אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 2402/06

החלטה בתיק פש"ר 2402/06

תאריך פרסום : 31/03/2009 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2402-06
12/02/2008
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
לנץ ג'רלד
עו"ד שלמה וקנין
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
עו"ד אילון בריל
החלטה

זוהי בקשת חייב למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"). בבקשה נטען כי חובותיו של המבקש מגיעים לסך של 4,532,100 ש"ח ומספר נושיו הוא 49.

המבקש, יליד 1971, מפרט בבקשתו כי לאחר שהשתחרר משירות צבאי הכיר, באמצעות חבר משותף, את מר שמעון סמדג'ה, אשר הציג את עצמו כאיש עסקים בעל מוניטין רב בתחום הטכסטיל. אותו סמדג'ה הצליח לשכנע אותו להשתמש בחשבון הבנק שלו לצורך הפקדת כספים שיקבל מעסקיו בתמורה לרווחים גדולים. המבקש טוען כי בתמימותו הסכים להצעה, וסמדג'ה החל לפעול בחשבונו. כאשר נעלם, הותיר אחריו חובות של מיליונים. המבקש נאלץ להתמודד מול נושים רבים והסתבך בחובות לשוק האפור. הוא ניסה את מזלו בארה"ב אך הסתבך גם שם ואף ישב בכלא 5 שנים. הוא שילם חלק מחובות העבר אך צבר חובות אחרים. המבקש משתכר כ - 4,700 ש"ח בחודש, משלם מזונות לילדתו בסך של 2,000 ש"ח וחי בקושי.

הכנ"ר מתנגד לבקשה. לשיטתו, ההסתבכות הכלכלית של המבקש נובעת כולה ממסירת שיקים טובה לאותו סמדג'ה, אדם שהמבקש לא הכיר קודם לכן. לתגובת הכנ"ר מצורף מסמך שבו מסביר המבקש את אופן הסתבכותו, בסוף שנת 1994. הוא נתן בידי סמדג'ה שיקים דחויים בגובה של עשרות אלפי שקלים בהאמינו להבטחותיו כי ידאג להכניס לחשבונו את הסכומים המתאימים לפני התאריך הנקוב, בתוספת אחוזים מסוימים. הוא נעלם לבסוף בהשאירו נזקים של מאות אלפי דולרים. הכנ"ר טוען כי ההסתבכות נבעה אפוא כולה בשל מסחר בשיקים טובה; המבקש ידע שאלו שיקים למראית עין, שנועדו לחזק את מעמדו של סמדג'ה בבנק; למבקש לא היו מקורות כספיים לפרעון השיקים; לא הייתה בין השניים היכרות עסקית קודמת והמבקש הונע ממניע של עשיית "כסף קל". בנסיבות כאלה, גורס הכנ"ר, אין המדובר בהתנהגות ב"תום לב".

המבקש השיב בכתב להתנגדות הכנ"ר. לדבריו, הוא נתן את השיקים לסמדג'ה בתמימות ומתוך אמונה שהייתה לסמדג'ה יכולת החזר. ואכן, השיקים כוסו בפועל, עד שלב מסוים. מכל מקום, טוען המבקש בתצהירו הנוסף, הוא כיסה את מרבית החובות שנוצרו עקב מסירת שיקים לצדדים שלישיים, והליך פשיטת הרגל מרכז חובות שנוצרו בעיקר לאחר מכן, עקב מצב כלכלי ונפשי שאליו נקלע המבקש.

דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 28.1.08. כל צד חזר על טענותיו. הכנ"ר לא ביקש לחקור את המבקש על תצהיריו.

