בפניי בקשה, שהוגשה על ידי עו"ד גב' שלומית נשר (להלן: "הנאמנת"), במסגרתה ביקשה הנאמנת להתיר לה להתקשר עם אחד השמאים שפורטו בבקשה, על מנת שיעריך את שווי זכויות החייב בדירה ביישוב גילון במועד חתימת הסכם הגירושין, בהמשך להחלטת בית משפט מיום 14/08/13 ולאחר שהגב' מיכל כהן (להלן: "המשיבה") לא חזרה על בקשתה לעיכוב ביצוע ההחלטה בפני ערכאת הערעור.
המשיבה מתנגדת לבקשת הנאמנת. המשיבה מלינה על כך, כי הנאמנת לא המציאה את בקשתה למשיבה ואף הגישה את בקשתה למינוי שמאי למעלה מ-4 חודשים לאחר מתן ההחלטה. המשיבה טוענת, כי בעקבות התנהלות זו של הנאמנת, סברה המשיבה, כי הנאמנת ויתרה על מינויו של שמאי ועל כן, לא ראתה צורך להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט של ערעור.
המשיבה מציינת, כי במסגרת הודעת הערעור שהגישה חלקה, בין היתר, על קביעת בית המשפט, אשר התיר לנאמנת את האפשרות להגיש בקשה למינויו של שמאי מקרקעין, שכן לעמדתה, החלטת בית המשפט מיום 14/08/13 מהווה החלטה סופית בין הצדדים ומשכך, לא ניתן להתיר לנאמנת להגיש בקשה למינוי שמאי.
לחילופין, עותרת המשיבה, כי במידה ובית משפט יקבע, כי יש להיענות לבקשת הנאמנת למנות שמאי מקרקעין, למרות הערעור שהוגש, המשיבה תפעל להגשת בקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט של ערעור. במצב דברים זה, ביקשה המשיבה, כי בית משפט לא ימנה שמאי מקרקעין עד להכרעת בית משפט של הערעור בבקשה לעיכוב ביצוע, בקשה שבדעת המשיבה להגיש בתוך 7 ימים מקבלת ההחלטה בבקשת הנאמנת.
במסגרת התשובה שהגישה הנאמנת טענה הנאמנת, כי אין בהחלטתו של כב' השופט סולברג מיום 01/12/13, לפיה בקשת רשות הערעור על החלטתו של בית משפט זה תידון כערעור, כדי למנוע את מינויו של שמאי מקרקעין. זאת ועוד, הנאמנת טוענת, כי לאור המחלוקות שבין הצדדים, בדין התיר בית משפט לנאמנת להגיש בקשה למינוי שמאי מקרקעין. הנאמנת מבהירה, כי יש להבחין, בהתאם לדיני פשיטת הרגל, בין החלטה על פי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, שהערעור עליה הינו בזכות, לבין העובדה, כי החלטת בית המשפט מיום 14/08/13 הינה החלטה בבקשה לביטול הענקה, אשר יש להשלים אותה על ידי מינוי שמאי, על מנת לקבוע את שוויה של אותה הענקה.
זאת ועוד, הנאמנת מוסיפה ומציינת, כי גם אם הייתה המשיבה מגישה בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט העליון, סיכוייה של הבקשה להתקבל אפסיים. זאת, בין היתר, כי אין המדובר בסעד, אותו ניתן לאכוף בהליכי הוצאה לפועל, אלא בבקשה שיש בה כדי להשלים את החלטת בית המשפט מיום 14/08/13.
הנאמנת מוסיפה ומציינת, כי על מנת שבפני בית משפט של ערעור תהייה תמונה מלאה ויובהרו גבולות המחלוקת, אכן ראוי להורות על מינויו של שמאי מקרקעין ועל כן, יש לדחות את התנגדות המשיבה.
ב"כ הכנ"ר סבור, כי בקשת הנאמנת להתיר לה לשכור שירותיו של שמאי מקרקעין, עומדת בקנה אחד עם החלטת בית משפט מיום 14/08/13. לעמדת ב"כ הכנ"ר, משלא הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, אין בתגובת המשיבה כל נימוק ענייני לדחיית הבקשה. יתר על כן, במישור המעשי, לא זו בלבד שאין בבקשה כדי לפגוע במשיבה, אלא יש בה גם כדי לתרום לקידום ההליכים.
