החלטה בתיק פשר 464/96

מונחת בפני בקשת הנאמן לנכסי החייב בן ציון הגואל (להלן: "הנאמן" ו"החייב", בהתאמה), בה עותר הוא להורות לחברת טיטו נ.ס. אדריכלים בע"מ (להלן: "המשיבה") לשלם לקופת הנאמנות סכומי ריבית והצמדה בגין יתרת חוב אשר שולמה על ידי המשיבה, כך לטענת הנאמן, באיחור בן שלוש שנים .

בפתח דברי, ובטרם אתייחס לגוף הבקשה, אציין כי הבקשה דנן אשר התגובה האחרונה בה (היא תגובת כנ"ר) נושאת חותמת "נתקבל" מיום 2/7/2006, הונחה בפני אך בימים אלה, וזאת עקב תקלה בלתי צפויה באיתור הבקשה. בנסיבות אלו, אני מוצאת להתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן ההחלטה.

לגופו של עניין; לאחר עיון בבקשה על צרופותיה ונימוקיה, ולאחר שעיינתי בטענות המשיבה ובתגובת כנ"ר, סבורה אני כי דין בקשתו של הנאמן להידחות. ובמה דברים אמורים?

1.         חוב זה של המשיבה התגבש בהתאם להוראות הסכם המכר מיום 21/11/2001, במסגרתו רכשה המשיבה שתי חנויות אשר היו בבעלות החייב (להלן: "הנכס"), בסך כולל של 125,000 דולר (ארה"ב). בהתאם להוראות ההסכם, נמסרה החזקה בנכס למשיבה עוד במועד חתימת ההסכם.

ביום 27/1/2002, כחודשיים לאחר חתימת הסכם המכר, נחתמה הסכמה נוספת בין הצדדים, ולפיה קובע סכום התמורה על שער הדולר כפי שהיה ידוע ביום התשלום, ובגובה 4.224 ש"ח לדולר.

2.         טוען הנאמן כי בהתאם להוראת סעיף 6 להסכם המכר היה על המשיבה לשלם לנאמן את מלוא התמורה בתוך 30 יום מיום חתימת ההסכם . עם זאת, ולאור עיכובים שונים בהשגת האישורים המתאימים לצורך השלמת החוזה, נרשם הנכס על שם המשיבה אך ורק ביום 5/8/2004, ואילו יתרת החוב שולמה לנאמן אך ביום 8/8/2004. לפיכך סבר הנאמן כי יש לשלם הצמדה וריבית.

3.         המשיבה מתנגדת לבקשת הנאמן. לטענתה, הוסכם בין הצדדים כי התמורה תשולם רק בחלוף 60 ימים ממועד רישום הדירה אצל רשם המקרקעין . עוד טוענת המשיבה כי סכום התמורה הוקפא בהתאם להסכמה אשר הושגה בין הצדדים בעניין שער הדולר.

4.         עיון בהסכם המכר מלמד כי הדין במקרה זה עם המשיבה. סעיף 6(ב) להסכם המכר, עניינו מועד תשלום התמורה בגין הנכס, ובו נקבע כדלקמן:

"ב. התמורה תשולם תוך 30 ימים מחתימת הסכם זה ותופקד בחשבון נאמנות נפרד ע"י הנאמן בפש"ר עד למועד סיום ביצוע הרישום ע"י הקונה כאמור בסעיף 13 להלן.

אולם, היה ויידרש הקונה לקבלת כספים ממוסד בנקאי כנגד משכנתא ולא ניתן יהיה לקבל משכנתא, לאור מצב הרישום, ניתן יהיה לאחר מועד זה עד ל-60 יום ממועד קבלת האישורים המפורטים בסעיף 13 להלן, לצורך קבלת משכנתא ע"י הקונה."

(ההדגשות אינן במקור- ו.א)

            הנה כי כן, חוזה המכר יצר למעשה שני מועדים אפשריים לתשלום, ולמעשה על מנת לקבוע את מועד התשלום המתאים בהתאם להוראות החוזה, יש לבדוק האם נדרשה המשיבה למימון הקנייה באמצעות הלוואת משכנתא.

            דא עקא, הנאמן בתגובתו, התעלם, משום מה מסעיף זה לחוזה המכר, תוך שהוא מציין בסעיף 15 לבקשתו כי:

"היה מוכן לשעות לטענת הקונה כי את הכספים לרכישה היא צריכה לקבל ממוסד בנקאי וכי טרם רישום הזכויות לא ניתן לקבל הלוואה ממוסד בנקאי, אולם מדוע המתנה כאמור צריכה לפעול לרעת קופת הפש"ר?"

(ההדגשה אינה במקור- ו.א)

            על כך אין לי לא להביע את פליאתי. האין זה הנאמן שחתום על החוזה בין הצדדים ובו סעיף 6 המצוטט לעיל? לבקשתו של הנאמן לא צורפה ולו ראשיתה של אסמכתא אשר עשויה להרים את נטל הראייה ולהוכיח את קיומה של הסכמה בין הצדדים לפיה ישוערכו כספי התמורה בדרך אחרת מלבד זו הקבועה בחוזה (לרבות ההסכמה בדבר הקפאת שער הדולר). 

            זאת ואף זאת; התנהלות הצדדים לאחר חתימת חוזה המכר מלמדת כי אין מקום לחיוב המשיבה בסכומי הריבית וההצמדה. הנאמן הסכים להקפאת שער הדולר כאמור,  וזאת ל מעלה מחודשיים לאחר חתימת החוזה, ומבלי שהועלתה כל טענה באשר לאי תשלום התמורה בחלוף 30 ימים  מיום חתימת החוזה. אם לא בכך סגי, הרי שביום 6/8/2003, כשנתיים לאחר חתימת חוזה המכר, שלח הנאמן מכתב למשיבה, ובו מבקש הוא את כספי התמורה בערכם הנומינלי , ומבלי שצויין ולו דבר באשר לסוגיית ההצמדה והריבית.

            כאן ייאמר כי בקשתו של הנאמן לקבל תשלומי ריבית והצמדה הופיעה לראשונה במכתבו של הנאמן מיום 16/6/2004, יותר משנתיים וחצי לאחר העברת החזקה בנכס לידי הרוכשת.

            בנסיבות אלו, סבורה אני כי צודקת המשיבה בטענתה כי היה מוטל עליה לשלם את סכום התמורה החוזי בהתאם להסכמת הצדדים בעניין  הקפאת שער הדולר, וזאת בתוך 60 יום ממועד קבלת מלוא האישורים לצורך קבלת משכנתא, אישורים אשר נתקבלו במלואם אך בחודש יולי 2004.