החלטה בתיק פשר 648/06

1.         בקשת חייב לצו כינוס.

החייב, יליד 1965, רואה חשבון במקצועו.

בבקשתו הצהיר על חובות בסך 4,848,745 ש"ח ל-27 נושים.

2.         הכונ"ר מתנגד למתן צו כינוס.

בתגובתו הראשונה מיום 13.2.07 טוען הכונ"ר כי למעלה מ-43% מחובותיו המוצהרים של החייב נוצרו עקב מעשים פליליים. מס הכנסה לבדו הגיש תביעת חוב בסך 2,102,479 ש"ח נגד החייב.

החייב לא דיווח על שלוש חברות שניהל. החייב טען כי למיטב זכרונו, החברות היו רשומות על הנייר בלבד(!) אך לשיטת הכונ"ר "קיימת אפשרות (ולו גם תיאורטית) כי החברות היו פעילות, שאחרת מדובר בחברות קש, שתכלית הקמתן פסולה". הכונ"ר הדגיש כי גם לאחר שנודע על דבר החברות לא צירף החייב מסמכים התומכים בגרסתו, דוחות כספיים של החברות או הסביר מדוע "נזכר" בקיומן רק בעקבות מכתבו של ב"כ הכונ"ר.

לחייב חוב מזונות בסך 54,378 ש"ח, לגביו קיימת חזקה בפסיקה כי נוצר בחוסר תום לב.

החייב גם לא המציא סימוכין לטענתו שלא היה מעורב בהקמתו של אינטרנט קפה. טענה, הסותרת את האמור בכתב האישום שהוגש נגדו. החייב גם לא צירף את כתב האישום ו/או את כתב האישום המתוקן, כפי שנתבקש לעשות.

3.         בתצהיר משלים מיום 18.4.07 טען החייב כי החברות פרפלה עינוגים זמפה בע"מ ופרפלה עינוגים חיפה (1999) בע"מ הוקמו בתחילת דרכן ע"י שותפו, ערן להט. אותו שותף ניצל את העובדה שהחייב שהה בכלא במשך תקופת מה על מנת להקים חברה נוספת עם שותפים אחרים. לטענת החייב, כשהשתחרר מהכלא נודע לו שהעסק נסגר בשל הזנחה של השותפים, שנעלמו ומאז לא יצרו עימו קשר.

עוד לטענתו, חברת ל.ז. ניהול מסעדות בע"מ הוקמה במטרה ליצור חשבון בנק משותף, לו ולשותפו, כיוון שהם לא רצו להקים עוסק מורשה. הפעילות העסקית של החברה היתה מזערית והסתכמה בפתיחת חשבון הבנק בלבד.

חובו למס הכנסה נוצר עקב אי הגשת הצהרת הון בשנת 1995, בעת שהיה בעיצומו של הליך גירושין ואשתו סירבה למסור לו מסמכים שהיו נחוצים להכנת הדו"ח. זאת ועוד, החייב פנה למס הכנסה על מנת לנסות ולהגיע עימם להסדר, ברם אין באפשרותו לשלם חוב המסתכם כיום בלמעלה מ-2.1 מיליון ש"ח.

אין דרך להשיג כיום את כתב האישום המתוקן, שהוגש לפני כ-10 שנים והטיפול בו הסתיים לפני כ-8 שנים, לאחר שהחייב שילם קנס וסיים לרצות את עונשו. עוד טוען החייב כי עיסוקו כמלווה וכגובה בשוק האפור לא הניב לו רווחים וככלל מצבו הכלכלי היה אז "בכי רע וביהמ"ש אף הכיר בכך" ולא הטיל עליו קנס.

לטענתו, חוב המזונות משנת 2005 סולק במלואו. לא ברור מדוע גרושתו עדיין לא סגרה את תיק ההוצל"פ.

4.         בתגובה נוספת של הכונ"ר מיום 7.6.07, נטען כי החייב נהג בחוסר תום לב משהקים חברה לצורך פתיחת חשבון בנק, לאחר שהחשבון של חברה אחרת, הוגבל.

מתצהירו של החייב עולה כי לא הוצאו דוחות כספיים לחברות שהיה מעורב בהן ולכן לא ברור כיצד יעלה בידו להוכיח תום לב ביצירת חובות.

בנוסף החייב לא הצליח להגיע להסדר עם מס הכנסה, על אף הזמן הרב שעמד לרשותו. ככלל, לא ברור כיצד ניתן להגיע להסדר עם שלטונות המס, משלא הוגשו דוחות.

לחייב חובות משנת 93' ו-94'. אף על פי כן, בין השנים 1995-1998 הקים חברות ועסקים בזה אחר זה, בין היתר כדי לקבל אשראי מהבנק; כמו כן החייב פעל בשוק האפור; החייב הורשע בעבירה של השפעה בדרך פסולה על תנודות מניות. ערעורו על הרשעתו נדחה ולעומת זאת ערעור המדינה על  גובה הקנס, התקבל.

5.         ב-28.10.07 הגיש החייב תצהיר נוסף, בו הבהיר כי החשבון הנוסף נפתח באותו סניף בנק, בידיעתו ובאישורו של הבנק, על מנת שלא לעצור את הפעילות העסקית. לטענת החייב הוא לא ניסה להתחמק מנושים: "לקחנו עלינו את חובות החברה ל.ז. בע"מ וכל החובות עברו לחברה החדשה אשר נפתחה- חברת פרפלה עינוגים זמפה בע"מ... את השיקים שחזרו בגין חברת ל.ז. בע"מ שילמנו מהחשבון החדש אשר נפתח".

            כן נטען כי גם מס הכנסה וגם מע"מ פטרו את שתי החברות הנ"ל מחבות במס עקב הפסדים. החייב חוזר על טענתו כי החוב שלו למס הכנסה הינו עניין טכני בלבד ונוצר בשנת 94', כאשר בשיאו של הליך הגירושין לא הגיש הצהרת הון. 

            אשר למעורבותו בשוק האפור, החייב טען: "לא פעלתי בשוק האפור אלא עבדתי כשכיר בחברת מימון".

            עוד לטענתו, מאז ששוחרר מהכלא בסוף 2003, לא יצר חובות חדשים. החייב עובד לפרנסתו בעבודה מסודרת, שומר על אורח חיים נורמטיבי ונמצא בקשר עם היחידה לשיקום האסיר מיוזמתו הוא.

6.         ב-24.12.07 קיימתי דיון בבקשת החייב.