החלטה בתיק פש"ר 48527-09-12

רקע וטענות

1.         הבקשה המונחת לפני היא בקשת המבקש לאשר המשך הליכי מימוש משכון על נכס מקרקעין של החייב. כונס הנכסים מונה לתפקידו ביום 11.1.11 במסגרת תיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא הרשומה לזכות בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"). בנכס קיימת מחזיקה (חברת הוד נהדר בע"מ), אשר מפעילה משחטה והפקידה בידי כונס הנכסים סך של כ-1.5 מיליון ש"ח עבור חובו של החייב לבנק.

2.         במצב הדברים היום עולה כי סולק חובו של החייב לבנק, אך לחייב חובות בהיקפים גדולים מאד לנושים אחרים, פרט לנושה המובטח, ורשם ההוצל"פ דחה בקשות של נושים אחרים (שאינם מובטחים) המנהלים תיקי הוצל"פ נגד החייב להחליף את הכונס בתפקידו. רשם ההוצל"פ קבע כי כונס הנכסים אמון על טובת כל הנושים וימשיך בתפקידו.

3.         כינוס הנכסים מצוי בשלב של בקשה המונחת בפני רשם ההוצל"פ לאשר הסכם מכר למציע שהציע לרכוש את הנכס בסכום של 2,649,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הצעת המציע כוללת התחייבות לשאת בכל החובות עבור הנכס, גם בגין התקופה הקודמת לחתימת הסכם המכר, ובכל החובות למינהל מקרקעי ישראל בקשר עם הנכס או העברת הזכויות בו. כן ויתר המציע על זכותו לפנות את המחזיקה, וביקש מראש להשכיר לה את הנכס.

            יצויין כי מתווה זה היה אחד משני מתווים שנקבעו על ידי רשם ההוצל"פ בהחלטה מיום 7.6.12 כמתווים למכירת הנכס. המתווה האחד היה רכישת הנכס והשכרתו למחזיקה, בכפוף לעריכת הסכם שכירות שיערך ישירות בין הקונה למחזיקה והמתווה השני היה רכישת הנכס ופינוי המחזיק, שיבוצע על ידי כונס הנכסים וכאשר הוצאות הפינוי יחולו על קופת הכינוס.

            כמו כן, המחיר שהושג הינו בטווח שמאות עדכנית לגבי שווי הנכס במימוש מהיר.

4.         המנהל המיוחד תמך בבקשה, תוך שהוא מציב מספר תנאים של מתן דיווחים ועדכונים על ידי כונס הנכסים, והעברת מלוא כספי התמורה, וכן דמי שכירות ששולמו, לקופת פשיטת הרגל.

5.         החייב התנגד לבקשה.

            לדבריו, לשכת ההוצאה לפועל איננה הערכאה השיפוטית המתאימה לנהל את הליכי חדלות הפרעון. תמוהה בעיניו הסכמת המנהל המיוחד לכך שמי שאינו בעל תפקיד בתיק פשיטת הרגל ימשיך לנהל את ענייניו הכספיים של החייב, מה גם שהחוב הפרטני לנושה המובטח כבר סולק.

            החייב טען כי המחזיקה אינה משלמת דמי שכירות, והמנהל המיוחד אינו פועל לגביית דמי שכירות אלה, המסתכמים בעשרות אלפי שקלים לחודש.

            כן נטען כי כינוס הנכסים הינו על הזכויות במקרקעין, אולם על המקרקעין קיים עסק פעיל של משחטה, אשר יש למוכרו כעסק פעיל, ולא כזכות במקרקעין. מדובר לדברי החייב במפעל חיים שיניב פירות לאורך זמן, אך הוא נפל בידי נוכל, וכך איבד את מפעל חייו.

            עוד טען החייב כי לא ברור מדוע כונס הנכסים גבה מהמחזיקה 1.5 מיליון ש"ח, ולא ברור מדוע גבה כונס הנכסים מהמציע סך של 700,000 ש"ח כמקדמה.

לדעת החייב יש לדאוג קודם כל לפינוי המחזיקה מהמשחטה, ורק לאחר מכן לפעול למכירת הנכס.

6.         המנהל המיוחד השיב לתגובת החייב.

            לדבריו ההצעה עומדת בטווח השמאות, ומגלמת בתוכה הטבות נוספות לקופת הכינוס. כמו כן,  החייב לא ניצל זכות שניתנה לו לפדות את הנכס.

            כונס הנכסים פועל עתה לטובת כלל הנושים ולא לטובת הבנק הממשכן, ואין מניעה לכך.

            טענת החייב כי יש להורות על מכירת המשחטה כעסק פעיל עומדת בסתירה לטענתו כי בנכס נמצא שוכר שיש לגבות ממנו דמי שכירות. השוכר מפעיל משחטה, ולא ניתן למכור את עסקו של השוכר. אם יפונה השוכר ממילא לא ניתן יהיה למכור את הנכס כעסק פעיל.

            החייב לא הביא ראיות לכך שהמכר אינו תקין, ואין מקום לבחון עתה את הליך המכר מחדש, אלא יש לפעול להשלמת הליך המכר ובמינימום הוצאות. טענות החייב הינן נסיון נוסף לעכב את ההליך, ובכך ייגרם נזק לנושים.

            חובת כונס הנכסים היא לגבות את דמי השכירות עבור הנכס, ואין בכך כדי לפגוע בהליך המכר.