מונחת בפני מחלוקת שהתעוררה בין רעייתו וילדיו של החייב משה סרור (להלן: "המבקשים" ו"החייב", בהתאמה), לבין המנהל המיוחד שמונה לנכסי החייב. עניינה של המחלוקת הינה בדרך הדיון בסוגיית נכסים אשר הועברו מהחייב אל המבקשים במסגרת הסכם גירושין.
1. אין ספק,
ובלא לקבוע כל עמדה בשאלה המהותית בדבר תחולתה או העדר תחולתה של הענקה בטלה
, כי העברת הנכסים והאורח בו הועברו שימשה עילה משמעותית שהובילה לנקיטת הליכי פשיטת רגל כנגד החייב. כיום, מצוי החייב בשלב צו הכינוס ובטרם מתן צו פשיטת הרגל עצמו, אולם בנסיבות העניין, מצהיר המנהל המיוחד על כוונתו להגיש בקשה מתאימה לבטלות הענקה לפי סעיף 96 לפקודה, וזאת אם וכאשר ינתן צו לפשיטת רגל.
2. במקביל,
ולאחר הגשת הבקשה למתן צו כינוס כנגד החייב
, פתחו המבקשים בהליך של המרצת פתיחה בערכאה אזרחית, שעניינה בקשת סעד הצהרתי לפיו הנכסים נשוא המחלוקת שייכים להם כדין. אלא, שנוכח מתן צו הכינוס חל סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל, המעכב הליכים אזרחיים הנוגעים למאסת הנכסים של החייב, אלא אם ניתן אישור מיוחד של בית המשפט של חדלות פרעון להמשך ההליכים בערכאה אחרת.
מכאן הבקשה אשר בפני. במסגרת הבקשה, עותרים המבקשים כי ההליך ימשך בערכאה האזרחית (זאת, חרף העובדה כי הדיון בהמרצת הפתיחה טרם נפתח), וזאת נוכח טענה לקונית, לפיה עסקינן ב"מסכת עובדתית מורכבת אשר התארכה על פני שנים".
3. במלוא הכבוד הראוי לעניינים של המבקשים, ולחשיבות הרבה שהם מייחסים (ובצדק) לבירור מקיף ונאות של עניינם, הרי שאין צורך להכביר מילים אודות הדין החל, ולפיו עניינים אשר נוגעים לבירור מאסת הנכסים של החייב, ראוי להם כי יתבררו בפני בית המשפט של חדלות פרעון, ולא "יתפזרו" על פני ערכאות שונות (לעניין זה ראה, בין היתר, את דבריו של כב' השופט גרוניס ברע"א 4627/04 עינב נ' עו"ד אדלר). מכח קל וחומר,נכונים הדברים בבקשות אשר עניינן מצוי
במומחיותו המיוחדת של בית המשפט של חדלות פרעון
, כגון בקשה לביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.
4. מכאן, כי וודאי שאין כל עילה להתעלם מן הכלל המשפטי הרחב בנסיבות המקרה דנן, וזאת בעיקר נוכח טיעון כה לקוני בדבר "מורכבות" התביעה. דומה, כי אף המבקשים מבינים היטב את הדין החל, ומכאן ההתדיינות אודות הסעד החלופי שביקשו הם עצמם, ולפיו יועבר העניין לשיפוטו של בית המשפט של חדלות פרעון, אך זאת, לבקשתם, במסגרת העברה של המרצת הפתיחה הנוכחית ודיון בה כפי שהיא, ובלא להמתין למתן צו פשיטת הרגל והגשת הבקשה לבטלות הענקה.
5. עמדה זו של המבקשים, לא אוכל לקבלה.
דומה, כי המבקשים לא דקו פורתא בכל האמור במשמעותו של העברת מחלוקת אל בית המשפט של חדלות פרעון. אין עסקינן ביבוא ההליך האזרחי "as is where is" אל בית המשפט של פשיטת רגל, אלא בהעלאתו לדיון לפי סדרי הדיון המיוחדים לערכאה זו, הכל כמובן תוך שמירת זכויותיהם המהותיות של כל הצדדים.
דברים אלו נכונים מכח קל וחומר בנסיבות המקרה דנן, בו לא זו בלבד כי הדיון בהמרצת הפתיחה לא החל, אלא שהמרצה זו הוגשה חודשים לאחר פתיחת הליכי פשיטת הרגל, ובעניינם של נכסים אשר מהווים עניין משמעותי בהליכים אלו. נוכח כל זאת, ונוכח היות המבקשים רעייתו לשעבר ובניו של החייב, הרי שבלא לקבוע מסמרות בעניין, ספק גדול בעיני האם לא ידעו המבקשים (או למצער, צריכים היו לדעת) על קיום הליכי פשיטת הרגל התלויים ועומדים, בעת שהגישו את בקשתם.
6. נוכח כל האמור לעיל, אין מנוס מלקבוע כי עניין לנו בסוגיה הנופלת
לכאורה
לגדר המוסד המשפטי המוכר והידוע של הענקה בטלה (זאת, בין אם תתקבל הבקשה בסופו של יום ובין אם תדחה), ואין כל מקום לכפוף את הדיון בהענקה לכאורה למסגרת הליך דיוני שונה, וזאת אך ורק משום שהמבקשים "הזדרזו" והגישו בקשה נגדית.
זאת ואף זאת; בנסיבות העניין, ספק אם יגרם למבקשים נזק משמעותי נוכח דחיית הדיון עד למועד הכרזת פשיטת הרגל. זאת, באשר הנושים השונים אינם יכולים מניה וביה לפעול כנגד הנכסים, אלא באמצעות המנהל המיוחד, ואילו זה האחרון אינו יכול ליטול את הנכסים מן המבקשים, אלא במסגרת הליך לבטלות הענקה, אם וכאשר יעלה ההליך יפה מבחינתו.
בשולי נקודה זו יוער, כי היה ותדחה הבקשה להכריז על החייב כפושט רגל, ותחת זאת יבוטלו ההליכים, הרי שהמבקשים יהיו רשאים לחזור ולנהל את ההליך האזרחי, באשר במקרה זה יפקע עיכוב ההליכים מאליו עם ביטול צו הכינוס.
אף מכאן עולה, כי אין כל טעם אמיתי לשנות את המסגרת הדיונית, ולדון בבקשה באורח שונה ושלא במסגרת הבקשה לביטול הענקה. אין צורך להכביר מילים, כי במסגרת בקשה זו יוכלו המבקשים לטעון את טענותיהם, ולהשתמש בכל אמצעי המותר בדין בכדי לסתור את טענות המנהל המיוחד ולהביא לדחיית בקשתו.
7. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להדחות. בנסיבות המקרה, ונוכח העניין כי עסקינן בחלק מסכסוך משפטי בין המבקשים למנהל המיוחד, אשר חלקו העיקרי טרם נידון, הרי שאתחשב בהליך זה ותוצאותיו במסגרת פסיקת הוצאות ההליך העיקרי, אם וכאשר יסתיים זה בהכרעה משפטית.
המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.
היום ב' בכסלו, תשס"ח (12 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.