1. בפניי בקשה שהוגשה על ידי מר אייל סגל (להלן: "החייב") לביטול מינוי נאמן, למחיקת קטעים מפרוטוקול הדיון ולהקדמת הדיון בבקשת החייב למתן הפטר לחודש יוני 2011 ולפני פגרת ביהמ"ש.
במסגרת הבקשה נטען על ידי החייב, כי עו"ד ליאור מזור, אשר מונה לבקשת הכנ"ר כנאמן לנכסי החייב בדיון שהתקיים ביום 14/04/11, טען בדיון שהתקיים ביום 14/04/11 ובטרם מינויו ביחס למידעים שהגיעו לכנ"ר, לפיהם לחייב יכולת השתכרות, רעייתו של החייב עצמאית ובעלת עסק בעל פעילות כלכלית נרחבת ועוד, מבלי ששימש כבעל תפקיד, ושעה שנחשף למידעים סודיים שהגיעו לכנ"ר. לטענת החייב, סלל עו"ד ליאור מזור בדרך מתוחכמת זו את מינויו עצמו כנאמן באמצעות חשדות שהוא העלה בעצמו כנגד החייב וכל זאת לצורך סיכול הדיון בבקשת החייב למתן הפטר.
החייב הוסיף וטען, כי מדברי עו"ד ליאור מזור לפרוטוקול עולה, כי עו"ד ליאור מזור גיבש את דעתו השלילית על החייב וכנגדו, וכנראה "הרשיע" את החייב וקבע כי זה חמקן וכי יהא על החייב לשפר הצעתו הכספית בתמורה להפטר, מבלי שנפגש עמו, טרם קיבל את גרסתו ביחס למיוחס לו ומבלי שקיבל בדל מידע מידיו ונסמך רק על מה שאמרו לו אנשי הכנ"ר ומה שנמסר לידיו כ"מידעים". על רקע ביטויי הנאמן הנזכרים בעמודים 6-7 לפרוטוקול, טען החייב כי אין מקום למנות את עו"ד ליאור מזור כנאמן, המשמש כידו הארוכה של ביהמ"ש "שיודע מראש לאיזה תוצאה יגיע בחקירה שטרם ערך!!". כן ציין החייב, כי "יש מקום למינוי של נאמן שישמש כנאמן ולא כרודף שיורה חץ (קובע שהחייב צריך להעלות הצעתו) ואחר כך ינסה להוכיח כי צדק ופגע במטרה".
עוד טען החייב, כי הנאמן בהודעתו, לפיה לא יבדוק את נסיבות הסתבכות החייב בחובות, אלא אך את מצבת רכושו של החייב, הוכיח גם היעדר "אובייקטיביות הינהרנטית הנדרשת לתפקיד".
החייב הוסיף וטען, כי "יש לו הסבר" להתנהלות הכנ"ר - לדבריו, לנוכח העובדה כי הכנ"ר נרמז בישיבת ביהמ"ש מיום 14/04/11 על ידי ביהמ"ש כי אינו רואה בחיוב את התנהלות הכנ"ר, שעה שהחייב שוהה בהליך משך 8 שנים וטרם נידונה בקשתו להכרזתו כפושט רגל, ביקש "להחליף את המותב היושב בתיק זה", לפיכך טען החייב כי הדרך שנבחרה על ידי הכנ"ר להשיג מטרה זו שילבה שני אלמנטים: "האחד סיכול הדיון בבקשת ההפטר ודחייתה לזמן בלתי ידוע" ולאחר הפגרה, "מתוך סברה שאחרי הפגרה בספטמבר 2011 יישב בדין מותב אחר (חמישי בתיק זה, אולי 'נוח' יותר) במסגרת הסבבים שנערכים בין המותבים הדנים בתיקי הפש"ר בבימ"ש נכבד זה", כאשר לטענת החייב דנו בתיק, במהלך 8 השנים בהם תלוי תיקו, ארבעה שופטים שונים.
החייב טען, כי משעו"ד ליאור מזור היה חסר מעמד להשתתף בדיון שהתקיים ביום 14/04/11, יש גם מקום למחוק את דבריו מפרוטוקול הדיון.
2. הנאמן התנגד לבקשת החייב. לדבריו, עומד ביסוד הבקשה חששו של החייב מקיום בירור אמיתי וממצה של יכולותיו הכלכליות של החייב ומשק ביתו, לצורך בחינת הצעת ההפטר שהגיש לנושיו, ומטעם זה עומד החייב על מיצוי הבירור תוך חודשיים בלבד.
הנאמן ציין, כי החייב אינו בוחל לצורך השגת מטרתו בהפרחת האשמות חמורות ומשוללות יסוד כלפיו, כלפי הכנ"ר ואף במשתמע כלפי ביהמ"ש.
לטענת הנאמן, חייב בהליך פשיטת רגל נעדר כל מעמד, ככל שהדברים אמורים בקביעת זהות בעל התפקיד אשר ישמש כנאמן או כמנהל מיוחד על נכסיו. לפיכך טוען הנאמן, כי לפושט הרגל אין זכות לפנות לביהמ"ש בשאלת מינויו ופיטוריו של נאמן, כפי שנפסק בהחלטת כב' השופט בייסקי בהמ' (ת"א) 7488/77,
בן ציון נ' בנק א"י בריטניה בע"מ (בפירוק), פ"מ תשל"ח(ב), 184 ; בהחלטת כב' הנשיאה ח. אבנור בהמ' 4121/83,
בן ציון נ' ל.ד. קומיסר ואח' (לא פורסם) ; ובהחלטת כב' השופט ש. אטרש בתיק פש"ר (נצרת) 294/05,
בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ליבוביץ' אמנון, תק-מח 2006(2), 11038.
