אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1743/00

החלטה בתיק פשר 1743/00

תאריך פרסום : 05/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1743-00,15876-07
25/12/2007
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
סלומון יעקב רון
עו"ד אורי חורש
הנתבע:
1. עו"ד גד ויספלד בתפקידו כמפרק עדי י.ע.ד. ייזום עפר ודרכים בע"מ
2. שמשון חסון
3. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד גד ויספלד
עו"ד ענבל מנוצהרי
החלטה

מונחת בפני מחלוקת בין מר יעקב סלומון, הרשום כבעל המניות היחיד של חברת עד י.ע.ד יזום עפר ודרכים בע"מ (להלן: "המבקש" ו"החברה"); הרקע לבקשה הינה העובדה, כי תביעות חובם של הנושים הרגילים שולמו במלואן, באורח אשר מקנה את יתרת נכסי החברה לנושים הנדחים, לאחר תשלום הוצאות הפירוק ושכר-טרחתם של בעלי התפקיד. אלא, שמפרק החברה, אשר הגיש תגובתו הן כמפרק והן כבא-כוחו של מר שמשון חסון , אשר טען בעבר לנשיה בחברה, מתנגד לאמור לעיל, ומעלה בעניין זה טענות, אשר רובן קשורות לסכסוך בין המבקש לבין מר חסון. בין היתר, עולות טענות למעשי מרמה ונטילת נכסים אסורה שביצעו המבקש ואביו, למניעות מקבלת הכספים מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, ובעיקר - כי הסכם שקדם לפירוק מקנה למר חסון את הזכות להרשם כבעליהן של חמישים אחוז מהמניות.

כונס הנכסים, בתגובתו, תמה על הדרך בה התיר לעצמו המפרק לפעול ב"כפל כובעים", באורח המעורר יותר מחשש לניגוד עניינים, ומסכים באורח עקרוני לקבלת הבקשה ולחלוקת יתרת הכספים למבקש.


לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו;

1.         עניין לנו במחלוקת, הנסבה על גורלם של כספים שנותרו ב"עודף" בקופתה של חברה בפירוק, וזאת לאחר ששולמו מלוא חובותיהם של הנושים הרגילים; כמו כן אעיר, כי אין מחלוקת בין הצדדים, כי יש לשלם את הוצאות הפירוק במלואן, כפי שפורטו ברישא של הבקשה, וכי לאחר תשלומן תיוותר עדיין יתרה משמעותית בקופה .

אין צורך להכביר מילים כי הדין הבסיסי החל בענייני פירוק חברות, קובע כי לאחר שסולקו כל החובות לטובת הנושים הרגילים (קל וחומר, הנושים בדין קדימה או הנושים המובטחים, אם קיימים כאלו), הרי שמגיע "תורם" של הנושים הנדחים. זאת, כאשר בדרך-כלל (כמו גם במקרה שבפני), עסקינן בבעלי המניות של החברה בפירוק. אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי במצב הדברים הרגיל , זכאים בעלי המניות לחלוקת הכספים שנותרו ביחס ההולם את שיעור האחזקה שלהם במניות החברה, כפי שמורה מרשם בעלי המניות ב"מועד הקובע" של ראשית הפירוק, ולחלופין - כפי שתוקן על-ידי המפרק, לאחר שנקט את ההליך ההולם והקבוע בדין. כך למשל, אם אין לחברה אלא בעל מניות אחד המחזיק במלוא מניותיה, הרי הוא זכאי למלוא הסכום שנותר בקופה, ובמידה וקיימים שני בעלי מניות המחזיקים כל אחד במחצית המניות, יחולקו הכספים ביניהם באורח שווה.

2.         אין ספק, כי כזו היא ברירת המחדל, אלא ש מר חסון והמפרק , בתגובה המשותפת שהגישו (בא משמש המפרק הן בכובעו זה, והן, במפורש ובמוצהר , כבא-כוחו של מר חסון), טוענים כי בנסיבות המקרה הספציפיות, יש להחיל דין אחר ולהמנע מחלוקת הכספים למבקש, וזאת למרות שאין חולק כי לפי המרשם הקיים נכון למועד הגשת הבקשה (ואף כעת, במועד כתיבת החלטתי זו), הוא רשום כבעל המניות היחיד. את בקשתם זו, מנסים המפרק ומר חסון לעגן במגוון טעמים, אשר ביסוד רובם עומד חוזה נטען שנחתם טרם הפירוק, ובו התחייב המבקש לשיטתם לרשום את מחצית המניות על שמו של מר חסון. בעניין זה, אין המפרק ומר חסון חוסכים טענות קשות בעניין התנהגותם של המבקש ואביו, הן בטענה המפורשת של הפרת חוזה מכוונת וחסרת תום-לב, והן בטענות נוספות.

