פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1608-08
26/03/2012
|
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיאה
|
- נגד - |
התובע:
1. מיטל תורג'מן-כהן 2. ביטום בע"מ
|
הנתבע:
1. נעה גמר 2. ביטום בע"מ 3. רווח מיכל 4. רווח יצחק 5. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ 6. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א 7. עזבון אבינועם גמר ז"ל ואח'
עו"ד גיא רוזנברג עו"ד אייל וייסמן עו"ד יוסף ג'רסי עו"ד יוסי דרור עו"ד נחמה אבן ספיר
|
החלטה |
1. מונחת בפני מחלוקת אודות הסדר נושים, שעניינו דירתה של החייבת, גב' נעה גמר.
הסדר הנושים, אליו הגיעה החייבת בשיתוף והסכמת הנאמנת, מבטיח לנושים סך של 1,050,000 ש"ח על חשבון חובותיהם, אשר מקורו במכר דירתה של החייבת. הרוכשים, לעומת זאת, התחייבו לשלם את התמורה החוזית בשני תשלומים. האחד, בסך 1,050,000 ש"ח, יועבר לנאמנת וישמש להסדר הנושים, ואילו תשלום נוסף בסך מליון ש"ח יועבר לאחר שנה, וישמש לסילוק משכנתא בסך 875,000 ש"ח הרובצת על הבית.
2. אלא מאי? בדיעבד, טוען הבנק כי הוטעה על-ידי החייבת, אשר הודיעה לו על המשא ומתן להסדר, ערב פתיחתו בהליכי הוצאה לפועל למימוש הבית. לשיטת הבנק, הסכים להמתין חודשים ספורים עד לקבלת התשלום, אולם בוודאי שלא שנה שלמה. עתה, עולה טרוניה גם מצידם של הרוכשים, שלטענתם החייבת לא טרחה לידע אותם על התסבוכת המשפטית, אליה נחשפו, אך ורק לאחר שכבר שילמו את התשלום הראשון.
3. אין לי אלא לתמוה על התנהלות החייבת; כמו כן גם על העובדה כי הנאמנת לא ביררה את עמדת הבנק, קודם הסכמתה להסדר, אשר כבר על פניו נראה "בלתי שגרתי", כאשר במידה מסויימת הוא מדחה את הנושה המובטח (ולו בסדר התשלומים) לאחר הנושים האחרים.
את הנעשה, לא ניתן להשיב, ועל כן יש טעם בנסיונו של כונס הנכסים הרשמי למצוא דרך הוגנת, שתהלום את האינטרסים של כל הצדדים.
מחד גיסא
, לא ניתן לשלול מהבנק את זכויותיו כנושה מובטח;
מאידך גיסא
, הבנק היה מיטיב לעשות לו בדק את מצב הדברים מבעוד מועד - לאחר הודעתה הראשונה של החייבת - ובוחן את הסדר הנושים, ומעלה את טענותיו טרם הסתמכו הרוכשים, שהם צד ג' תם-לב, על ההסדר ושילמו תמורה משמעותית במסגרתו.
4. הפתרון שמציע כונס הנכסים הרשמי, בנסיבות אלה, הינו נכון, ואין ספק כי הוא פוגעני פחות מנסיון "להחזיר את הגלגל לאחור" תוך מימוש הדירה בהוצאה לפועל והשבת הכספים לרוכשים. על פי פתרון זה, הרי שהתשלום הראשון אותו שילמו הרוכשים, הוא זה שישמש לסילוק מיידי של המשכנתא, תחת לעבור במלואו לנושים הרגילים; הנושים הרגילים יפרעו מן התשלום השני שיעבירו הרוכשים בעתיד. כך ישמור הבנק על קדימותו, ייפרע כדי החוב המובטח, ולא יידרש עוד להליך פוגעני של הוצאה לפועל; הרוכשים שומרים על מלוא הזכויות שרכשו בתמורה ובתום-לב, לפי המתכונת המקורית. אמנם, הנושים האחרים אמנם נפגעים במידת-מה, בגין דחיית זמן התשלום לטובתם; אין ספק כי פתרון זה טוב עבורם יותר מהפתרון של ביטול הרכישה ומימוש עצמי של הדירה בידי הבנק. דבר כזה עשוי אף להביא לשחיקת יתרת התמורה בגין המשכו של מרוץ הריבית על הנכס המשועבד.
אי לכך, הנני מקבלת את עמדת כונס הנכסים הרשמי ומורה לנאמנת, לבנק ולרוכשים לפעול על-פיה. בנסיבות המקרה, הרי שאך ורק נוכח היותה של החייבת פושטת רגל, אין אני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ב, 26 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.