אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 712/97

החלטה בתיק פש"ר 712/97

תאריך פרסום : 04/01/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
712-97,026233-04
26/04/2005
בפני השופט:
אלשיך ורדה

- נגד -
התובע:
יוסף גרוס עו"ד
הנתבע:
1. ערן קאופמן עו"ד (הנאמן של פושט הרגל גבריאל דויטש)
2. כונס הנכסים הרשמי

החלטה

מונח בפני ערעור על החלטת נאמן, בדחייתו את הוכחת החוב אשר הוגשה על ידי המבקש ביום 15/04/04. מתוקף סמכותי לפי תקנה 241(ד) לתקסד"א, הגעתי להחלטה על בסיס כתבי הטענות, וללא צורך בדיון.

ביום 09/12/1997 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, ולאחר מכן הוכרז פושט רגל ומונה לו נאמן.

ביום 15/04/2004, כמעט 7 שנים לאחר מתן צו הכינוס, הגיש המבקש הוכחת חוב לנאמן על סך 23,200,000 ש"ח.

ביום  05/12/2004, התקבלה אצל המבקש החלטתו של הנאמן, הדוחה את הוכחת החוב. דחייתו נומקה מכמה טעמים, ובהם:

  1. תביעת החוב הוגשה באיחור וללא טעם מיוחד.
  2. הנזקים הנטענים אינם נזקים אשר ניתן לתובעם בהליכי פשיטת רגל.
  3. מדובר בנזקים נזיקיים ועתידיים.

המסגרת הנורמטיבית ;

אין מחלוקת כי תביעת החוב הוגשה באיחור רב, ולא במועדים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל, בסעיף 71(ב). 

כמו גם אין חולק, כי הגשת תביעות חוב במועד נתפסה בידי המחוקק כעניין עקרוני , ולא פרוצדוראלי גרידא. זאת באשר לפי ההלכה הנוהגת, קיימת לחייב ולנושים האחרים זכות מהותית , כי בחלוף המועד להגשת תביעות החוב, ידעו אל נכון את מצבם, ולא יוטרדו חדשות לבקרים בידי נושים אשר "התעוררו" מאוחר.

עיינתי בטענות המערער, ולא מצאתי בהם נימוק אשר עולה לכדי "טעמים מיוחדים שירשמו" כלשון סעיף 71(ב) לפקודה.

החריג בסעיף 71(ב) חל, במפורש, אך ורק במקרים בהם לא יכול היה הנושה , מטעמים אובייקטיביים שאינם תלויים בו, כמו למשל מעשה הטעייה פוזיטיבי מצד החייב, להגיש את תביעת החוב במועד. אלא, שחוסר יכולת אובייקטיבי לחוד, ומחדל שנפל אצל הנושה לחוד. בנסיבות העניין, הוגשה תביעת החוב באיחור של כמעט 7 שנים (!), ממועד מתן צו הכינוס. כמו כן, המערער מודה כי ידע על הליכי הכינוס כבר בשנת 1998 !

אלא מאי, המבקש סבר כי לאור הסכם פשרה שנחתם בינו לבין כונס הנכסים דאז על נכסי החייב, ולאור העובדה כי החייב שהה בהליכי פסלות דין בחלק מהזמן, אין עליו החובה להגיש הוכחת חוב.

עובדת היותו של פושט רגל חסוי, חלק מהזמן, אינה רלוונטית להגשת תביעת החוב על ידי המערער, שכן החובה להגיש תביעת חוב הינה בתוך ששת החודשים שלאחר מתן צו הכינוס ללא סייג כלשהו, באשר למעמדו המשפטי של החייב. בהחלטתי בעניין פאן אל (פש"ר 1021/98, בש"א 5844/04 הבנק הבינ"ל הראשון נ' עו"ד קאופמן) קבעתי כי:

"אי ידיעה בתום לב, אין בה כדי להקים טעם מיוחד ; מכח קל וחומר, חל דין זה מקום בו ידע הנושה על ההליכים, אולם בשל טעות אנוש או פרשנות שגויה של הדין, נמנע מהגשת תביעת חובו במועד". (הדגשות שלי - ו.א)

בנוסף, שהרי הסכם הפשרה שנחתם בשעתו, בוטל כבר בתאריך 3/6/02, ואף מאז לא טרח המערער להגיש את תביעת החוב, והמתין כמעט שנתיים, פרק זמן השולל לכל הדעות את הסתמכותו על הסכם הפשרה  כטעם מיוחד להארכת מועד.

המערער טוען,  כי מייד עם ביטול הסכם הפשרה, הועברו במקביל כלל המחלוקות להליך בוררות.  לטענתו, הגשת התביעה בהליך הבוררות, כמוה כהגשת הוכחת חוב כדבעי ובמועד אצל הנאמן, שאף היה צד להליכי הבוררות. לא אוכל לקבל טענה זו. כבר ציינתי שטעות אנוש, או פרשנות שגויה של הדין, ואף בתום לב, וגם אצל מי שאינו עורך דין, דוגמת המערער,  אין בה כדי להקים טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הוכחת חוב. לשון סעיף 71(ב) ברורה, והדרך להגשת הוכחת חוב אינה משתמעת לשתי פנים. קבלת הטענה כי הגשת תביעה נגד החייב בערכאות שיפוטיות נפרדות, כמוהן כהגשת תביעת חוב לנאמן, תפתח פרצה בעיקרון הוודאות של החייב וציבור כלל הנושים, ובזכותם המהותית שלא להיות "מוטרדים" בידי תביעות חוב נוספות לאחר חלוף המועד, ובדרך לא דרך.

אני ערה לנזק הכבד אשר עלול להיגרם למערער היה ואדחה עמדתו. הוכחת החוב עומדת על סך 23,200,000 ש"ח, סכום לא מבוטל, שאין לנהוג בו בקלות ראש. ברם, לעניין סכום תביעת החוב כנימוק לקבלתה באיחור, התייחסתי כבר בהחלטתי בעניין פאן אל כאמור, שם אמרתי:

"כי סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל, אינו מאזכר כלל ועיקר את סכום תביעת החוב כנימוק, קרי ; מצוות המחוקק היא, כי שיעורה של התביעה, ומידת הנזק שתגרם לנושה בגין דחייתה, לא תיחשב  כשיקול מהותי בשאלה, אם ליתן הארכת מועד אם לאו. שאלה זו מתמצת, כל כולה, בסוגיה האובייקטיבית, האם קיים "טעם מיוחד" להגשת תביעת החוב באיחור, וכלשון סעיף 71(ב) סיפא לפקודה, האם שוכנע בית המשפט כי הנושה לא יכול היה להגיש את התביעה במועד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