המשיבה הגישה תגובה לתשובת הנאמנת ולתגובת הכנ"ר וטענה, כי מינוי שמאי מקרקעין בשלב זה יוביל למעמסה נוספת על קופת פשיטת הרגל ושעה שתלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון על החלטת בית משפט מיום 14/08/13 ואשר אם יתקבל, יתברר כהוצאה מיותרת.
המשיבה מוסיפה ומציינת, כי כיוון שבדעתה להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור, ככל שבית משפט יורה על מינויו של שמאי מקרקעין, ראוי להמתין עם ההחלטה עד לסיום הבירור מול ערכאת הערעור.
מעיון בהחלטה שניתנה ביום 14/08/13 עולה, כי לאחר שהתקבלה בקשת הנאמנת לביטול הענקת זכויות החייב בנכס המקרקעין שביישוב גילון למשיבה, ניתנה במסגרתה החלטה, אשר התירה לנאמנת למנות שמאי מקרקעין במימון קופת פשיטת הרגל לבחינת שווי זכויות החייב בנכס במועד חתימת הסכם הגירושין.
משהמשיבה לא הגישה בקשה לעיכוב ביצוע, בקשר להחלטה זו, שניתנה ביום 14/08/13, לבית המשפט העליון, סבורני, שאין בתגובת המשיבה כל נימוק ענייני לדחיית בקשת הנאמנת לשכור שירותיו של שמאי מקרקעין. גם אם הורה בית המשפט העליון, כב' השופט סולברג, בהחלטתו מיום 01/12/13, כי בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 14/08/13 תידון כבערעור, אין באמור כדי למנוע מינויו של שמאי מקרקעין, אשר ישום את שווי זכויותיו של החייב בנכס, נכון ליום החתימה על הסכם הגירושין, מועד אשר המשיבה עצמה אינה חולקת עליו.
במועד הדיון בבקשת הנאמנת לביטול הענקה לא נדונה ולא אמורה הייתה לידון המחלוקת שבין הצדדים, בכל הקשור לשווי הזכויות נכון למועד החתימה על הסכם הגירושין. מסיבה זו אפשרה ההחלטה מיום 14/08/13 לנאמנת להגיש בקשה למינוי שמאי מקרקעין. מכאן, שההחלטה שהורתה על מינו שמאי מקרקעין לא נועדה, אלא להשלים את ההחלטה בבקשה לביטול הענקה, ובאופן שבו ייקבע שוויה של אותה הענקה, אשר בוטלה, כאמור, בהחלטה מיום 14/08/13.
זאת ועוד, ההחלטה בדבר מינויו של שמאי מקרקעין, לצורך שומת זכויותיו של החייב בנכס המקרקעין ביישוב גילון במועד חתימת הסכם הגירושין, אין בה כדי לפגוע במשיבה, אין בה כדי לשנות באופן בלתי הפיך את מצבה של המשיבה לרעה ואין בה כדי להסב נזק, לא כל שכן נזק של ממש, גם ובמידה ויתקבל ערעורה של המשיבה על כל רכיביו. לכל היותר, יתברר בסופו של יום, כי קופת פשיטת הרגל נשאה בתשלום שכר טרחתו של השמאי.
מנגד, עשויה השמאות לתרום לקידום ההליכים בתיק, על מנת שתהא בפני בית משפט של ערעור התמונה המלאה וגבולות המחלוקת שבין הצדדים, ביחס לשווי זכויותיו של החייב בנכס המקרקעין.
לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על מינויו של השמאי דותן דרעי, על מנת שישום את שווי זכויות החייב בנכס המקרקעין ברחוב אופיר 1 ביישוב גילון, הידוע גם כגוש 19034, חלקה 46, וזאת נכון למועד החתימה על הסכם הגירושין, 25/04/10.
לנוכח היקף המחלוקות המתבררות בין הצדדים וכעולה גם מהודעת הערעור, אשר צורפה לתשובת הנאמנת, מתבקש השמאי דותן דרעי לשום את שווי זכויותיו של החייב בנכס, בין כנכס פנוי ובין כנכס תפוס, וזאת מבלי להביע דעה ביחס לטענות המשיבה, בדבר היותה דיירת מוגנת בנכס.
בתשלום שכר טרחתו של השמאי דותן דרעי תישא קופת פשיטת הרגל של החייב.
לאור בקשתה החילופית של המשיבה להגיש בקשה לעיכוב ביצוע של החלטה זו ומבלי להביע עמדה ביחס לסיכויי הבקשה, הנני מעכבת את כניסתו של המינוי לתוקף ב-10 ימים מהיום.