אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 4214/07

החלטה בתיק פש"ר 4214/07

תאריך פרסום : 12/05/2011 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
4214-07
05/05/2011
בפני השופט:
יעקב צבן סגן נשיאה

- נגד -
התובע:
יצחק מולכו
הנתבע:
1. רונן מטרי
2. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
3. חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ
4. משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הר

החלטה

1.         בקשת המנהל המיוחד ליתן הוראות בנוגע לכספים שיועדו על-ידי עו"ד רונן מטרי, כונס הנכסים (להלן: "כונס הנכסים") לחלוקה לנושה המובטח, בנק מרכנתיל דיסקונט (להלן: "הבנק המלווה"), על חשבון חובה של חפציבה חופים (להלן: "חפציבה") לחשבון הליווי שמספרו 96008 (להלן: "חשבון הליווי").

רקע עובדתי

2.         כונס הנכסים מונה, בין היתר, למימוש זכויות חפציבה במקרקעין הידועים כגוש 10574 חלקות 31, 97 ו- 98 (בחלק) מגרש 2013/1, לפי תב"ע חד/1061, בגבעת אולגה, חדרה (להלן: "הפרויקט" או "המקרקעין"). ביום 12.7.10 הגיש כונס הנכסים בקשה למתן הוראות בה עתר, בין היתר, לאשר העברת סך של כ- 15,000,000 ש"ח לבנק המלווה מתמורת מימוש המקרקעין, וזאת לכיסוי החוב בחשבון הליווי (פשר 4214/07, בקשה 34 (להלן: "בקשה 34")). המנהל המיוחד טען כי למרות שהכספים מיועדים לכיסוי חוב בחשבון הליווי, יש לערוך בדיקה האם הכספים הינם "בגין ובקשר לפרויקט", שכן, בהתאם להסדר מיום 10.4.08 שנחתם בין הכנ"ר והמנהל המיוחד לבין כונס הנכסים והבנק (נספח 1א לבקשה זו, להלן: "ההסדר") הבנק זכאי לגבות מתמורת מימוש הפרויקט רק את החוב שחבה לו חפציבה "בגין ובקשר לפרויקט", ואילו לגבי יתרת המימוש שאינה "בגין ובקשר לפרויקט" יהיה זכאי הבנק לגבות רק 50% מאותם עודפים, אך לא יותר מ- 50% מגרעון הבנק בכלל הפרויקטים. יתרת העודפים יועדה למנהל המיוחד לחלוקה על-פי דין (סעיפים 1.3.12 ו- 2.3.4.1 להסדר). במסגרת בקשה 34, הגיעו הצדדים להסדר דיוני אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 20.10.10 לפיו כונס הנכסים יעביר לבנק סך של 12.5 מיליון ש"ח על חשבון החוב בחשבון הליווי, וזאת כנגד כתב שיפוי. כן הוסכם כי המנהל המיוחד יגיש בקשה לגילוי מסמכים ולאחר מתן החלטה בה תוגש על-ידו בקשה בסוגיית החוב לבנק. בהתאם לכך, עתר המנהל המיוחד ביום 7.11.10 במסגרת בקשה 34 להורות לכונס לגלות לו מסמכים, כאשר הטענה העיקרית היתה כי אין די  במסמכים הנוגעים לחשבון הליווי אותם העביר כונס הנכסים לידי המנהל המיוחד, שכן, ההלוואה המקורית נשוא החוב בחשבון הליווי ניתנה על-ידי הבנק לחפציבה לפני פתיחת חשבון הליווי. הכונס התנגד לבקשה היות וסבר כי ככל שמדובר בחוב בחשבון הליווי מדובר ממילא בחוב "בגין ובקשר לפרויקט". לגישתו, ביצוע חקירות ובדיקות אחר פעולות שנעשו בעבר בחשבון הליווי נוגד את סעיף הוויתור עליו חתמו הצדדים בהסדר (סעיף 7.1, להלן: "סעיף הוויתור"). ביום 2.12.10 ניתנה החלטה המורה לכונס להעביר למנהל המיוחד המסמכים המבוקשים ללא קשר לשאלה האם המסמכים נוגעים לחוב שמקורו בפרויקט, וזאת נוכח הוראת סעיף 288(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983.

