מבוא
1. בפניי בקשת חייב למתן צו הפטר מחובותיו. החייב מציע נושיו את הכספים שהצטברו בקופת הפש"ר, בסך של 245,000 ש"ח.
החייב מנמק בקשתו בטענה, כי הינו כיום כבן 60 וכי הגיעה העת ליתן לו הפטר, לצורך שיקומו ושחרורו מעול חובותיו לנושים.
2. מר נסים בן דוד וגב' סמדר בן דוד (להלן: "הנושים") מתנגדים לבקשת החייב. לטענתם, פעל החייב במכוון ובחוסר תום לב ונמנע מלדווח על חובו לנושים, למרות שבבקשה קודמת שהוגשה על ידו הוגשה תביעת חוב על ידי הנושים. הנושים טוענים, כי החייב נטל מהם סך של כ-1,000,000 ש"ח לצורך בניית ביתם, ונעלם תוך שהותיר אותם בפני שוקת שבורה. הנושים טוענים, כי על החייב לשלם תשלום חודשי גבוה, וזאת למשך שנים רבות נוספות, כדי לסלק ולו מקצת מחובו לנושים. עוד ציינו הנושים כי החייב נמנע במכוון מלהגיש דו"חות בדבר הכנסות והוצאות וזאת על מנת להעלים מהנושים את גובה הכנסותיו.
3. הנאמן מתנגד אף הוא לבקשת ההפטר. כתנאי מקדמי ציין הנאמן כי על בית המשפט להורות לחייב לשלם את חוב הפיגורים בסך של 20,000 ש"ח וכן להגיש דו"חות. הנאמן טען כי שיעור הדיבידנד אותו מציע החייב לנושיו עומד על 2% בלבד מתביעות החוב שהוגשו על ידי הנושים בדין רגיל, וזאת לאחר תשלום 100% דיבידנד לנושים בדין קדימה.
הנאמן טוען, כי על רקע האמור ומשיש תועלת בהליך, לנוכח התשלום החודשי המשולם על ידי החייב בסך של 2,500 ש"ח, על החייב לשפר הצעתו ולהציע לנושיו סכום אשר יגלם את שהותו בהליך למשך 3 שנים נוספות.
4. הכנ"ר תומך בעמדת הנאמן. לדבריו, חוב הפיגורים של החייב טרם סולק. החייב מנהל אורח חיים פזרני, שעה שהוא מוציא במודע מדי חודש בעבור מזון סך של 4,000 ש"ח ועבור סיגריות סך נוסף של 1,100 ש"ח. לנוכח הדיבידנד הנמוך המוצע לנושים ולאור הכנסתו המוצהרת של החייב, סבור הכנ"ר כי על החייב לשפר באורח משמעותי את הסכום המוצע לנושיו.
התשתית העובדתית
5. מעיון בתיק עולה, כי ביום 16/11/04 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך של 3,186,435 ש"ח ל-41 נושים, והושת על החייב תשלום חודשי בסך של 2,500 ש"ח. בתיק החייב הוגשו 11 תביעות חוב בסך של 3,088,310 ש"ח, ומתוכן אושרו 11 תביעות בסך של 1,370,636 ש"ח בדין רגיל וכן אושר סך של 174,409 ש"ח בדין קדימה, בגין חובות החייב למוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה.
6. ביום 25/05/06 הוכרז החייב כפושט רגל.
7. החייב בן 60, גרוש ואב לבת בגירה בת 20. החייב עובד לפרנסתו כמנהל עבודה בחברת בנייה וילאר, והכנסתו המוצהרת של החייב עומדת על סך של 10,120 ש"ח נטו מדי חודש.
8. החייב הגיש בקשה קודמת למתן הפטר בסמוך לאחר מועד הכרזתו, אשר נדחתה לנוכח העובדה שחלפו 3 שנים בלבד מאז הוכרז החייב פושט רגל ולאור שיעור הדיבידנד הנמוך שנצבר.
9. מתסקיר הכנ"ר עולה כי לחייב חוב פיגורים בסך של 20,000 ש"ח וכי החייב לא הגיש דו"חות בגין הכנסות והוצאות משנת 2004 ועד לשנת 2010. דו"חות שהוגשו על ידו החל מאמצע שנת 2010 אינם נתמכים באסמכתאות כלל.
10. לדיון שהתקיים בבקשת ההפטר של החייב ביום 14/07/11 התייצבו ב"כ הנושים בנק דיסקונט וסמדר ונסים בן דוד, אשר התנגדו למתן הפטר לחייב.
דיון
11. העיקרון הגלום בצו הפטר הוא, הכרה באינטרס של פושט רגל שנקלע בתום לב לחובות אותם אינו מסוגל לפרוע, לפתוח דף חדש בחייו ולהיחלץ מההשתעבדות הכרוכה בחובותיו. ראה: ע"א 4892/91,
אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45 ; ע"א 4616/01,
בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד מז(4), 197. ואולם לצד האמור, יש למנות שיקולים נוספים, אותם נדרש בית המשפט לבחון בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום לבו של החייב, לרבות הפגיעה הקניינית בזכויות הנושים עת שהחייב מופטר מחובותיו, התנהלות החייב במשך הליך פשיטת הרגל, עמדת הנאמן והנושים, האמור בתסקיר הכנ"ר והתועלת הצפויה לנושים מהתמשכות ההליך, לרבות פוטנציאל פירעונו העתידי של החייב. בהקשר זה נבחן, בין היתר, קיומם של נכסים בידי החייב, שמימושם עתיד להניב לקופת הפש"ר של החייב סכומים נוספים.
12. מתגובת הנאמן ומתסקיר הכנ"ר עולה, כי החייב טוען כי בבעלותו מרתף המצוי בעיר עכו, ואשר על פי בדיקות הנאמן עולה כי לחייב אין זכויות בנכס וכי מונה לו כונס נכסים מטעם בנק ירושלים למשכנתאות.
עוד עולה מתגובת הנאמן ומתסקיר הכנ"ר, כי בבעלות החייב פוליסת ביטוח חיים בחברת הראל, שערך פדיון הפוליסה עמד על סך של כ-36,000 ש"ח.
אין גם חולק, כי לחייב פוטנציאל השתכרות גבוה, ולנוכח התנהלותו הפזרנית ניתן לקבוע כי החייב יכול לשלם מדי חודש לקופת הפש"ר סך של 2,500 ש"ח ואף יותר.