1.
כללי
מונחת לפניי בקשת הנאמן לנכסי החייב סעדון צורי פדצור (להלן: "
החייב"), לביטול הענקה שביצע החייב לגרושתו, הגב' אורנה סעדון (להלן: "
המשיבה"), עת העביר לה את זכויותיו בדירת המגורים הידועה כגוש 6880 חלקה 39/2, המצוייה ברח' הארז 12 אור יהודה (להלן: "
הנכס"), במסגרת הסכם גירושין. יובהר כי לחייב מחצית הזכויות בנכס.
2.
העובדות בקצירת האומר
זו הפעם השנייה בה ננקטים הליכי חדלות פירעון כנגד החייב. ביום 19.3.2009, הוגשה לראשונה בקשה למתן צו כינוס והכרזת החייב כפושט רגל (פש"ר 1599/09). לאור הסכמה שבין הנושה לבין החייב, לפיה הצדדים ישובו לשולחן המשא ומתן וילבנו את הנדרש, נמחקה הבקשה ביום 15.3.2010. משהניסיון למצות את ההליכים מחוץ לכותלי בית המשפט לא צלח, הוגשה ביום 23.08.2011 בקשה שנייה להמצאת התראת פשיטת רגל כנגד החייב. בהעדר התנגדות מצד החייב, ננקטו ביום 24.10.2011 הליכי כינוס כנגדו. יש לציין, כי במעמד הדיון למתן צו כינוס שנערך ביום 31.01.2012 בנוכחות החייב, שב החייב על בקשתו לקבלת ארכה לצורכי הגעה להסדר עם נושיו. בית המשפט שוב בא לקראת החייב ונתן ארכה של 45 יום, אשר אף היא, לא נשאה פרי.
בין לבין, וביום 24.05.2009, עשרה ימים לאחר שנמסר לחייב עותק מבקשת הכינוס הראשונה, חתם החייב על הסכם גירושין עם המשיבה, במסגרתו העניק החייב למשיבה את חלקו בנכס, (להלן: "
הסכם הגירושין"). הסכם הגירושין קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 034430/09), הגם ששבוע לפני כן, קרי, ביום 07.06.2009, הגיש החייב בקשה ללשכת ההוצאה לפועל בתיק 01-0575958-4, לעיכוב הליכים כנגדו והכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, שכן תלויים כנגדו 15 תיקי הוצאה לפועל העולים כדי נשייה של 15 מיליון ש"ח. בקשת החייב נדחתה.
3.
עיקר עמדת הנאמן
עו"ד שפלר, שימש מנהל מיוחד של החייב, ולאור הכרזתו של החייב כפושט רגל, כמפורט בהמשך ההחלטה, מונה כנאמן לנכסיו. לטענת הנאמן, החייב מודה במפורש בסעיף 9.1 להסכם הגירושין, כי הינו חדל פירעון. יתרה מכך, ניתן להבין מתוכן הסכם הגירושין ומלשונו הברורה, כי עסקינן במקרה מובהק של העדפת נושים. הדבר נלמד בין היתר מהאמור בו לפיו העברת הזכויות בנכס למשיבה, נעשתה לאור העובדה כי המשיבה פרעה חובות שונים של החייב ממקורותיה נוכח קשייו, ועל מנת ליצור איזון משאבים בין הצדדים, מעביר החייב את זכויותיו בנכס למשיבה, תוך שהוא מוותר על כל דרישה שהיא בנכסי המשיבה.
לשיטת הנאמן, העברת חלקו של החייב בנכס למשיבה עולה כדי פעולת "הענקה", בהתאם לאמור בסעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980 (להלן: "
הפקודה"). הנאמן מונה בבקשה את יסודות הסעיף ומיישמן להלן:
בכל הנוגע ליסוד הראשון: תחולה בזמן, הרי שלטענת הנאמן פעולת ההענקה בוצעה במסגרת הסכם הגירושין. מועד הסכם הגירושין נמצא בתווך שבין הליכי חדלות הפירעון אשר החלו לראשונה ביום 19.03.2009, עם הגשת הבקשה למתן צו כינוס ומחיקתה ביום 15.03.2010, לבין הגשת הבקשה למתן צו כינוס בשנית ביום 24.10.2011, נתינתו ביום 31.1.2012 וכניסתו לתוקף בפועל, ביום 15.03.2012. משכך, סבור הנאמן כי מועד ביצוע ההענקה נעשה בטרם חלפו שנתיים מיום מתן צו הכינוס ואך ברור הוא שהחייב יוכרז כפושט רגל בעתיד.
