החלטה בתיק פש"ר 28919-02-11

לפני בקשת החייב להכריזו פושט רגל. צו כינוס אודות נכסי החייב ניתן ביום 15.02.11 והושת עליו תשלום חודשי בסך של 5,000 ש"ח לחודש.

החייב נשוי ואב לארבעה ילדים קטינים. הוא הצהיר על חובות בסך של 2,518,591 ש"ח ל-33 נושים שונים. בפועל הוגשו 13 תביעות חוב בסך כולל של 1,744,677 ש"ח. החייב לא שילם את התשלום החודשי שהושת עליו כלל וכך נוצר חוב פיגורים בסך של 60,000 ש"ח. החייב הגיש ביום 28.02.11 בקשה להפחית את התשלום החודשי, בקשה אשר המנהל המיוחד לא סבר כי יש להיענות לה בזמנו. היום סבור המנהל המיוחד כי התשלום החודשי שנקבע לחייב אכן גבוה ויש מקום להפחית אותו לסך של 2,500 ש"ח לחודש. לעניין יצירת החובות, טען החייב כי הם תוצאה מהסתבכותו הכלכלית בכניסתו לעסקי אחותו וגיסו. לאחר שהשקיע כספים רבים, נודע לו כי העסק היה מצוי בחובות עבר וכי כספיו הופנו לכיסוי אותם חובות. כל זאת לא הועיל, העסק קרס, והחייב שנטל הלוואות שקע בחובות גם הוא.

עוד יצוין כי ביום 14.03.11 הוגשה התנגדות לבקשת החייב להכריזו פושט רגל על ידי נושה בשם דוד ענתבי אשר לזכותו פסק דין שקבע כי על החייב לשלם לו סך של 190,000 ש"ח בגין עבודות שיפוץ שהתחייב לבצע בביתו ולא ביצע. מר ענתבי הגיש בקשה לביצוע פסק דין בזמנו, שם קבע ראש ההוצל"פ בהחלטה מיום 18.05.08 כי החייב הינו בעל כושר השתכרות גבוה, כי הוא מבצע עבודות שיפוצים ויש לראות בו חייב המשתמט מתשלום חובותיו.

בחוות דעת המנהל המיוחד שהוגשה עובר לדיון, הוא ציין כי החייב עבר תאונת דרכים ביום 13.12.10 והוא אינו עובד מאז ומוציא אישורים רפואיים למצבו מעת לעת. כן צויין כי הדוחות החודשיים מטעם החייב הוגשו על ידו לכנ"ר אך לא למנהל המיוחד. כמו כן, הדוחות שהוגשו, הוגשו ללא פירוט וללא אסמכתאות. החייב הצהיר כי אין ברשותו כלי רכב ובחקירה נמצא כי ברשות אשתו רכב מסוג פורד משנת 2002. המנהל המיוחד המליץ בחוות דעתו, ולשם תועלת הנושים, על דחיית הדיון על ההכרזה בשישה חודשים במהלכם תיבחן התנהלותו של החייב, בין היתר בעמידה בתשלום החודשי ובהקטנת הוצאותיו.

בדיון שהתקיים ביום 22.02.12 טען המנהל המיוחד כי נוסף על מתן הארכה לחייב, יש לקבוע שבמידה ולא יעמוד בתנאים יבוטל ההליך ללא צורך בדיון נוסף וכי אם יחל שוב לעבוד יהא עליו לדווח על כך והמנהל המיוחד ישקול העלאת התשלום החודשי.

ב"כ הכנ"ר טענה כי בשל התנהלותו של החייב, בין היתר בכך שאינו עובד ומגיש אישורים מרופא שאינו רופא תעסוקתי, הוצאותיו הגבוהות ובשל אי העמידה בתשלום החודשי, אין מקום להמשך ההליך בעניינו.

ב"כ החייב ביקש לאמץ את עמדת המנהל המיוחד לדחות את הדיון בשישה חודשים. לעניין התשלום החודשי טען כי החייב לא יוכל לעמוד בתשלום הגבוה של 2,500 ש"ח. החייב עומד בתנאי הכינוס למעט נשיאה בתשלום החודשי, והמנהל המיוחד לא מצא סתירות בחקירתו ומכאן קשה לומר כי הוא מתנהל שלא בתום לב. לטענת החייב הוא לא העביר את התשלום החודשי כיוון שקיבל את כספי הביטוח הלאומי באיחור. החייב גם צפוי לחזור לעבוד ביום 1.03.12 כנהג בחברת הסעות, אך גם אז לא יוכל לעמוד בתשלום סכום של 2,500 ש"ח והוא ביקש להעמיד את התשלום החודשי על סך של 500 ש"ח בלבד.

בבואו לדון בבקשת חייב להכרזתו פושט רגל לפי סעיף 18ה (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), שומה על בית המשפט ליתן את דעתו להתנהגות החייב ותום לבו עובר להליך פשיטת הרגל ובמהלכו (ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169). תום לבו של החייב ייבחן על פי נסיבות יצירת חובותיו, טרם כניסתו להליך ובהתנהלותו מרגע פתיחת ההליך. תום לב בהליך פשיטת הרגל יתבטא במילוי אחר צו הכינוס ככתבו וכלשונו (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [20.11.08]; ע"א 8937/05 תבין נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [22.1.07]); בשיתוף פעולה מלא עם הכנ"ר; ובהגשת דו"חות הכנסות והוצאות במועד (ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [9.08.09]); פש"ר (מחוזי-י-ם) 977/04‏ שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [21.11.10]).

במקרה דנן לא העביר החייב ולו תשלום אחד לקופת הכינוס משך שנה תמימה בה הוא מצוי בהליך, וצודקת ב"כ הכנ"ר בטענתה כי אין בסברתו של החייב כי התשלום החודשי שהושת עליו גבוה מדי, כדי להצדיק מחדלו זה. ודאי שאין לקבל את התנהלותו של החייב מקום בו בקשתו להפחית את התשלום החודשי נדחתה על ידי בית המשפט, לאחר שהשתכנע כי לא הייתה בבקשה הצדקה מכיוון שהחייב לא הגיש את הדוחות החודשיים למנהל המיוחד כדי שיוכל לעמוד על השתכרותו האמיתית בזמן אמת. כמו כן, מצופה מחייב המבקש את הגנת ההליך להתאמץ ולעשות כל שיכול כדי להתפרנס ולנסות להחזיר לפחות חלק מחובותיו לנושיו, ואין החייב עושה כן כבר זמן רב (פש"ר (מחוזי-חי') 192/03 כנפי נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [2.02.05]). דברים אלו נכונים במקרה זה ביתר שאת, בין היתר נוכח העובדה שהתא המשפחתי של החייב מחזיק במכונית, התנהלות כספית שאינה עולה בקנה אחד עם התנהלות אדם המבקש לזכות בהגנת הפקודה.

אני מורה, אפוא, על ביטול ההליך.

צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייב יבוטל בעוד 14 יום.

ניתנה היום,  ג'  אדר תשע"ב, 26 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.