פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1234-06
26/04/2007
|
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא
|
- נגד - |
התובע:
שטרן רפאל משה עו"ד אריה לוי
|
הנתבע:
עו"ד פויכטונגר עו"ד הכנ"ר
|
החלטה |
עו"ד לוי: קבלתי את הייצוג אתמול והגשתי בקשת דחיה אתמול. החייב הגיש לפני שבועיים בקשה לביטול פסק הדין נשוא בקשה זו. בבקשה הוא טען שפסק הדין ניתן בלי אישורי מסירה כדין. המחלוקת העיקרית בתיק כפי שהבנתי הוא הסכם פשרה. ב- 16.4.07 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר. במצב כרגע יש בעיות. אני מאמין שהדיון בראשון לציון ייתר הדיון כאן. אני מאמין שבית המשפט השלום יתן למרשי את הרשות להתגונן.
לשאלת בית המשפט משיב כי פסק הדין שאני רואה הוא מ- 16.12.04. האיש היה במצב בריאותי קשה ולכן לא טיפל בתיק זה. מבקש לאפשר לי את תקופת המינימום הזו כדי שכל הטענות יונחו לפתחו של בית המשפט בראשון לציון. אם לא קיים חוב אז אין פשיטת רגל.
עו"ד פויכטונגר: לא ראיתי בקשה לביטול פסק דין ואני לא יודעת מה כתוב בה. באופן אישי אני סבורה שאין מקום לדחות את הדיון. החייב היה מודע לכל אורך הדרך להליכים. אבל אני משאירה לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה בכפוף שצו העיקול ישאר על כנו. אם בית המשפט סבור שיש מקום לדחיית הדיון למשך שנה או חצי שנה עד שבית המשפט ידון בבקשה לביטול פסק הדין. אם יבוטל פסק הדין ממילא אולי היה מקום לא להגיש את הבקשה כאן.
עו"ד מנוצ'הרי: פסק הדין ניתן ב- 2004 והוא חלוט . החייב לא התנגד במסגרת ההוצל"פ. מקריאת הפרוטוקול עולה כי החייב מנסה למשוך זמן. בית המשפט נתן החלטה בפברואר 2007 ניתנה אורכה של 30 יום לקבלת ייצוג והחייב לא עשה כן ואף לא הגיש התנגדות לצו הכינוס.
לכן אנו סבורים שניתן ליתן צו כינוס.
החלטה
עו"ד לוי בעצמו אומר כי בקשת הדחיה של הדיון היום הוגשה אתמול בשעה 15:00. ברור כי הבקשה אינה מונחת בפני כלל. יחד עם זאת, זוהי בקשת הדחיה השישית בתיק זה והנימוקים חוזרים ונשנים. החייב איננו עושה דבר מעבר לנסיונותיו למשוך זמן ולמנוע את הדיון בתיק.
אני שומעת מפי ב"כ הנושה כי את הבקשה לביטול פסק הדין
שניתן בשנת 2004
היא טרם ראתה. יותר מכך, החייב פעל בתיק באוגוסט 2005 הגיש בקשה לביטול עיקולים, תיק הוצל"פ נפתח בחודשר ינואר 2005. מאז ועד היום לא עשה החייב דבר לענין ביטול פסק הדין. כאשר אוסיף עוד כי בשנת 2005 כב' הרשם בהוצל"פ איפשר לחייב להגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי שהנושה יהיה צד לה. בחודש פברואר 2006 הומצאה לחייב התראת פשיטת רגל. על פניו נראה כי לבד ממניעת דיון בתיק זה, החייב איננו עושה דבר. פסק הדין הפך להיות חלוט.
אם לא די בכל אלה, הרי שבישיבה האחרונה עת נעדרתי מבית המשפט ב- 15.2.07 נתנה השופטת קרת החלטה לפיה היא נותנת לחייב ארכה בת 30 יום כדי להשלים את נושא הייצוג. מפיו של עו"ד לוי אני מבינה כי רק אתמול, לאחר שחלפו למעלה מחודשיים, פנה החייב אל עו"ד לוי אשר בדרך זו גם נמנעה ממנו האפשרות, אם סבר שכך ברצונו להגיש התנגדות. אין לו על החייב אלא להלין על עצמו.
זאת וגם זאת; החייב כנראה איננו יכול להגיש בקשה לביטול פסק הדין אלא הוא כנראה גם חייב להגיש בקשה להארכת מועד.
אשר על כן, אינני נעתרת לבקשת הדחיה.
ניתנה היום ח' באייר, תשס"ז (26 באפריל 2007) במעמד הצדדים.
אלשיך ורדה, שופטת
סגנית נשיא
|
עו"ד פויכטונגר: חוזרת על הבקשה.
עו"ד מנוצ'הרי: מבקשת למנות את עו"ד פויכטונגר כמנהלת מיוחדת ולהשית על החייב תשלום חודשי בסך 500 ש"ח.
החלטה
1. ניתן בזה צו לכינוס נכסי החייב.