1. לפניי בקשה מטעם עו"ד שלמה ובר (להלן: "
הנאמן"), שעניינה חלוקת דיבידנד לנושי החייבת, גב' אשרף קאולה (להלן: "
החייבת"), אשר הליכי כינוס הנכסים ופשיטת הרגל נגדה החלו בשנת 2006. כן מבוקש לאשר פסיקת שכר טרחה לנאמן.
הבקשה הוגשה בהתאם לתקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "
התקנות"), קרי מבוקש בה לאשר לנאמן שכר מימוש, בסך 86,263 ש"ח, וזאת בגין מימוש מספר נכסים של החייבת בתל אביב.
עוד מבוקש לאשר לנאמן את שכר הטרחה וההוצאות שנפסק עבורו בהליכים שונים נגד החייבת, בסך 39,877 ש"ח בתוספת מע"מ, וכן שכר מאמץ מיוחד עבור פעולותיו, בסך 135,000 ש"ח, לפי תחשיב של 22,500 ש"ח עבור כל אחד מששת הערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון על ידי הנאמן. בצד זאת, עותר הנאמן לתשלום הוצאות חודשיות בסך 300 ש"ח החל ממועד צו הכינוס ועד היום, ובסך כולל של 18,000 ש"ח.
במסגרת בקשתו, מתאר הנאמן באריכות את הפעולות המאומצות שביצע, ואשר הסתיימו בהשגת דיבידנד לנושים בשיעור המתקרב ל-100% מערך חובם. הנאמן, שהחל דרכו בתיק כבא-כוח נושה של החייבת והתמנה לתפקידו בשלב מאוחר יותר, מפרט, בין היתר, את מסכת הפעולות שנדרש לנקוט בהם, נוכח מה שנראה, לשיטתו, כהתנהלות נפסדת של החייבת. בין היתר, טוען הנאמן, כי החייבת, שהצהירה תחילה, כי היא אינה מסוגלת לשאת בתשלום חודשי מעל ל-100 ש"ח, התגלתה כמי שירשה זכויות במספר דירות, ביצעה הענקות אסורות, והגישה שישה ערעורים לבית המשפט העליון, שנדחו.
2. החייבת מתנגדת בתוקף לבקשה, וטוענת, כי שכר הטרחה המבוקש הינו מופרז. לטענת החייבת, בעת שהוגשו ונדונו מרבית ערעוריה לבית המשפט העליון, שימש הנאמן עדיין כבא-כוחם של הנושים, ומשכך אין מקום לאשר לנאמן שכר מאמץ מיוחד. לשיטתה, מלבד מימוש דירות שדבר קיומן היה ידוע ממילא, לא עלה בידי הנאמן למקסם באורח משמעותי את קופת פשיטת הרגל.
3. לעמדת הכנ"ר, שכר המימוש המבוקש תואם את התקנות. כן ממליץ הכנ"ר לפסוק לנאמן שכר מאמץ בשים לב לעבודה הרבה החריגה שהושקעה בתיק, ובין היתר, בערעורים שהוגשו על ידי החייבת לבית המשפט העליון, וזאת בשיעור של 60% מהשכר. הכנ"ר סבור עוד כי יש לאשר ההוצאות המבוקשות.
4. יוער, כי בנסיבות המקרה דנן קיים ניגוד אינטרסים כספי מובהק בין הנאמן לבין החייבת, שכן משנפרעו הנושים כדי חובם, החייבת הינה בעלת הזכות השיורית בכספים שיוותרו בקופה. משכך, יש ליתן מעמד ביתר שאת להתנגדות החייבת לשכר הטרחה המבוקש על ידי הנאמן.
7.
שכר מימוש לפי התקנות
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים עולה, כי השכר המבוקש עבור שכר מימוש תואם את התקנות. החייבת אף לא הצביעה על כל נימוק משכנע, מדוע הנאמן אינו זכאי לשכר זה. זאת ועוד; שעה שהתברר, כי החייבת התנהלה באופן נפסד במהלך פשיטת הרגל, אין בכך כדי להצדיק שלא לפסוק את שכר בעל התפקיד בהתאם לתקנות. יש אף יש משמעות לעובדה, כי החייבת הסתירה נכסים ונקטה בהליכים שלא לצורך, אשר חייבו את הנאמן לעבודה ממושכת ומאומצת. משכך, לא ראיתי מקום שלא לפסוק לנאמן את שכר המימוש בהתאם לתקנות.