לאחר קבלת המסמכים מאת הכונס ובהתאם להסדר הדיוני הנ"ל, הגיש המנהל המיוחד ביום 27.1.11 בקשה זו למתן הוראות בה עתר, בין היתר, להורות כי סך של כ- 3 מליון ש"ח מתוך סכום החוב לבנק בחשבון הליווי, אינו חוב שחבה חפציבה לבנק "בגין ובקשר לפרויקט" ולפיכך הבנק אינו רשאי לגבות סכומים אלו מתוך תמורת המימוש ודינם כעודפים. בבקשה נטען כי הלוואה בסך של כ- 11 מיליון ש"ח שניתנה לחפציבה במסגרת חשבון הליווי שימשה לכיסוי מספר הלוואות שניתנו לחפציבה בחשבון הליווי הקודם של הפרויקט (חש' מס' 88676 ע"ש חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ ו/או חפציבה תמרבו הולדינגז בע"מ (להלן: "חשבון הליווי הקודם")), כאשר אחת ההלוואות בסך של כ- 3 מיליון ש"ח לא שימשה להוצאות הפרויקט, אלא הועברה לחשבון שוטף בבנק מרכנתיל שמספרו 286125 שהיה משותף לחפציבה תמרבו הולדינגז ו/או חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ וסולל בונה (ר' נספח 2 לתגובת המנהל המיוחד מיום 24.2.11, להלן: "החשבון השוטף" או "החשבון המשותף"). כונס הנכסים והמנהל המיוחד עתרו לקבל מסמכים זה מזה הנוגעים לחשבון השוטף. כונס הנכסים ביקש לקבל גם את כל המסמכים הנוגעים לבקשה ומצויים בחזקת המנהל המיוחד, ובפרט המסמכים הנוגעים להתקשרות בין מי מחברות חפציבה לבין סולל בונה (אשר היתה שותפה בתחילה עם חפציבה בזכויות במקרקעין, וזאת מבלי להיכנס לשאלה האם היו אלה זכויות קנייניות או לא).

החלטה זו עניינה בבקשה ההדדית לגילוי מסמכים ובטענות מקדמיות שהעלה כונס הנכסים אשר יש בהן, לדידו, כדי להצדיק דחיית הבקשה על הסף.

טענות הצדדים

3.         לטענת המנהל המיוחד, אשר למסמכים המבוקשים על-ידי הכונס - מסמך עשוי להיות רלוונטי לבקשה ככל שהוא מלמד על העברת כספים מהחשבון השוטף לטובת הפרויקט. אולם, אין בידי המנהל המיוחד מסמך כלשהו המלמד על הוצאה מהחשבון השוטף בגין הפרויקט. אף אם יימצא תשלום ישיר לכיסוי הוצאה בגין הפרויקט מהחשבון השוטף, לא ניתן "לצבוע" הוצאה זו באופן שתיוחס דווקא לכספים שזלגו מחשבון הליווי, שכן, ההוצאות ששולמו מהחשבון השוטף מומנו ממקורות שונים. למרות האמור, המנהל המיוחד צירף את המסמכים שבחזקתו הנוגעים לחשבון השוטף, תוך ציון כי אין וודאות שהמסמכים ממצים את כל הפעולות בחשבון, שכן, המידע המצוי בידי המנהל המיוחד הינו חלקי. באשר לבקשת הכונס לקבל לידיו את כל המסמכים הנוגעים להתקשרות בין איזו מחברות חפציבה לבין סולל בונה, ציין המנהל המיוחד כי מדובר בחומר לא רלוונטי ובמסע דיג המטיל על המנהל המיוחד נטל בלתי סביר. בהמשך המציא המנהל המיוחד את הסכם השותפות בין חפציבה לסולל בונה ואת הסכם הרכישה של הפרויקט מסולל בונה על-ידי חפציבה (נספחים א'-ב' לתגובה מיום 24.3.11). באשר לספרי הנהלת החשבונות שנוגעים לחשבון השוטף עד ליום 1.4.05, ציין המנהל המיוחד כי אלה לא נמצאים בידיו, שכן, הנהלת החשבונות הנוגעת לתקופה הרלוונטית נוהלה על-ידי סולל בונה. בכל מקרה, מדובר במסמכים לא רלוונטיים, שכן, לא ניתן לקשר בין העברות שנעשו בין חפציבה לסולל-בונה להוצאות שבוצעו מהחשבון השוטף. לאור האמור, מבוקש לקבוע כי די במסמכים שהוצגו על-ידי המנהל המיוחד, ולהורות לבנק, בהתאם לעקרון ההדדיות, למסור לידי המנהל המיוחד את כל החומר המצוי תחת ידו בנוגע לחשבון השוטף. חובת הכונס למסור המסמכים לידי המנהל המיוחד קמה במיוחד במקרה זה בו קיימת נחיתות מידע בידי המנהל המיוחד שהוא בעל תפקיד, וזכותו לעיין במסמכים רחבה מזכותו של בעל דין רגיל ולא קמה לגביו חובה להראות הרלוונטיות שלהם לבירור המחלוקת. בכל מקרה, הבנק חויב להמציא המסמכים למנהל המיוחד בהחלטה במסגרת בקשה 34, ומבחינה זו קיים השתק פלוגתא. באשר לבקשת הכונס לדחות הבקשה על הסף -  כל עוד הבנק לא המציא למנהל המיוחד כל המסמכים, לא ניתן להיעתר לבקשתו לדחייה על הסף בשל העדר ראיות. בכל מקרה, בהתאם להסדר, נטל ההוכחה להראות כי סכום חוב שנדרש על-ידי הבנק הוא "בגין ובקשר לפרויקט" מוטל על הבנק, כמי שדורש את קבלת הכספים מקופת הכינוס. העובדה שהמנהל המיוחד איתר העברות של כספים מחשבון הליווי לחשבון השוטף, יוצרת חזקה לכאורה כי הכספים הוצאו שלא בגין ובקשר לפרויקט. פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7652/09, 1187/10 עו"ד יצחק מולכו נ' עו"ד אמנון לורך ואח', (ניתן ביום 11.4.11, פורסם במאגרים) (להלן: "פסק הדין של  בית המשפט העליון") בערעור על החלטת בית משפט זה בבשא (י-ם) 9042/09 חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, (ניתן ביום 30.12.09, פורסם באתר נבו) (להלן: "פרויקט מצליח 112") ובבשא (י-ם) 7373/09 הבנק הבינלאומי בע"מ נ' מניף שירותים פיננסים בע"מ, (ניתן ביום 25.6.09, פורסם באתר נבו) (להלן: "הבנק הבינלאומי"), בה נקבע כי בשל סעיף הוויתור הקבוע בהסדר לא ניתן לדון בטענות כנגד פעולות בחשבון הליווי אלא בדרך של בקשה לביטול ההסדר, אינה יוצרת מעשה בית דין, שכן, בקשה זו עוסקת בחלוקת כספים המצויים בחשבון הכינוס תוך יישום ההבחנה הטבועה בהסדר בין חובות שנוצרו "בגין ובקשר לפרויקט" לבין חובות אחרים. זאת, בשונה מהמקרה שנדון על-ידי בית המשפט העליון, שם ביקש המנהל המיוחד להורות לבנק המלווה להשיב כספים שכבר התקבלו לחשבון הליווי. העובדה שהכספים נשוא בקשה זו מצויים כיום בידי הבנק הינה פרי הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, ולכן אין לראות בכך בקשה להשבת כספים. הבנק, שהסכים להסדר אינו יכול לחסום את בקשת המנהל המיוחד ליישומו בהסתמך על סעיף הוויתור. לגופו של עניין, סעיף הוויתור בהסדר אינו מונע מהמנהל המיוחד לטעון טענותיו במסגרת בקשה זו, שכן, אין לקבל פרשנות הבנק לפיה כל חוב בחשבון הליווי הינו חוב "בגין ובקשר לפרויקט" ללא קשר לשאלה, האם הכספים שימשו לפרויקט או לא. לא בכדי בחרו הצדדים להבחין בין חוב בגין הפרויקט לחוב שאינו כזה ולא בין חוב שבחשבון הליווי לחוב שאינו כזה. לבסוף, המנהל המיוחד עומד על זכותו לקבל המסמכים ללא קשר לתוצאות ההליך.

