החלטה בתיק פש"ר 22581-02-12

מונחת בפני בקשתו של בנק דיסקונט לישראל (להלן: " המבקש") להתיר על כנו סעד זמני של צווי איסור דיספוזיציה כנגד נכסים הרשומים של שמה של איילת מלכה, אשר הועברו אליה על ידי בעלה רונן מלכה (להלן: " המשיב" ו" המשיבה" בהתאמה ולחילופין " המשיבים") וזאת עד למתן  הכרעה בבקשת הבנק למתן צו כינוס כנגד המשיב והכרזתו כפושט רגל.

המשיב הינו בעל שליטה בחברת אם.איקס פרסום ושיווק בע"מ (1990) (להלן: " החברה") יחד עם אחיו והשניים ערבים לכל חובותיה של החברה כנגד הבנק בערבות אישית בלתי מוגבלת יחד ולחוד.  

במהלך פעילותה של החברה העמיד לרשותה הבנק הלוואות בסכומים שונים. חובה המצטבר של החברה לבנק עומדת על סך של למעלה משני מיליון שקלים.

לטענת הבנק, העביר המשיב למשיבה, אשתו דאז, את זכויותיו בבית המגורים המשותף שלהם וכן את זכויותיו בשני רכבים. זאת, בפרק זמן הפוחת משלושה חודשים קודם להגשת בקשת פשיטת הרגל כנגדו. משכך, עולה העברה זו כדי הענקת או העדפת מרמה. בהסתמך על העברה זו הגיש הבנק בקשה לצו כינוס כנגד המשיב על יסוד של מעשה פשיטת רגל כאמור בסעיף 5(1) לפקודת פשיטת הרגל וכן בקשה זו למתן צווי איסור דיס פוזיציה על הנכסים האמורים.

לטענת המשיבים, אין מדובר בחוב חלוט לטובת הבנק ולפיכך לא ניתן לייחס לערב מכוח חוב שכזה הענקת או העדפת מרמה. עוד טוענים המשיבים כי מכל מקום העברת הזכויות בבית המגורים נעשתה מכוח הסכם גירושין והתוספת לו שנכרת בין הצדדים בשנת 2007, עת הייתה החברה ברת פירעון. במסגרת ההסכם ויתר המשיב על זכיותיו בבית המגורים ובעסקיה של אשתו בתמורה לויתור מצידה על זכותה בעסקיו, ועל כן נוכח הלכת אהרונוב, קמה למשיבה זכויות שביושר בבית המגורים בלא שהדבר יהווה העברת מרמה.

אחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים וכן בעמדת כונס הנכסים הרשמי, אני מוצאת כי דין צווי איסור הדיספוזציה להישאר על כנם;

1.                 צו איסור דיספוזציה הינו סעד זמני ומטרתו הימנעות ממצב דברים בלתי הפיך. נוכח העובדה כי המדובר בסעד שאינו מסב נזק ממשי, שכן הנכס מצוי עדיין ברשות בעליו והם רשאים לעשות בן שימוש באורח רגיל, הרי שנטל ההוכחה הנדרש בעניינו הינו נמוך יחסית ודי בהצגת תשתית לכאורית המעלה חשש סביר לביצוע העברה שלא כדין. זאת להבדיל מהנטל הכבד יותר המוטל על המבקש עת נדרשים אנו לבקשה לביטול ההענקה גופה.

2.                 על פניו, עולה מטענות המשיבים כי עניין לנו בחוב שנוי במחלוקת, באורח שאף על הבקשה הראשית לצו כינוס להידחות, דבר המאיין כמובן את השארת הצווים על כנם. אעיר; אכן לא בנקל יוציא ביהמ"ש תחת ידו סעדים זמניים כאלו ואחרים מקום בו סיכויי הבקשה העיקרית להידחות ובעניינו- מקום בו החוב שנוי במחלוקת.

אלא מאי? בנסיבות העניין, נראה כי אין המדובר בחוב השנוי במחלוקת מכל וכל. שכן, בבקשתו הציג הבנק פניות מטעמם של בעלי תפקיד בחברה המכירים בחוב כלפיו העומד על סך של למעלה משני מליון ש"ח ואף מבקשים הפחתה בגינו. בפניות אלו אף הוזכר שמו של המשיב לעניין הנשיאה בנטל החובות.

3.                 בעניין זה קבע בית המשפט העליון בע"א 2975-09 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חים דראל, אשר עניינו מתן צו כינוס לערב לחובות חברה שבבעלותו מכח העברת מרמה, כי ניתן לראות בערב שכזה כחייב לצורך מעשה פשיטת רגל. זאת נוכח הזהות הכמעט מלאה בינו לבין החברה החייבת, במצב בו הערב חתם על ערבות אישית בלתי מוגבלת לחברה משפחתית שבבעלותו.

4.                 אשר על כן, משהכירה החברה באמצעות שלוחיה בחובה כלפי המבקש ומשניתן לראות במשיב כחייב הבא בגדרו של סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל, הרי שנוכח העובדה כי המשיב העביר את זכויותיו בבית המגורים לאשתו ערב היקלעות החברה לחדלות פירעון, הרים המבקש את נטל ההוכחה הנדרש בעת בקשה למתן צו דיספוזציה כמפורט לעיל.

5.                 אשר לטענה בדבר קיומם של זכויות שביושר, וזאת מכוח הסכם גירושין והתוספת לו, שנכרת בין המשיבים בשנת 2007 (ואשר קיבל תוקף של פסק דין אך בשנת 2011 עת התגרשו המשיבים). לאור האמור לעיל מקומן של טענות אלו להישמע במסגרת ההליך, לגופו, עת תוגש בקשה לביטול הענקה. ודוק, משהעביר המשיב את זכויותיו הקנייניות בנכס לפני תום תקופה של שלושה חודשים מיום שהגיש המבקש את בקשתו לצו הכינוס, הרי הדבר מהווה ראיה לכאורית אשר מצדיקה את השארת הצו לעת עתה חרף טענות של המשיבים.

יתרה מזאת ובלא לקבוע מסמרות בעניין, על הטוען לזכויות שביושר להוכיח שרכש זכויות אלו בתמורה ממשית. ברם, נוכח האמור בהסכם הגירושין, אשר לבד מהעברת זכויות המשיב למשיבה כביכול כנגד ויתורה על זכויותיה בנכסיו, כולל אף ויתור של החייב בעסקיה של המשיבה והתחייבות של המשיב לשאת לבדו בכל תשלומי המשכנתא וכן נוכח מצבה הכלכלי של החברה, עניין התמורה מוטל בספק וטעון בירור עובדתי מעמיק. דבר זה אך מחזק את ההחלטה על השארת הצווים.

6.                 אשר לשני הרכבים הרשומים על שמה של המשיבה, משנקנו שני הרכבים באותה השנה ובתקופה בה היו המשיבים נשואים, כאשר אין ספק שמטרת קנייתם של שני הרכבים הינה לצורך שימוש משותף לשניהם, ומשלא הוכח בפני בית המשפט כי מקורם של הרכבים הינו ברכוש השייך למשיבה ולה בלבד, יישאר הצו האוסר דיס פוזיציה על כנו אף לגבי שני הרכבים.

אשר למתן צו איסור דיספוזיציה על הסירה שייתכן ומצויה במתחם מגוריהם של המשיבים, ניתנת רשות למבקשים כאמור בבקשתם להגיש ראיותיהם בעניין בתוך 14 יום.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.