החלטה בתיק פשר 1115/06

מונחת בפני בקשתה של חברת דן רכב ותחבורה בע"מ (להלן: המבקשת), כי אורה למפרק חברת צוות בטחון שירותי אבטחה בינלאומיים (1989) בע"מ (להלן: המפרק והחברה, בהתאמה) להשיב לידיה רכב מדגם פורד פוקוס, אשר לטענתה הושכר למפרק, אולם הלה נמנע הן מתשלום דמי השכירות והן מהשבתו.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, וכן בתגובת כונס הנכסים הרשמי, ניתנת החלטתי זו.

1.         בנסיבות המקרה, וחרף מלוא הכבוד הראוי, לא ירדתי לסוף דעתו של המפרק, ותמוהה בעיני הדרך בה הוא ניסה לקשר בין השבת הרכב לבין גילוי מסמכים כלליים כאלו ואחרים הנוגעים למכלול היחסים בין הצדדים, מה גם שחלק משמעותי ממסמכים אלו צורפו לכתבי הטענות.

עניין לנו, על-פניו, בהתקשרות בחוזה שכירות של כלי-רכב, אשר נעשה על-ידי המפרק כהמשכו של חוזה שכירות ישן; המבקשת מטיבה להבחין בין שתי התקופות השונות, וממקדת את בקשתה בתקופה השניה, אשר דין חיובים שנוצרו בה הינו דין הוצאות פירוק , וזאת להבדיל מהחיובים נשוא החוזה טרם הפירוק, אשר דינם להיות מטופלים במסגרת של הוכחת חוב.

2.         בעניין זה, אין מנוס מלקבוע: אם רוצה המפרק לטעון כי עניין לנו בחוזה שמהותו האמיתית שונה מהמשמעות העולה מלשונו או מחזותו (קרי, אין עסקינן בשכירות כפי שקובעת לשון החוזה, אלא במכר), הרי שנטל ההוכחה בעניין זה מוטל עליו, ולעיתים עשוי נטל זה שלא להיות בין הקלים . כך למשל, היה עליו להתכבד ולהביא ראיות - בין אם נסיבותיות, בין אם עולות מתכתובת בין הצדדים, ובין אם בראיות אחרות שיש להן רלוונטיות בנסיבות המקרה.

אלא, שבנסיבות המקרה, לא כך נהג המפרק, ודומה כי אין הוא מעלה במסגרת הבקשה אלא "חששות וחשדות" שאין להן ביסוס ולו לכאורה בראיות של ממש, ולכל היותר מנסה הוא לבססן על חסר במסמכים.

להתנהלות זו לא אוכל ליתן את ידי, מה גם שמעבר לפגמים המהותיים שנידונו לעיל, קיימים בנסיבות המקרה אף פגמים דיוניים לא מבוטלים בהתנהלות המפרק; ספק גדול בעיני, אם ובמידה כי מפרק החושד שנכס פלוני שייך למעשה לחברה, או למצער קובל על כך כי לא ניתנים בידו מסמכים שהוא זכאי לעיין בהם, ראוי לו לנקוט ב"שב ואל תעשה", ולהעלות טענות אלו אך ורק לעת מצוא, במסגרת תגובה לבקשה שיזם הצד שכנגד.

3.         אוסיף אף זאת: התנהלות כגון זו הינה בעייתית, בעיקר כאשר אין למפרק אלא "חששות" או "חשדות", זאת משום שבדחיית ההכרעה והותרת היוזמה לצד שכנגד, נוטל בעל התפקיד את הסיכון, כי במידה ויתברר כי לא עלה בידו לגייס ראיות די הצורך בכדי לבסס את טענתו, הרי ש ההמתנה הרעה בלא-צורך או טעם ענייני את מצבה של קופת הפירוק, בכך שהעמיסה עליה עלויות שכירות שניתן היה להמנע מהן, לו הושב המושכר במועד אל בעליו .

4.         בשולי הדברים אעיר, כי טיעוני המפרק אינם עולים בקנה אחד אף עם התנהלותו הוא: בעוד שטיעוניו לגבי הסכמי השכירות הינם טיעונים כלליים היפים לכאורה לכל או למצער לחלק גדול מהמערכת החוזית שבין הצדדים, הרי שבפועל השיב את כל הרכבים למבקשת, זולת רכב אחד. זאת, בלא שהובהר לבית המשפט כלל ועיקר מהו השוני המשפטי בין רכב זה לבין שאר כלי הרכב שהושבו.

5.         לאור האמור לעיל, אין מנוס מקבלת הבקשה במובן זה, כי על המפרק להשיב לאלתר , בתוך פרק זמן שלא יעלה על שלשה ימים, את הרכב נשוא הבקשה. כמו כן, לאור העובדה כי לא הוכחה ולו לכאורה בעלות החברה ברכב, אין מנוס מחיוב קופת הפירוק בדמי השכירות מיום תחילת הפירוק ואילך, ככל ובמידה שטרם שולמו למבקשת.

בנסיבות המקרה, ישא המשיב, בכובעו כמפרק החברה , בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ, אשר ישאו הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום כ"ה בתמוז, תשס"ז (11 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.

תפארת