הנאמן הוסיף וציין, כי אין למצוא דופי בעובדה כי הכנ"ר נהג כמקובל והביא בפניו, כמועמד להתמנות לבעל תפקיד ולצורך מתן הסכמתו, מידע כללי אודות נסיבות העניין בעטיו יידרש מינויו כבעל תפקיד.
הנאמן הבהיר בתגובתו, כי דבריו לפרוטוקול נאמרו תוך שצוין בראשית דבריו ובשלהי הדיון כי אינו בעל מעמד, ואולם דבריו שאובים מכתבה עיתונאית שפורסמה בעיתון ואשר במסגרתה נבחרה אשת החייב כאחת מ-15 הנשים המצליחות ותוארה כבעלים של סוכנות ביטוח בנהרייה.
עוד ציין הנאמן, כי אין בסיס לטענות כי "גיבש עמדה סופית בעניינו של החייב ו/או הרשיע אותו", שכן הוא התמנה כבעל תפקיד לצורך בדיקות עובדות ומסירת דו"ח בעניין, על מנת שביהמ"ש יבחן את העובדות, ולאחר שמיעת עמדת החייב, יגיש אף הכנ"ר עמדתו לעניין. הנאמן הדגיש כי הינו פועל במסגרת מילוי תפקידו על סמך בדיקה עניינית של עובדות, הן אלה המובאות לחובת החייב והן אלה המובאות לזכותו, תוך מתן זכות טיעון מלאה, שעה שביהמ"ש הינו הגורם העתידי היחיד אשר יפסוק ויכריע לעניין סבירות הצעת ההפטר של החייב, על יסוד מסד עובדתי מלא אשר יוצג בפניו.
3. הכנ"ר תומך בעמדת הנאמן, וציין כי אין מקום להיעתר לבקשת החייב, שהינו חסר מעמד לעניין מינויו של נאמן, ושעה שלא נפל כל דופי במינוי הנאמן ובמסירת הפרטים הרלבנטיים לנאמן לצורך קבלת הסכמתו לשמש כבעל תפקיד בהליך.
4. לאחר קבלת עמדת הנאמן והכנ"ר, הגיש החייב תשובות ארוכות לתגובות הנאמן והכנ"ר, במסגרתם מייחס החייב לנאמן ולכנ"ר ניסיון לסכל מתווה מפורש של ביהמ"ש, שהחליט שהגיעה העת לסיים את תיקו של החייב. עוד נטען על ידי החייב, כי הכנ"ר מוסיף "חטא על פשע", בקובעו שהחייב מבקש הפטר מחוב של מיליון וחצי ש"ח, כאשר אין חוב כזה. עוד ציין החייב, כי כל "המלחמה" של הכנ"ר על מינויו של עו"ד ליאור מזור כנאמן "תמוהה, לשון המעטה שבהמעטה", וכי הכנ"ר ערך "משפט שדה" לחייב בדיון שהתקיים ביום 14/04/11, ושעה שקשה להשתחרר מהתחושה "שישנה כאן רדיפה של הכנ"ר אחר החייב".
5. בדיון שהתקיים בבקשת החייב ביום 28/04/11, ניתנה לצדדים האפשרות להשלים טיעוניהם בעל-פה.
6. תיקו של החייב אותר על ידי והובא בפניי בתאריך 30/11/10. לאחר שנוכחתי מעיון בתיק, כי חרף העובדה כי ההליך נפתח לבקשת החייב בשנת 2003 טרם הוכרעה בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל, נקבע על ידי דיון בבקשת החייב להכרזתו ליום 16/12/10, ואשר נדחה לבקשת החייב ליום 13/01/11.
7. בדיון שהתקיים ביום 13/01/11 הותיר הכנ"ר את שאלת הכרזתו של החייב כפושט רגל לשיקול דעתי, לנוכח משך היותו של החייב בהליך, כ-8 שנים, ולאור העובדה ששותפו של החייב, מר תבור חסר, הוכרז כפושט רגל לבקשתו ואף הופטר בכפוף לתשלום כספי.
על רקע הימשכות ההליכים, ושעה שלא נודעו פרטים חריגים ביחס ליכולת הכנסתו של החייב ו/או התא המשפחתי, ושעה שהתשלום החודשי שהושת על החייב הועמד על סך של 300 ש"ח מראשית ההליך, וככזה לא הצביע על יכולת כלכלית משמעותית, נקבע דיון בבקשת החייב להפטר לתאריך 14/04/11.
8. בסמוך ממש לדיון שהתקיים ביום 14/04/11 ולאחר שהוגש על ידי הכנ"ר תסקיר בו ניתנה המלצת הכנ"ר לבקשת החייב להפטרו, נתקבל אצל הכנ"ר מידע, לפיו החייב מתגורר בבית רחב ידיים הרשום בבעלות אשת החייב בהרחבה בקיבוץ סער. כן נודע כי אשת החייב נבחרה על ידי עיתון "לאישה" כאחת מ-15 הנשים הבולטות, בהיותה, בין היתר, בעלת סוכנות ביטוח מצליחה בעיר נהרייה.