אלא מאי? בטענות אלו הנובעות רובן ככולן (בין אם מדובר בטענה הלובשת דמות של עשיית עושר, ובין אם עסקינן בטענות חוזיות גרידא), מתעלמים המשיבים דנן מקושי פשוט, אולם רב-משמעות הניצב בדרכם. חלוקת יתרת הכספים שבקופת הפירוק לבעלי המניות, טיבה היא, שהיא נעשית לפי רישום בעלי המניות, כפי שהוא קיים בפועל במועד הרלוונטי , ולא לפי טענות ל זכאות להרשם כבעל מניות, אשר נקל לראות כי הן בעלות גוון אובליגטורי מובהק .


לשון אחר; אין ספק, כי מר חסון היה רשאי, לכאורה, לעתור במהלך הפירוק לתיקון מרשם בעלי המניות (זאת בכפוף לתהיה בדבר העלאת טענות סותרות, כפי שתובא בהמשך החלטתי זו), אלא שהוא בחר, מסיבותיו שלו, שלא לעשות כן. אי לכך, הרי שהזכות לקבלת כספים כיום, קמה ומוכרעת לפי המרשם, ולא לפי טענות של "זכאי אנוכי". מובן, שאין באמור לעיל בכדי למנוע ממר חסון להגיש תביעה אזרחית רגילה כנגד המבקש, אשר כיום הינו אדם סולבנטי (ולמצער, הגשת בקשה למתן הוראות כנגד הנאמן בתיק פשיטת הרגל, אם וככל שאין עסקינן באדם סולבנטי), ובמסגרתה להעלות כל עילה העומדת לו לשיטתו כנגד המבקש באורח אישי, בין אם כזו המבוססת על טענות חוזיות, דיני עשיית עושר, או טענה למצג שווא ומרמה. כל זאת, כמובן, בכפוף ליכולתו של המבקש להתגונן בטענות מהותיות וכן בטענות דיוניות, כגון שיהוי, העדר עילה אישית כנגדו, או העלאת טענות סותרות בהליך אזרחי.

3.         יוצא, אם כן, כי מר חסון והמפרק (הפועל בעניין זה, באורח מוצהר, אף כבא-כוחו של מר חסון), אשר "איחרו את הרכבת" בכל הנוגע לנסיון לתקן את מרשם בעלי המניות במהלך הפירוק, מערבבים למעשה, וזאת שלא כדין, בין סעד הנחתך לפי מצבו האובייקטיבי של המרשם כיום, לבין טענות שדינן לעלות לכל היותר במסגרת תביעה אזרחית עתידית. במילים אחרות, קשה להמנע מן המסקנה כי ההתנגדות הנוכחית דומה במידה רבה לנסיון להטיל "מעין עיקול" על כספים המגיעים למבקש מכח מעמדו הנוכחי שאינו שנוי במחלוקת, וזאת מכח תביעה אובליגטורית עתידית שטרם הוגשה, ואשר המקום להגישה אינו בית המשפט של חדלות פרעון, אלא ערכאה אזרחית רגילה. לעומת זאת, אם עסקינן בנסיון לערוך שינוי מאוחר במרשם בעלי המניות במסגרת הליך הפירוק , הרי שדין בקשה כזו להדחות על הסף, הן מטעמי שיהוי (ושמא, אף מטעמים דיוניים נוספים שידונו בהמשך החלטתי זו), והן מן הטעם הדיוני כי לא ניתן לעתור לסעדים כה מרחיקי לכת במסגרת תגובה לבקשה לחלוקת כספים.

4.         בשולי נקודה זו, אוסיף ואעיר, כי אני מוצאת טעם מהותי לפגם אף בנסיונו של המפרק להעלות עתה טיעונים הנוגעים לממצאים מחקירות ישנות של בעלי השליטה בחברה. ראשית אעיר, כי תמוהה בעיני הדרך, בה מנסה המפרק "למזער" את העובדה כי החקירות דנן הסתיימו בהמלצה ברורה (אשר יושמה בפועל) שלא לנקוט הליכים בגין חשדות לנטילה לא חוקית של נכסים או כספים מהחברה ; אכן, מצבם האישי של בעלי השליטה שיחק תפקיד בהמלצות אלו, אולם די בעיון בהמלצות שיושמו בכתבי הטענות, בכדי להבהיר הבהר-היטב, כי אין עסקינן במניע יחיד, וזאת בלשון המעטה.

זאת ועוד; אף לו היה המפרק צודק לחלוטין בעניין הסיבה לאי-נקיטת הליכים, הרי שלא היה בכך כדי להועיל לו. זאת, באשר חלוקת יתרת כספי הקופה לבעל המניות - הנושה הנדחה, אינה בגין "סעד שבצדק" או "זכות מן היושר", אשר היכולת להגשימן תלויה בשיקול-דעת בית המשפט הנוגע להתנהלות הזכאים במהלך הפירוק, אלא עסקינן בזכות מובהקת הקנויה בדין, ומעוגנת בעצם מוסד הבעלות על מניות החברה . אי לכך, יגעתי ולא מצאתי הכיצד יש בטענות ישנות אשר לא ננקט בעניינן כל הליך, בכדי להפקיע זכות זו, קל וחומר בהקשר לטענותיו של מר חסון דווקא. 