אין חולק כי "אחד השיקולים שיש לבחון מקום בו מתעוררת השאלה אם ליתן צו כינוס נכסים ופשיטת רגל (או לבטל צו כזה לאחר שניתן), נוגע לתום ליבו של החייב, לנסיבות שהובילו ליצירת החוב ולאמצעים שבהם נקט החייב עד הגיעו לבית המשפט" (ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר; 22.1.07). במסגרתו של ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003) נדונה, בין היתר, שאלת תום הלב בהקשר של פעילות בלתי חוקית. וכך נקבע: "על רקע זה מתעוררת השאלה אם יש לדחות בקשה למתן צו כינוס נכסים לבקשת חייב בשל הטעם כי החובות נוצרו במהלך ניהול עסק בלתי חוקי. התשובה לשאלה זו תלויה כאמור בתכליות השונות שבבסיס הפקודה. אכן, בבדיקת התכליות הספציפיות של הפקודה - הן התכלית של ההגנה על הנושים הן התכלית של שיקום החייב - נראה כי אין בעצם העובדה כי החוב נוצר במהלך פעילות בלתי חוקית כדי לשלול את תחולת הפקודה על החייב המבקש להכריז עליו כפושט רגל. השאלה אם הנושים יינזקו מפשיטת הרגל אם לאו אינה תלויה על פניה במקור החוב; זכות היסוד של החייב לשנות מדרכיו - זכות ה"תשובה" - ניצבת אף היא על רגליה. בנסיבות אלו גם אין לראות לכאורה את החייב כמי שפעל שלא בתום -לב. אכן, כאמור, יישומו של עקרון תום -הלב - בהקשרה של הפקודה - הינו בנסיבות שבהן נוצר החוב ובפעולת החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל... ככל שהחייב אינו מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; ככל שהחובות לא נוצרו תוך זלזול בנושים והקמת עסקי שווא - הרי שאין לראות בחייב כחסר תום -לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל רק בשל העובדה כי פעל במסגרת עסק לא חוקי. הנה -כי -כן, אין בהגשמת תכליותיה הספציפיות של הפקודה כדי להביא לשלילת תחולתה על חייב המבקש להכריז עליו כפושט רגל, שעה שחובותיו נוצרו במהלך ניהול עסק לא חוקי... שונה המצב באשר לתכלית הכללית שעניינה תקנת הציבור, השמירה על שלטון החוק והרתעת עבריינים. אכן, ככל שהפעילות שהביאה ליצירת החובות הייתה בלתי חוקית, הרי שמתן הגנה לחייב במסגרת הפקודה מעוררת קושי. עקרון היסוד שלפיו אין חוטא נשכר, ואין לעודד הפרת החוק על -ידי החוק עצמו, מחייב לכאורה כי חייב שיצר חובות במהלך פעילות של עסק לא חוקי לא יצא נשכר ולא יוכל לחסות תחת כנפיה של הפקודה (השוו סעיף 63(א) לפקודה). מכאן שקיימת התנגשות לכאורה בשאלה שבפנינו בין התכליות הספציפיות של דבר החקיקה ובין התכלית הכללית. שעה שאינטרס הנושים לא נפגע, החייב מבקש את שיקומו, והוא פעל בתום -לב, קיים קושי בהענקת מבוקשו של החייב, שכן היענות לבקשתו זו עומדת לכאורה בניגוד לתקנת הציבור, העומדת גם היא ביסוד תכליתו של דבר החקיקה. כיצד ניתן ליישב בין תכליות אלו?... התשובה לשאלה זו טמונה באיזון הראוי ביניהן. אכן, קיימת חשיבות לשיקומו של החייב וליכולתו לפתוח "דף חדש" בחייו, בייחוד מקום שבו הוא המבקש להכריז עליו כפושט רגל, ומקום שבו הדבר עולה בקנה אחד עם אינטרס הנושים, אולם תכלית זו אינה מוחלטת אלא יחסית. יש לאזן אותה עם התכלית הכללית שעניינה תקנת הציבור ומניעת הפרת החוק. גם תכלית כללית זו - בתורה - אינה מוחלטת. מניעת הפרת החוק והרתעת עבריינים היא תכלית חשובה, אולם אין היא מוחלטת. היא יכולה וניתנת לאיזון מול אינטרסים ותכליות נוספות. מהו אפוא האיזון הראוי? התשובה היא כי יש לבחון את מידת החומרה ואי -החוקיות העומדת על הפרק. נוכח חשיבות התכליות הספציפיות של ההגנה על הנושים ושיקומו של החייב תישלל ההגנה של הפקודה רק באותם המקרים שמדובר בהם באי -חוקיות של ממש, העולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור. אמת, הפרת חוק ככזו אינה רצויה ועומדת בניגוד לשלטון החוק, אולם לצורכי הפקודה ותכליתה יש למנוע את תחולת הפקודה רק באותם מקרים שבהם אי -החוקיות שמדובר בה נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור. אין די בכך שהחובות נוצרו במהלך ניהול עסק בלתי חוקי - הא ותו לא. יש להראות כי החובות נוצרו בקשר לניהולו של עסק בלתי חוקי הנוגד באופן מהותי את תקנת הציבור... בהקשר זה ניתן לבחון, בין היתר, את השאלה אם מדובר בעבירה פלילית אם לאו, את חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנדרש בה, ואם הורשע החייב בעבירה כאמור (וראו סעיף 63(א) לפקודה); את השאלה אם מדובר באי -חוקיות קבועה או חד -פעמית באופייה; את מוסריותו של העסק ואת היקף הפעילות של החייב במסגרתו. כן ניתן לבחון את עוצמת הקשר בין אי -החוקיות של העסק ובין יצירת החובות. אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים, אלא באמות מידה אפשריות לבחינת מהותיות הניגוד של הפעילות לתקנת הציבור בהקשרה של הפקודה... מסקנתי זו, שלפיה יש לשלול את תחולת הפקודה על בקשת חייב להכריז על עצמו כפושט רגל בשל אי -החוקיות בניהול עסקו רק בנסיבות שמדובר בהן בפגיעה מהותית בתקנת הציבור ולא רק בשל עצם אי -החוקיות של ניהול העסק, מבוססת על אדנים מספר: ראשית, בקשתו של חייב להכריז על עצמו כפושט רגל אינה דבר של מה בכך. לצד ההפטר - כי יינתן - כוללת ההכרזה משמעויות לא פשוטות מבחינת החייב. במובן זה ניתן לראות בבקשת חייב - אם הוגשה בתום -לב - כרצון כן להשתקם ולפתוח בדרך חדשה, ובהכרה החברתית בשיקומו הכלכלי והאישי - כמעין "מחילה" על חובו... בנסיבות מעין אלה משקלה של אי -החוקיות שבמעשה המקורי פוחתת כנגד רצונו של החייב להשתקם. שנית, יש לזכור כי מדובר בחובות חוקיים שנוצרו במהלך פעילות בלתי חוקית. בנסיבות אלו מוצדק לשלול את הגנת הפקודה רק במקרים שבהם אי -החוקיות שבניהול העסק בולטת ועולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור. שלישית, אין חולק כי תכליתה העיקרית של הפקודה היא כאמור הגנה על הנושים ועל שיקום החייב. התכלית הכללית של הרתעת עבריינים ומניעת פעילות בלתי חוקית היא חשובה, אך עם כל חשיבותה אין היא תכלית עיקרית במסגרת הפקודה. קיימים דברי חקיקה אחרים שתכליתם העיקרית היא הרתעת עבריינים וענישתם, אשר -על -כן מוצדק לא להחיל את הפקודה רק במקרים חריגים שבהם אי -החוקיות עולה כדי פגיעה מהותית בעקרון היסוד של השיטה בדבר תקנת הציבור" (עמ' 207 - 209) (ההדגשות לא במקור - א.ז.).

