשי והמשפטי". הנאשם טען בפני חברי הצוות כי הוא מעוניין לעמוד לדין ולהוכיח את חפותו, ולדבריו הסנגור הוא שמסרב לשוחח עימו ולהעזר בו. שיחותיו של הנאשם עם הסנגור נעשות באמצעות אשתו.

בסיכום חוות-הדעת נאמר כי כל חברי הצוות תמימי דעים באשר לקביעה כי בוחן המציאות ושיפוטו של הנאשם תקינים, ללא הפרעות בולטות בקוגניציה. הנאשם הפגין הבנה להליך המשפטי שמתנהל בעניינו, למהות העבירות בהן הוא מואשם, ולהשלכות האפשריות של ההליך. הנאשם "לא ביטא תכנים פסיכוטיים או אפקטים מג'וריים", והוא מסוגל להעזר בעורך-דינו במהלך הדיון המשפטי.

2.         חוות-דעת זו הונחה על שולחנו של בית המשפט בתאריך 17.12.2006, ובעקבותיה ביקשה ב"כ המאשימה, עו"ד יעל הראל, לקבוע את התיק להוכחות, בציינה כי בירור כתב האישום מתעכב מזה זמן רב.

ב"כ הנאשם עו"ד בן דורי, ביקש, בישיבה מיום 20.12.2006 "חוות דעת משלימה בשאלה של בחינת כשרותו (של הנאשם - א.ש.) בזמן ביצוע העבירות". עוד ציין הסנגור כי עומדת לו הזכות, לפי סעיף 26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), לזמן את עורכי חוות הדעת לחקירה, אך הוסיף כי "כדי לייעל ולקצר אני מבקש חוות-דעת משלימה".

בית המשפט דחה בקשתו זו של הסנגור בציינו כי ניתנו, קודם לחוות-הדעת מיום 17.12.2006, שתי חוות דעת אחרות שגם בהן נקבע כי הנאשם אינו חולה נפש וכי הוא כשיר לעמוד לדין. בחוות הדעת האחרונה, אשר נערכה ונחתמה ע"י פאנל רופאים נקבע, פעם נוספת ובאופן חד-משמעי, כי הנאשם כשיר לעמוד לדין, ולפיכך "אין מקום לטעמנו לחוות-דעת נוספת, ויש מקום לקבוע את התיק לשמיעת הוכחות".

בגוף אותה החלטה, הועבר המשך הטיפול בתיק להרכב בראשותי, לשם שמיעת ראיות, במועדים שיקבעו לפי יומנו של ההרכב החדש.

            בתאריך 11.2.2007 התקיימה ישיבת תזכורת בפניי, אשר נועדה לקבוע את מועדי הדיונים בתיק. באותה ישיבה העלה הסנגור את בקשתו לחקור את עורכי חוות-הדעת מיום 17.12.2006, כאשר הדברים מכוונים, בעיקר, אל ד"ר יהודה ברוך, מנהל המרכז לבריאות הנפש "אברבנאל". עוד ציין הסנגור, כי ההגנה טוענת לחוסר אחריות פלילית במועד ביצוע העבירה ואי-כשירות לעמוד לדין, כיום.

            ב"כ המאשימה, עו"ד איתי נעמן, טען כי ההליכים, לעניין כשירותו של הנאשם לעמוד לדין מוצו, עד תום, בפני ההרכב הקודם. החלטתו האחרונה של בית המשפט מיום 21.1.2007 קובעת, באורח חד-משמעי, כי הנאשם כשיר לעמוד לדין ומאז לא חל שינוי מהותי בנסיבות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