לטענת כונס הנכסים, המסמכים המבוקשים על-ידו דרושים לבירור טענות המנהל המיוחד, שכן, המסמכים שצורפו על-ידו אינם תומכים בטענותיו. בנסיבות בהן העדר מסמכים מהווה פגם מהותי בבקשה, לא ניתן לפטור המנהל המיוחד מהמצאתם בשל הקושי לאתרם. בקשת המנהל המיוחד כי הבנק ימציא לו מסמכים הינה ניסיון דיג, ומוכיחה כי אין בסיס לטענותיו. המנהל המיוחד לא טען כי יש לו צורך במסמכים לבד מבקשה זו. לכן, ככל שיתקבלו טענות הבנק לסילוק על הסף, לא יהיה צורך בגילויים. לכך יש להוסיף כי המנהל המיוחד מודה כי אין בידיו ספרי הנהלת החשבונות המתייחסים לכל התקופה, ולכן, המצאת דפי החשבון ללא ספרי הנהלת החשבונות לא תביא שום תועלת. בכל מקרה, דין הבקשה להידחות על הסף אף בלא צורך בבדיקת טענות המנהל המיוחד באשר לשימוש שנעשה בכספים, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, אין בידי המנהל המיוחד הוכחות לטענותיו- המנהל המיוחד מנסה להפוך את נטל ההוכחה בהסתמך על הנחות משפטיות חסרות בסיס. החשבון השוטף המשותף לחפציבה וסולל בונה נפתח בתחילת שנת 2003. באותה תקופה רכשה חפציבה תמרבו את הזכויות במקרקעי הפרויקט ובאותה תקופה נחתם בין חפציבה לסולל בונה הסכם שותפות. המנהל המיוחד מודה כי בידיו מידע חלקי בלבד בנוגע לחשבון, בעיקר ביחס לתקופה שמיום 1.4.05, קרי, למעלה משנתיים לאחר פתיחת החשבון ורכישת הקרקע. הנחת המנהל המיוחד כי כספים שעברו לחשבון הפרויקט דרך החשבון המשותף נותקו ממקורותיהם, אינה מבוססת עובדתית או משפטית. נטל ההוכחה הינו על המנהל המיוחד המבקש להוציא כספים וזכויות מהבנק, ובהעדר הוכחה לטענתו יש להורות על סילוק הבקשה על הסף. ההסכם בדבר פירוק השותפות בין חפציבה לסולל בונה מיום 8.9.05 (נספח ב' לתגובת המנהל המיוחד לרשימת המסמכים שהגיש הבנק מיום 24.3.11) סותם את הגולל על טענות המנהל המיוחד, שכן, עולה ממנו בבירור, בין היתר, כי פרעון החוב בחשבון המשותף היה חלק מהתחייבויותיה של חפציבה במסגרת רכישת הזכויות בפרויקט מסולל בונה, וממילא ברור כי העברת הכסף לחשבון השוטף היתה "בגין הפרויקט". שנית, המנהל המיוחד מושתק מלהעלות טענות כנגד הבנק וזאת בהתאם לסעיף הוויתור בהסדר בין הצדדים - טענה זו התקבלה על-ידי בית משפט זה בפרשת מצליח 112 והחלטתו אושרה בפסק הדין של בית המשפט העליון. הפרשנות המצומצמת אותה מקנה המנהל המיוחד למילים "בגין הפרויקט" הינה מוטעית ומנוגדת לכוונת הצדדים. בהתאם להוראות ההסדר, הבנק זכאי להיפרע את מלוא חובו בחשבון הליווי מתקבולי מימוש הפרויקט. משנדחה ערעור המנהל המיוחד על החלטת בית משפט זה, נוצר מעשה בית דין המונע מהמנהל המיוחד להעלות טענות כנגד פעולות בחשבון הליווי. הטענות המועלות במסגרת הליך זה זהות במהותן לאלה שנדונו על-ידי בית המשפט בפרשת מצליח 112. בשני המקרים נטען על-ידי המנהל המיוחד כי העברת הכספים שנעשתה על-ידי הבנק מחשבון הליווי נעשתה שלא "בגין הפרויקט", וכי מטעם זה אין הבנק זכאי להיפרע את החוב שנוצר בגין העברה זו מתמורת מימוש הפרויקט. בית משפט זה ובית המשפט העליון קבעו כי טענות כאלה, נכללות בגדר סעיף הוויתור וכי המנהל המיוחד מושתק מלהעלותן. נקבע למעשה כי חוב בחשבון הליווי הינו חוב "בגין הפרויקט" ואין לעשות "סיווג" או "אפיון" של פעולות הבנק במסגרת חשבון הליווי. ההבחנות אותן מנסה להעלות המנהל המיוחד הינן מלאכותיות. ככל שהמנהל המיוחד גילה עובדות חדשות, בידו לבקש ביטול ההסדר.

