זוהי בקשת חייבת למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"). בבקשה נטען כי חובותיה של המבקשת מגיעים לסך של 404,058 ש"ח, ומספר נושיה הוא 23.
המבקשת מפרטת בתצהירה, מיום 6.3.07, כי העסק של בעלה קרס, ולבקשתו משכה שיקים מחשבונה הפרטי. היא איבדה את כל רכושה, והיא וילדיה נותרו ללא קורת גג. ביום 9.3.03 ניתן צו כינוס לנכסיה, במסגרת תיק פש"ר 1238/03, והושת עליה סכום חודשי של 200 ש"ח. לדבריה, סברה כי עליה לשלם אך את השוברים שצורפו לצו, ולא הבינה כי מדובר בתשלום חודשי מתמשך. כן לא דיווחה החייבת, בטעות, על שינוי בכתובת מגוריה, ולפיכך לא קיבלה את הודעות הכנ"ר ואת הזימון לדיון בבקשה לביטול ההליכים, שאכן בוטלו, בהעדרה, ביום 10.5.06. כן מפרטת החייבת שורה של נסיבות אישיות ומשפחתיות.
הכנ"ר הגיש התנגדות לבקשה. לדבריו, ההליך הקודם בוטל, בשל ניצולו לרעה, בכך שלא שולמו תשלומים חודשיים ולא הוגשו דו"חות על ידי החייבת. לשיטתו, אין להתיר לחייבת לחזור ולחסות בצילן של הגנות הפקודה, בחלוף שנה וחצי מעת ביטול ההליך הקודם. כן מפנה הכנ"ר ל"דרישת המינימום", המופיעה, בהקשר קרוב, בסעיף 90א לפקודה, בכל הנוגע לאפשרות של הגשת בקשה חדשה לפשיטת רגל לאחר מתן הפטר בהליך קודם (זאת, מכוח קל וחומר).
החייבת הגישה תשובה נוספת עם תצהיר נוסף. היא מדגישה כי לא הייתה מיוצגת בהליך הקודם, לא הייתה מודעת לחובותיה ולא ידעה כלל על הדיון שהתקיים בעניינה.
אין חולק כי "אחד השיקולים שיש לבחון מקום בו מתעוררת השאלה אם ליתן צו כינוס נכסים ופשיטת רגל (או לבטל צו כזה לאחר שניתן), נוגע לתום ליבו של החייב, לנסיבות שהובילו ליצירת החוב ולאמצעים שבהם נקט החייב עד הגיעו לבית המשפט" (ע"א 8937/05
תבין נ' הכנ"ר; 22.1.07). כידוע, להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות
, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות (ראה ע"א 6416/01
בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205 - 206 (2003). בהעדר תום לב בהתנהלות החייב בעת יצירת חובותיו ובהליכי פשיטת הרגל, אין הוא זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (שלמה לוין ואשר גרוניס,
פשיטת רגל, מהדורה שנייה, בעמ' 169). בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם, האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות והאם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיוצ"ב.
כאמור, המבקשת כבר עתרה בעבר למתן צו כינוס וצו כזה ניתן. הכנ"ר לביטול ההליכים בשל אי הגשת דו"חות ואי עמידה בתשלומים החודשיים. החלטה כמבוקש ניתנה בהעדר החייבת (גם אם פורמלית נעשתה מסירה כדין, לכתובת שהייתה ידועה אז).
אכן, הגשת בקשה נוספת לצו כינוס אינה עניין של מה בכך. על המבקש מוטל הנטל להראות שינוי נסיבות שיצדיק זאת. עם זאת, זה לא מכבר נפסק, כי אין זה השיקול היחיד. בע"א 1693/06
תורג'מן נ' הכנ"ר (5.11.07) נדון ערעור של חייב על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשתו של המערער להכריזו פושט רגל והביא בכך לסיומם של ההליכים. בית המשפט נימק את דחיית הבקשה בכך שהמערער פעל בחוסר תום לב. בין היתר צוינה העובדה שהמערער הורשע בפלילים בגין עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, כי נתון זה לא צוין בבקשתו לצו כינוס, כי הוא לא שילם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו וכי לא הגיש דוחות כספיים שחובה הייתה להגישם. בית המשפט העליון מצא שקיימים "שיקולים לכאן ולכאן במקרה דנא", וקבע: "בנסיבות אלה נראה לנו שהדרך הנכונה הינה
מתן אפשרות, שלמעשה קיימת תמיד, לפנות בבקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל. בדרך זו יוכל המערער לתקן את דרך התנהלותו, למצער לעניין התשלומים החודשיים שיושתו והגשתם של דוחות כספיים. היה ותוגש בקשה חדשה כאמור תוכל הערכאה הדיונית לשקול מחדש העניין תוך התחשבות, בין השאר, באמור בפסק דין זה" (ההדגשה לא במקור - א.ז.).
המבקשת לא נחקרה על תצהיריה, והסבריה נראים כנים. הרושם שמתקבל הוא שאין המדובר ב"מתחמקת מקצועית", אלא בחייבת, עם "היסטוריה" אישית ומשפחתית קשה ביותר, שנקלעה לסיטואציה קשה גם בשל רשלנותה אך גם בשל נסיבות אובייקטיביות (למשקל מיוחד שניתן לנסיבות אישיות קשות ומורכבות בהקשר של אי-ביטול הליכי פשיטת רגל חרף אי-עמידה בחובות דיווח ותשלום, ראו והשוו: ע"א 1601/07
סבג נ' כונס הנכסים הרשמי (13.12.07).
הבקשה מתקבלת. הסכום החודשי יעמוד, בשלב זה, על 200 ש"ח. צו פורמלי לחתימה יוגש ע"י הכנ"ר תוך 14 יום.
ניתנה היום י"א ב אדר ב, תשס"ח (18 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
|
אבי זמיר, שופט
בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו
|