היסוד השני: "נכסים", קרי, מושא ההענקה הינו נכס בהגדרתו הרחבה בסעיף 1 לפקודה, ובמקרה דנן, סבור הנאמן כי עסקינן בנכס מקרקעין בעל ערך כספי לא מבוטל.
באשר ליסוד השלישי, סבור הנאמן כי הנכס הינו של החייב, שכן מחצית הזכויות רשומות על שמו כפי שעולה מאישור הזכויות ומהסכם הגירושין.
בכל הנוגע ליסוד הרביעי, קרי, "הענקה", סבור הנאמן כי יש לבחון את המשמעות הכלכלית של הפעולה, ובמקרה דנן העברת זכויות החייב בנכס למשיבה, עולה כדי הענקה ובמיוחד שניתנה ללא תמורה.
עוד מוסיף הנאמן, כי לפנינו חוזה למראית עין או לחילופין חוזה פסול הנוגד את תקנת הציבור במשמעו בס' 30 לחוק החוזים חלק כללי, תשל"ג-1973, שכן הסכם הגירושין לא נועד אלא להבריח רכוש מנושי החייב, ולשפר את מעמדה של המשיבה כנושה בחייב עצמו. יוער, כי לטענת הנאמן החייב והמשיבה עודם ממשיכים להתגורר בנכס בצוותא ואף הסכם הגירושין לא מומש דה פקטו.
4.
עיקר עמדת המשיבים
:
חרף שלוש החלטות של בית המשפט, החייב והמשיבה לא טרחו להגיב לבקשה.
ערב הדיון הגישה המשיבה תצהיר לבית המשפט, בו היא מפרטת את השתלשלות האירועים ומציינת כי הבקשה לקבלת גט מבית הדין הרבני הוגשה ביום 03.09.2013 והתקבלה ביום 08.10.2013. השיהוי בהגשת הבקשה לגט, נבע לטענתה מהקושי אותו חוו בנותיה הקטינות בגין הגירושין, ועל כן המתינו עם הגשת הבקשה משנת 2009. עוד טוענת המשיבה, כי היא נושאת עד ליום זה בתשלומי המשכנתא ולרבות בחלקו של החייב, אותו התחייב לשלם במסגרת הסכם הגירושין. מוסיפה המשיבה כי חרף העובדה שאין לה ולעסקיה של החייב ולו כלום, היא פרעה במרוצת השנים חובות אשר נפתחו בעטיים תיקי הוצאה לפועל כנגד החייב. לסיום, טוענת המשיבה כי הליכי הידברות והסכמה יועילו לצדדים, יותר מאשר קבלת הבקשה הנוכחית. הגם שהתצהיר לא הובא לעיוני כנדרש, וציינתי זאת אף בפתח הדיון, בחרתי לעיין בו בטרם גיבוש החלטתי, ועל מנת ליתן למשיבים את יומם בבית המשפט, חרף הגשתו בעיתוי בו הוגש.
5.
עמדת כונס הנכסים הרשמי:
ב"כ הכנ"ר תומך בבקשה, ומציין כי הבקשה לביטול הענקה הוגשה, בטרם הוכרז כפושט רגל. לשיטתו, בכדי להתגבר על המכשלה ניתן להסתמך על פש"ר (ת"א) 18436-10-11
עו"ד שגיא שוורץ בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב נחום ולנשטיין נ' נחום ולנשטיין
, (2013) לפיו הבקשה תוכרע לגופה, אך השלכותיה יקבלו תוקף עם הכרזת החייב כפושט רגל.
6.
הדיון ביום 28.11.2013: