אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 32643-02-12

החלטה בתיק פש"ר 32643-02-12

תאריך פרסום : 22/05/2014 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
32643-02-12
18/07/2013
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
התובע:
שלומצן ולדלן
הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
2. אורן צורן (נאמן)
3. חברת ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בנייה בע"מ
4. בנק הפועלים בע"מ
5. עו"ד אסף דאי - כונס הנכסים בהוצאה

החלטה

1.         ביום 8.7.12 ניתנה החלטתי, לפיה התרתי לכונס הנכסים שמונה בהליכי ההוצאה לפועל, במסגרת הליכים שנקט המשיב 4 (להלן: "הבנק"), שהוא נושה מובטח, להמשיך במימוש דירת החייב. באותה החלטה התייחסתי לכל העובדות הנדרשות לעניין.

2.         בתמצית ייאמר, כי החייב רכש דירה מהמשיבה 3 (להלן: "החברה הקבלנית")  כדי לשלם את התמורה שנקבעה בהסכם המכר לקח החייב הלוואה מהבנק. מדובר במשכנתא שהייתה אמורה להירשם על הדירה. במסגרת זו מסרה החברה הקבלנית לבנק התחייבות לרישום המשכנתא וכנגד כך הוציא הבנק צ'ק על סכום ההלוואה, כאשר הנפרע היא החברה הקבלנית.

3.         החייב נקלע לחובות, ובחודש פברואר 2012 הוגשה בקשה לכינוס נכסים ולהכרזת החייב כפושט רגל.

4.         לבית המשפט הוגשה בקשה מטעם כונס הנכסים בהוצאה לפועל להתיר לו להמשיך במימוש הדירה.

5.         המנהל המיוחד שמונה לחייב טען בזמנו, כי ניתן יהיה לקבל תמורה גבוהה יותר אם הדירה תימכר ב"מימוש עצמי" באמצעות המנהל המיוחד. עוד טען בזמנו המנהל המיוחד, כי מתקיימים מגעים עם נושי החייב כדי להגיע להסדר. לפיכך ביקש המנהל המיוחד לעכב את מכירת הדירה, כך שלא תימכר במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל. באותה החלטה התרתי לכונס הנכסים בהוצאה לפועל להמשיך במימוש הדירה, זאת מהנימוקים שפורטו באותה החלטה. לאחר מתן אותה החלטה, הוכרז החייב כפושט רגל והמנהל המיוחד מונה כנאמן.

6.         מסתבר עתה, כי הדירה טרם מומשה בהליכי ההוצאה לפועל. קיימת הערכת שמאי כי הדירה שווה כ-3 מיליון ש"ח במימוש רגיל, וכי במסגרת מימוש מהיר הדירה תימכר בסכום של כ-2.6 מיליון ש"ח.

7.         הנאמן טען, כי בידו קונה לדירה המציע עבורה סכום של כ-3.5 מיליון ש"ח וביקש את אישור בית המשפט לבצע את המכר באמצעותו.

8.         בדיון שהתקיים ביום 3.7.13 עלה, כי הקונה המוצע חזר בו מהצעתו לאחר שסייר בדירה ונוכח כי אינה כשירה לשימוש, בפרט לאחר שהחברה הקבלנית טרם התקינה מטבח בדירה.

9.         לפיכך, מבקש כונס הנכסים בהוצאה לפועל להתיר לו להמשיך את מימוש הדירה באמצעות הליכי ההוצאה לפועל.

10.        בדיון שהתקיים התייצבו גם באי כוח החברה הקבלנית וטענו, כי ההסכם בין החייב לחברה הקבלנית בוטל כדין, זאת לאחר שהחייב לא עמד בתנאי הסכם המכר, ובפרט לאחר שלא סיים לשלם לחברה הקבלנית את כל הסכומים בגין הדירה.

11.        עוד טענו באי כוח החברה הקבלנית, כי בעקבות הפרת ההסכם, זכאית החברה הקבלנית לסעדים שנקבעו בהסכם המכר, לרבות הפיצוי המוסכם, ועל כן הם מתנגדים שכונס הנכסים יממש את הדירה מבלי שתהיה התחייבות כלפי החברה הקבלנית כי היא זכאית לפיצוי הכספי מתוך התמורה שתתקבל בעקבות מכירת הדירה.

12.        לאחר ששקלתי את הדברים, סבורני כי יש להורות לקיים אחר החלטתי מיום 8.7.12, היינו, כונס הנכסים בלשכת ההוצאה לפועל זכאי להמשיך במימוש הדירה, זאת כדי שהבנק יקבל חזרה לידיו את סכום ההלוואה בהיותו נושה מובטח. לעניין זה אומר, כי הביטחון שבידי הבנק הוא הדירה או הזכויות בדירה, ולא בכדי התחייבה החברה הקבלנית כלפי הבנק לרשום את המשכנתא על הדירה. לטעמי, זכותו של הבנק לפרוע את סכום המשכנתא מהדירה עומדת כזכות עדיפה, הן כלפי החייב והן כלפי החברה הקבלנית, זאת מכוח התחייבותה כלפי הבנק, כאמור לעיל.

13.        ביחס לטענות החברה הקבלנית, כי זו ביטלה את ההסכם, עיון במכתבים שנשלחו מטעם החברה הקבלנית מעלה, כי עד ליום מתן צו כינוס הנכסים, החברה הקבלנית לא ביטלה את ההסכם ולא מסרה כלל הודעת ביטול לחייב או לנאמן. במכתב מיום 18.8.11 לא נאמר כי החברה הקבלנית מבטלת את ההסכם. כל שנכתב שם הוא, כי החייב מתבקש לשלם את הסכומים על פי הסכם המכר תוך חמישה ימים ולהבהיר את משמעות העיקולים שהתקבלו במשרדי החברה הקבלנית על זכויות החייב בדירה. באותו מכתב נאמר עוד, כי במידה והחייב לא יעשה כן, תפעל החברה הקבלנית על פי הזכויות העומדות לה מכוח הסכם המכר, לרבות ביטול ההסכם ותביעת יתר הסעדים בגין נזקים ופיצוי כספי.

14.        חרף זאת, ולמרות שהחייב לא עמד בדרישות החברה הקבלנית, לא הוגשה תביעה לביטול ההסכם. ביום 2.10.11 נשלח מכתב נוסף מטעם החברה הקבלנית לחייב, ממנו עולה כי ככל הנראה נוהלו מגעים עם החברה הקבלנית באשר למכירת הדירה לצד שלישי. החברה הקבלנית הבהירה כי לא תסכים להעברה שכזו, אלא בתנאים מסוימים וכמו כן חזרה על דרישתה מיום 18.8.11.

15.        כאמור, הבקשה למתן צו כינוס נכסים הוגשה לבית המשפט המחוזי זאת בחודש פברואר 2012, וביום 19.2.12 ניתן צו כינוס נכסים. ביום 28.2.13, היינו כשנה לאחר מכן, פנה בא כוח החברה הקבלנית במכתב נוסף, הפעם אל הנאמן, בו נטען כי החייב הפר את התחייבויותיו כלפי החברה הקבלנית. כמו כן מוזכר במכתב נושא המשכנתא ונאמר מפורשות שם, כי החברה הקבלנית מסרה לידי החייב התחייבות לרישום משכנתא לטובת הבנק. עוד עולה מהמכתב, כי נודע לחברה הקבלנית שכנגד החייב ניתן צו כינוס נכסים, וכי החברה הקבלנית מודיעה לנאמן שבעקבות ההפרה היסודית של הסכם המכר, ההסכם מבוטל. באשר למשכנתא נאמר במכתב, כי החברה הקבלנית תשיב לבנק את הכספים ששולמו, זאת בהתאם להתחייבות החברה הקבלנית, וכי את יתרת הכספים ששולמו עבור הדירה, ככל שיהיו, תשיב החברה הקבלנית לקופת הכינוס בקיזוז הפיצוי המוסכם על פי הסכם המכר בשיעור 10% ממחיר הדירה, וכן קיזוז יתר נזקי החברה הקבלנית.

16.        נראה, כי החברה הקבלנית נתפסה לידי טעות באשר לתוכן מכתבה האחרון, שכן משניתן צו כינוס נכסים, לא ניתן עוד לפעול כנגד החייב או לפגוע בזכויותיו באופן חד צדדי ככל שקיימות זכויות שכאלה.

17.        מכל מקום, עד למתן צו כינוס הנכסים, כאמור, לא הודיעה החברה הקבלנית על ביטול הסכם המכר ולא הגישה תביעה בעניין זה לבית המשפט. לפיכך, לטעמי, ביום מתן צו כינוס הנכסים, כחלק מזכויות החייב, עמד חוזה המכר שהיה עדיין בתוקף ולא בוטל. משכך הם פני הדברים, הרי שלאחר מתן צו כינוס הנכסים לא יכולה להתקבל הודעת הביטול ללא הכרעת בית המשפט בעניין זה.

18.        באשר לזכות הבנק, אין חולק, וכך גם לטעמה של החברה הקבלנית, כי הבנק זכאי לכך שהמשכנתא תיפרע במידה והדירה תמומש. לפיכך, יש להורות על המשך מימוש הדירה בהליכי ההוצאה לפועל ותחת פיקוח בית משפט זה. באשר למימוש העצמי, נראה לי כי לאחר שחלפו חודשים ארוכים ומהלך זה לא צלח, אין מקום יותר להמתין, שכן ככל שחולף הזמן, יתרת החוב כלפי הבנק הולכת ותופחת, דבר הפוגע הן בחייב והן בנושים.

19.        באשר לטענות החברה הקבלנית כי היא זכאית לסכומי כסף מהחייב, סבורני כי דין טענותיה לפיצוי כזה או אחר להתברר במסגרת ההכרעה בתביעות החוב שתינתן על ידי הנאמן, ואינני סבור כי יש לקבוע בשלב זה כי לחברה הקבלנית מעמד של נושה מועדף על פני הנושים האחרים בנוגע לטענותיה כנגד החייב, העולות מהפרת ההסכם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