דיון

4.         המסכת העובדתית שנפרסה מקימה תשתית עובדתית לכאורית לטענת המנהל המיוחד כי כספים זלגו מהחשבון הליווי הקודם לחשבון השוטף, זאת, מבלי להיכנס לשאלת הנפקות שיש לפעולה זו על חשבון הליווי. אינני נדרש בשלב זה לבחינה העובדתית או המשפטית של פעולה זו, שכן, יש לדון לפני כן בשאלה מקדמית עקרונית האם סעיף הוויתור מונע מהמנהל המיוחד להעלות טענות בנוגע לחוב בחשבון ליווי, במובן זה שכל חוב בחשבון ליווי ייחשב כחוב "בגין ובקשר לפרויקט" בלי קשר לשאלה מה נעשה בכספים. אין לומר כי פסק דינו של בית המשפט העליון יצר מעשה בית דין בשאלה זו, שכן, הגם שעו"ד מטרי שימש ככונס גם בפרשת מצליח 112, מדובר בפרויקט אחר ומבחינה זו אין לומר כי קיימת זהות בין בעלי הדין וממילא גם לא זהות בעילות ובפלוגתאות שנדונו (הגם שייתכן ותהיה לכך השלכה בפסיקת הוצאות).

לאור האמור לעיל, אין לקבל את הבקשה לדחייה על הסף, הן בשל העובדה שלא מתקיים מעשה בית דין והן מפני שקיימת תשתית לכאורית לטענת המנהל המיוחד, גם אם ייתכן ולא יהיה בה כדי לעמוד במידת ההוכחה הדרושה (וזאת מבלי להכריע בשלב זה בשאלה על מי מוטל נטל ההוכחה). השאלה האם סעיף הוויתור יוצר השתק צריכה להידון לגופה ולא במסגרת בקשה לדחייה על הסף.

בשלב זה, נדרשת הכרעה עקרונית בטענת הכונס לפיה כוונת הצדדים בהסדר היתה כי כל חוב בחשבון ליווי יכוסה מתוך תמורת המימוש ללא קשר לשאלה למה שימשו הכספים וכי סעיף הוויתור מונע מהמנהל המיוחד האפשרות להעלות טענות בעניין זה. פסק הדין בבית המשפט העליון ניתן יומיים לפני הדיון שהתקיים בבקשה זו, והצדדים ביקשו להשלים טיעונים. להכרעות אלה תהיה השלכה לגבי המשך הדיון, ובשלב זה די במסמכים שהומצאו עד כה על-ידי הצדדים ואין להיעתר לבקשה לגילוי נוסף.

התוצאה

5.         הבקשות לגילוי מסמכים ודחייה על הסף נידחות.

הצדדים יודיעו לבית המשפט עד ליום 15.5.11 האם ניתן להכריע בשאלה העקרונית על בסיס החומר שהוגש, או שמא נדרשת השלמת טיעון בעל-פה או בכתב.

השלמת טיעון בכתב תיעשה עד ליום 22.5.11.

ככל שידרשו הצדדים השלמת טיעון בעל-פה חלף הגשת טיעונים בכתב, יתקיים דיון ביום 23.5.11 בשעה 10:00, בכפוף להודעת הצדדים על הצורך בקיומו.

ניתנה היום, א' אייר תשע"א, 05 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