אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 2058/05

החלטה בתיק פשר 2058/05

תאריך פרסום : 21/06/2007 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2058-05,18214-06
26/12/2006
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
1. קו עיתונות דתית בע"מ
2. אריאל קוניק

עו"ד יעקב קלדרון ואח'
הנתבע:
1. רו"ח אלון פרדקין בתפקידו כמנהל מיוחד של חברת מפתח העיר פרסומים בע"מ
2. ישעיהו וינטרוב-ויינר
3. אבאקוס יועצים בע"מ
4. גראדנץ יעקב
5. מליחי יפה
6. מליחי נתנאל
7. שוקי לרר
8. יהודה פרקוביץ'
9. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד נטען כצמן-יעקובוביץ
החלטה

מונחת בפני בקשתם של קו עיתונות דתית בע"מ ואריאל קוניק (להלן: "המבקשים"), ליתן להם להמשיך בהליכים פליליים ואזרחיים כנגד חברת מפתח העיר פרסומים בע"מ, המצויה בהליך פירוק (להלן: "המשיבה"). מפרקה של המשיבה (להלן: "המפרק") מתנגד לבקשה, הן בשל העובדה כי המבקשים לא הגישו תביעת חוב במועד הקובע של שישה חודשים מיום הפירוק, והן משום שלשיטתו, משחדלה החברה מלפעול, אין כל תכלית להליכים פליליים כנגדה, ואילו בסוגיות האזרחיות יכול היה הוא עצמו להכריע.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים והכנ"ר, ניתנת החלטתי זו.

1.         בכל האמור בניהול הליכים פליליים כנגד חברה, הרי שהדין בעניין זה הינו חד-משמעי, באשר ההלכה המחייבת של בית המשפט העליון, רע"א 9008/01 מדינת ישראל נ' א.מ תורג'מן בע"מ, קובעת כי עיכוב הליכים לפי סעיף 267 אינו חל בהליכים פליליים . בעניין זה, אין בית המשפט יכול להדרש לסוגיית "התועלת מן ההליך" אותה מנסה המפרק להעלות; אכן, אין ספק כי החברה אינה פעילה עוד, ואף אין ספק כי לא ניתן להטיל על האורגן הראשי שלה דהיום, המפרק, אחריות אישית בגין מעשים נטענים של מנהליה ערב הפירוק.

עם זאת, אין המפרק רשאי להחליף את שיקול דעתו של הצד שכנגד בשיקול דעתו שלו, ואם סבורים המבקשים כי המשך הקובלנה הפלילית שהגישו עשוי להביא להם תועלת (בין אם במהלכים עתידיים כנגד בעלי השליטה לשעבר בחברה בפירוק, ובין אם בדרך אחרת), אין המפרק או בית המשפט רשאים להתערב בשיקול דעתם ולהפוך את ההלכה הפסוקה על פיה. עם זאת, שאלת אי-הרלוונטיות של ההליך לחברה בפירוק דהיום עשוי בהחלט לעמוד לנגד עיני המפרק, בכל הנוגע לשאלה האם ובאיזה היקף עליו להתגונן מפני אותו הליך.


אי לכך, דין הבקשה להתקבל, בכל האמור בהליך הפלילי.

2.         ההליכים האזרחיים:


אין ספק, כי לכלל "המועד הקובע" של ששת החודשים נודעת חשיבות רבה. בין היתר (והדבר חשוב למחלוקת הנוכחית), הרי שהגשת כל תביעות החוב עד למועד הקובע נועדה בכדי שבאותו מועד תהיה בפני בעל התפקיד ונושי החברה תמונת מצב שלמה של מסת התביעות העומדת כנגד החברה בגין חובות העבר שלה, בכדי שיוכלו להעריך נכונה את מצבם ולשקול את צעדיהם.

אכן, במהלך בדיקת תביעות החוב, עשוי המפרק לדחות או לקבל אך באורח חלקי אי-אלו מהתביעות, אולם הדבר אינו משנה את שאיפתו הבסיסית של הדין לקבל במועד זה מעין "תמונת מצב" לכאורית, המשקפת את מצבת חובותיה המקסימלית של החברה בפירוק. יוער, כי במסגרת זו עשויים להתבע גם חובות שעודם עתידיים ושנויים במחלוקת, אשר אף הם הינם אחד מסוגי התביעות העשויות לעמוד כנגד חברה חדלת פרעון.


אי לכך, ספק גדול בעיני אם די לנושה לטעון כי תביעתו "אינה מתאימה להידון בפני מפרק", בכדי לעשות דין לעצמו ולהתעלם מהליך הפירוק, בטענה כי עניינו נדון במקום אחר, וראוי כי ימשיך להידון שם. הדרך הנכונה שעל נושה כזה להילך בה, הינה להגיש תביעת חוב, המלווה בבקשה מנומקת להמשיך את ההליכים האזרחיים, בין אם בטענת אי-התאמה להליך תביעת חוב ובין אם מכל סיבה אחרת.

3.         מהו הדין, אם כן, בכל הנוגע לתביעה שמעצם טיבה אינה מתאימה להתברר בהליך של תביעת חוב, כגון תביעה נזיקית מורכבת?


לו היה הביטוי "חוב שאינו בר-תביעה" מתפרש כפשוטו, הרי שלכאורה לא היה מנוס מקביעה כי חוב כזה אינו יכול להיתבע מחברה בפירוק, ואי לכך אין מנוס להותיר נושים נזיקיים כש"ידיהם על ראשם".

אלא מאי? תחת אותו פירוש גורף ובלתי צודק, בחר הדין פירוש אחר, לפיו טענות וחובות מסוג זה עשויים להתבע מחברה בפירוק, אולם בדרך-כלל, אין הם מתאימים לבירור בפני המפרק , אלא מועברים, לאחר נטילת רשות מבית המשפט של פירוק, לדיון בערכאה האזרחית המוסמכת.

מכאן עולה, כי גם כאשר עסקינן בתביעה נזיקית שברור שאין מקום לבררה באמצעות המפרק דווקא, הרי ש אין התובע רשאי להתעלם מהחובה להגיש תביעת חוב במועד , וודאי שאין הוא יכול להתעלם מהליך הפירוק ולהמשיך את הדיון בערכאה אזרחית כאילו "לא ארע מאומה".


לשון אחר; הדרך היחידה להוציא כספים מקופת פירוק בגין חוב עבר של החברה, הינה באמצעות תביעת חוב, ולחליפין: תביעת חוב המוגשת בצירוף בקשה להעביר את ההליכים לערכאה אזרחית. דין אחר עשוי להביא למצב אבסורדי, לפיו נושה נזיקי עשוי להתעלם מהליך הפירוק ולנהל את ענייניו בערכאה אחרת במשך תקופה ארוכה (באשר נסיון החיים מלמד כי ערכאות אחרות לא תמיד מודעות להליך הפירוק), כאשר רק מקץ אותה תקופה, הוא מנסה לדרוש את המגיע לו מהקופה - לעיתים לאחר שכבר חולקו דיבידנדים, או שהובטחו דיבידנדים שהנושים האחרים מסתמכים עליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