מונחת בפני מחלוקת חריפה שהתגלעה בעניין התנהלות הליכי הפירוק של חברת מונלייט אלחוט בע"מ (להלן: "מונלייט"). עיקר המחלוקת נסב אודות הליכי ההתמחרות שנועדו למכור חלק מרכזי מקניינה הרוחני של החברה, המצוי בידי המנהל המיוחד (להלן: "המנהל המיוחד").
המחלוקת משתרעת על-פני מספר לא מבוטל של בקשות וכמות גדולה של כתבי טענות; בקצירת האומר יאמר, כי חברת היומן מוניטורינג בע"מ (להלן: "HM"), אחת המתמחרות על נכסי החברה, עותרת לפסול את המתמחרת האחרת, חברת ראש-סופט טכנולוגיות בע"מ (להלן: "RS"), וזאת בגין טענות חמורות הקשורות, בקשר הדוק, לסכסוך חריף בין בעלי המניות בחברת מונלייט.
אין מחלוקת, כי בין קבוצת המיעוט לקבוצת הרוב במונלייט נטוש סכסוך חריף ביותר, הכולל האשמות קשות. קבוצת המיעוט, בראשה עומד מר עירא דביר, מאשימה את קבוצת הרוב בשורת מעשים שלא כדין, שעיקרם:
א. הברחת הקניין הרוחני של החברה לידי חברה קשורה בשם אלקארד, אשר פעילה ברוסיה;
ב. הכשלת עסקי החברה והכנסתה במכוון לפירוק במטרה לרכוש את עסקיה ב"נזיד עדשים" ולהנציח את מעשי ההברחה כביכול שנעשו קודם לכן.
לטענת קבוצת המיעוט, קיים קשר ברור בין החברות שעסקו באותה הברחה נטענת לבין קבוצת RS, דרך מר אויגן פיהוף, שמרכז עסקיו מצוי בגרמניה. מאידך גיסא, מעובדות המקרה עולה (ולא מוכחש) כי HM עצמה קשורה ישירות למר עירא דביר, הנמנה על קבוצת המיעוט בחברה.
לשון אחר; נקל לראות, כי שתי המתמחרות קשורות, בדרך כזו או אחרת, לקבוצות המסוכסכות שהחזיקו בחברה ערב הקלעותה להליכי פירוק, וכי הסכסוך החריף הנטוש ביניהן (אשר התבטא, בין היתר, בהאשמות בפלילים ואף בשרבוב ביטויים קשים שספק אם מקומם יכירם בכתבי בי-דין), הינו "אביו מולידו" וחלק בלתי נפרד מהסכסוך בין המציעים.
מרבית הבקשות אשר בפני הוגשו ביד HM וקבוצת המיעוט (מר עירא דביר ומר מיכאל בהגן); בקשות אלו, אשר כללו הגשת כתבי בי-דין עבי כרס (מקצם אף על דרך של "השלמות" בלא שניתנה לכך רשות בית המשפט, דבר אליו אתייחס בהמשך) מיועדות, כאמור, לפסול את RS באורח עקרוני מהשתתפות בהתמחרות - וכפועל יוצא, הכרזת הצעתה של HM כהצעה הזוכה.
למצער, דורשת קבוצת HM כי ההתמחרות תעוכב עד אשר יערכו דיונים וחקירות "ראשוניות" בדבר הקנוניה והקשר הפסול הנטען בין RS לבין אלקארד וחברת LUXVID, המואשמות בנטילה ושימוש שלא כדין בגרסאות המעודכנות של קניינה הרוחני של החברה.
בכדי לתמוך בעמדתה, מצטטת HM הלכות ידועות מתחום
דיני המכרזים
, לפיהם מציע אשר התברר כי הצעתו נגועה ב"תכסיסנות", פסול מלהשתתף במכרז, אף אם הצעתו הינה עדיפה כספית, או כלשונו של בית המשפט העליון "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת".
מוסיפה HM וטוענת, כי עצם השתתפותה של RS בהתמחרות הופכת אותה מראש ללא שיוויונית, משום ש-RS נהנית מניה וביה משימוש בקודים המתקדמים שנלקחו שלא כדין, ולכן קם לה יתרון לא הוגן על כל המציעים האחרים. זאת, מאחר שגם אם תזכה HM בהתמחרות, תאלץ עדיין להתמודד עם חסרונו של אותו קניין רוחני אשר הוברח לכאורה לחברות בחוץ לארץ.
קבוצת RS, וכן המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי מתנגדים לבקשתה של HM, ומבקשים כי הצעתה של RS תוכרז כהצעה הזוכה. בעניין זה, מועלות טענות קשות ביותר כנגד HM וכנגד מר דביר אישית - ובין היתר, כי הם עומדים, במכוון, על קיומו של הליך משפטי מסורבל טרם ההתמחרות, כדי לעכב שלא כדין את כניסתה של RS לשוק הרלוונטי. HM מכחישה את הטענה וטוענת כי, מאחר והקודים המעודכנים אינם בידה, הרי שדווקא היא הנפגעת מחלוף הזמן.
טענה מרכזית המועלית כנגד HM הינה כי מאחר ו
פרשה מההתמחרות מרצונה היא
(ואף באורח מפתיע, זמן קצר טרם מועד ההתמחרות ולאחר שתחילה הסכימה להשתתף בה ואף מסרה ערבות בנקאית), אין היא זכאית לתקוף כלל ועיקר את ההצעה הזוכה. זאת, לאור ההלכות כי מציע אשר חזר בו מהצעתו ופרש, איבד את מעמדו ויכולתו לתקוף את מהלכי המכרז - זאת בעיקר לאחר שערבותו הבנקאית הוחזרה לו לפי דרישתו.
זאת ואף זאת; כדי ליעל את ההליכים, הציעו המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי הצעת פשרה, לפיה ישתתפו שתי הקבוצות בהתמחרות, אשר תסוייג בשני תנאים עקרוניים:
1. יובהר, כי ההתמחרות הינה
אך ורק
לגבי הקניין הרוחני המצוי בידי המנהל המיוחד, ואינו כולל קניין המוחזק בידי אלקארד וחברות אחרות ברוסיה, אשר יתכן והוא שייך לחברה. במידה ובבוא העת יוחזר אותו קניין רוחני, יהא עליו להמכר בנפרד, ובעד תמורה הולמת נוספת.
2. חל איסור על הזוכה לרכוש עדכונים לקודי המקור של החברה שפותחו
טרם הפירוק
מצדדי ג' שאינם החברה (קרי: אלקארד והקשורים בה). זאת, להבדיל מההעזרות בצדדי ג' לפיתוחים עתידיים, מכאן ואילך.
בעוד ש-RS הסכימה להצעה זו (בכפוף לעמידה על כך, כי היא מוסיפה להכחיש את טענות HM והסכמתה ניתנת לצרכי יעילות בלבד), עומדת HM בסירובה לקיים כל התמחרות, בטרם תערך חקירה בעניין פסלותה הנטענת של RS בשל קשריה עם החברות ברוסיה ומר פיהוף, ותוסקנה מכך המסקנות. דבר זה מצריך, אף לשיטתה של HM דיונים במעמד הצדדים, וחקירות שיערכו על בסיס עובדות הנטענות בכתבי הטענות שלה.
המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי מודים כי חלק מהטענות אינן מופרכות על פניהם ויתכן כי יש טעם בחקירה עתידית (בתנאים מסויימים), אולם לשיטתם, רמת החשדות אינה מספיקה בכדי לפסול את RS מראש, ודי בסייגים שהוצעו בהצעת ההתמחרות המתוקנת.