נוכח הדברים דנן, קשה להמנע מן הרושם, כי העלאת טענות אלו גובלת במידה רבה בנסיון "לייצר טענות אווירה", אשר אין להן כל נפקות מהותית בכל הנוגע להכרעה השיפוטית, מלבד נסיון "להבאיש את ריחו" של המבקש. זאת ואף זאת; הדברים אף ממחישים היטב את המצב הבעייתי אליו הכניס המפרק את עצמו, בשמשו בעת ובעונה אחת כמפרק וכבא-כוחו של צד מעוניין - זאת, באורח אשר אין ספק כי תרם עד מאד לערבוב בין טענות שעלו במהלך הפירוק (וקשורות למילוי תפקיד מובהק של המפרק במעמדו כ"ידו הארוכה של בית המשפט"), לבין טענותיו של צד מעוניין בסכסוך אזרחי.

5.         מכל האמור לעיל, עולה כי התנגדותם של מר חסון והמפרק לבקשה הינה בעייתית מאד, וזאת בלשון המעטה. אני מתחזקת במסקנתי זאת, אף נוכח בעיות נוספות שנפלו בהתנהלותו של מר חסון עצמו, ודומה כי הן יורדות לשורשו של עניין - למצער בכל הנוגע לסעד הספציפי המתבקש במסגרת הדיון הנוכחי.

יש ממש בטענה, כי קיים פסול מהותי בכך כי פלוני מציג עצמו במשך שנים ארוכות כנושה של החברה, קרי - מבסס את תביעותיו כנגד החברה על עילה ספציפית וידועה, ורק לאחר שתביעותיו אלו נדונו ונדחו באורח חלוט, הוא "שולף מן המדף" טענה בדבר זכאותו לכספי קופת הפירוק, הפעם ממעמד של בעל מניות. אין כל צורך להכביר מילים, כי כללים יסודיים של התנהלות דיונית הוגנת, דורשים מבעל דין לרכז את מלוא טענותיו כאשר הוא מצהיר על מעמדו וזכויותיו הנטענות כנגד קופת הפירוק, ולא "לפרוס אותן לפרוסות", ולשמור טענות נוספות לעת מצוא. דברים אלו יפים מכח קל וחומר, כאשר עסקינן בפירוק אשר התארך על פני שנים רבות; במקרים כאלו, ובלא לקבוע מסמרות בעניין, עשויה לקום כנגד אותו מתדיין טענה חזקה וקשה לסתירה של שיהוי מהותי , היורד לשורשו של עניין ומהווה עילה עצמאית המשתיקה אותו מלטעון כנגד חלוקת הכספים לבעלי המניות הרשומים (אחזור ואדגיש, כי איני קובעת דבר לגבי מעמדה וכוחה של טענה זו בתביעה אזרחית אישית כנגד המבקש, במידה ותוגש).

אלא, שבנסיבות המקרה קמה כנגד מר חסון טענה דיונית נוספת, ומשמעותית אף יותר. זאת, באשר אין ולא תתכן מחלוקת כי המבקש טען בעבר, באורח מפורש ובמסגרת הליכים הקשורים בפירוקה של אותה חברה עצמה , כי הוא איננו בעל מניות או שותף בחברה . מכאן, שהתנהלותו (והתנהלות המפרק המייצג אותו) כיום, נראית על-פניה כלוקה ב העלאת טענות סותרות בהליך אזרחי , על כל המשתמע מכך.

לטענה זו, אשר הינה גורם מובהק ליצירת מניעות, לא מצאתי כל מענה משמעותי בתגובת מר חסון והמפרק, ושמא שלא בכדי. מכאן, שדי באמור לעיל בכדי לקבוע, כי מר חסון (או כל מי מטעמו, לעניין זה), מושתקים מהעלאת טענה סותרת לטענותיהם בעבר, קרי - אין הם זכאים להעלות כל טענה הנוגעת למיהות בעלי המניות בעת המועד הקובע לבקשה, אלא לכל היותר (ואף זאת, באורח שאינו נקי מספק), להעלות טענות כספיות עתידיות כנגד המבקש, הנובעות מזכאות אובליגטורית שלא מומשה מבעוד מועד - בכפוף, כמובן, לכל טענות ההגנה המהותיות והדיוניות שיוכל המבקש להעלות בתשובה.

6.         בשולי הדברים, יש להוסיף ולהדגיש, כי בניגוד למשתמע מתגובת המשיבים, הרי כי למר חסון היה גם היה יומו בערכאות, אף בכל הנוגע לנסיון להוכיח את מעמדו כנושה, ותביעתו נידונה ונדחתה לגופה, ורק בשלב מאוחר יותר של ערעור , נמחק ההליך ללא דיון לגופו, ואף זאת בשל נסיבות התלויות בהתנהלות המבקש - אי הפקדה של ערובה כדין . כך או כך, הרי שנסיונו של מר חסון (אם אמנם כיוון לכך) להציג כמי כי שקופח וסבל מעיוות דין אשר מנע ממנו את יומו בערכאות, טוב היה לו אלמלא בא לעולם כלל ועיקר, ואין בו מניה וביה בכדי להשפיע על התוצאה נשוא הליך זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