8.
תוספת מאמץ מיוחד
שני שיקולים עיקריים מנחים את בית המשפט בבואו לפסוק שכר עבור תוספת מאמץ מיוחד: האחד, שיעור המאמצים החריגים שהשקיע בעל התפקיד, ככל שהשקיע, בטיפול בתיק פשיטת הרגל. השני, מידת ההצלחה שהפיק בעל התפקיד עבור הנושים.
בבחינת נסיבות המקרה, אין ספק שהנאמן נדרש לעבודה מאומצת, העולה על הנדרש בהליכים בהיקף זה, ואשר הינה תוצאה של התנהלותה הנפסדת של החייבת. כך, נמנעה החייבת מלשתף פעולה עם הנאמן, וסיבכה שלא לצורך את הטיפול בתיק פשיטת הרגל, באופן שחייב את הנאמן להשקיע עבודה חריגה מעל לזו שהייתה נדרשת הימנו אחרת. אף אם אניח, כי מרבית פעולות הנאמן לא חרגו באורח ניכר במהותן הבסיסית מפעולות רגילות הנדרשות מנאמן בפשיטת רגל, אזי בעניינו, אלה היו מרוכבות וסבוכות יותר. לא ניתן לכמת את היקף הפעילות הנוספת, וזאת נלמדת מבדיקה כללית, בשים לב למכלול הפעולות אשר להן נדרש הנאמן. בגדר אלה, טיפול בששה ערעורים שהוגשו על ידי החייבת לבית משפט העליון, שמטבע הדברים הצריכו מהנאמן עבודה רבה, לא כל שכן יש לזקוף לטובת הנאמן את העובדה שכל אלה נדחו.
יש להביא בחשבון גם את העובדה שהנאמן נדרש להתמודד בתחילת ההליך עם טענות החייבת לפיהן היא כמעט חסרת כל, ובדיעבד התברר שבבעלותה מספר דירות.
גם במבחן תועלת לנושים עומד הנאמן, שכן כאמור בדו"ח שצורף לבקשה, הנושים יקבלו דיבידנד בשיעור המתקרב למלוא הנשייה.
משכך, סבורני, כי הנאמן זכאי לתוספת מאמץ בשים לב לפעולות להן הוא נדרש. בכדי לקבוע את שיעור התוספת, יש להביא בחשבון את המאמצים הרבים שהשקיע הנאמן, ואשר נשאו פרי; את היקף החבות הכללי בתיק; וכן את העובדה, כי רוב הפעולות בתיק הן פעולות שנאמן נדרש להן, דרך כלל, בהליך פשיטת רגל. במכלול האמור, אין בידי לקבל את עמדת הנאמן לפיה, יש לגזור את שכר תוספת מאמץ לפי סכום נקוב לכל ערעור שהוגש על ידי החייבת לבית המשפט העליון. לטעמי, ראוי לנקוב בתוספת גלובלית עבור תוספת מאמץ, וסבורני שפסיקת שכר בשיעור 60,000 ש"ח, תשקף נכונה את שכר המאמץ המיוחד בנסיבות המקרה.
9.
סוף דבר
הנאמן זכאי לשכר עבור מימוש נכסים בסך 86,232 ש"ח. בנוסף, הנאמן זכאי לתוספת מאמץ בסך 60,000 ש"ח, וכן לשכר הטרחה שנפסק בהליך של פסק הדין לביטול ההענקה, בסך של 39,877 ש"ח. הנאמן זכאי גם להחזר הוצאות בשיעור של 300 ש"ח לחודש, לתקופת הכינוס.
לכל הסכומים שנפסקו לנאמן, יתווסף מע"מ כדין.
תשולם אגרת השגחה לכנ"ר.