בענייננו לא התרשמתי כי מדובר באי-חוקיות או בהתנהגות כה חמורה, הנוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור. אמנם, עצם הרעיון של מתן שיקים לטובה הוא פסול ובלתי ראוי; אך עם זאת, יש להבחין בין מצב דברים שבו ברור למבקש, בעת מתן השיקים, כי מקבל מצוי בקשיים כלכליים לבין מצב שבו הוא בטוח שלא צפויה כל בעיה (כבמקרה דנן). כאמור, יש לבחון גם את עוצמת הקשר בין אי החוקיות לבין יצירת החובות. הסתבכותו של המבקש עם אותו סמדג'ה אירעה ב - 1994 - 1995; רובם של תיקי ההוצל"פ נפתחו בשנים 1997 - 1999; עדותו של התובע, בתצהיריו, שלפיה מדובר בחובות חדשים, גם אם בהמשך להסתבכות הראשונית, לא נסתרה.

בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, לא הייתי שולל מהמבקש את הגנת הפקודה. הבקשה מתקבלת. ראוי ליתן צו כינוס ועיכוב הליכים. הצדדים יסכימו על שיעור התשלום החודשי. צו פורמלי לחתימתי יוגש תוך 20 יום.

ניתנה היום ו' ב אדר א, תשס"ח (12 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