1. לבקשת החייבת ניתן כנגדה צו כינוס ביום 14.04.10 והושת עליה תשלום חודשי בסך 200 ש"ח. החלטה זו עניינה בקשתה להכריז עליה פושטת רגל.
2. מחוות הדעת מיום 22.02.11 של חוקר מטעם הכנ"ר עלה כי כנגד החייבת הוגשו 5 תביעות חוב בסך כולל של כ- 127,082 ש"ח אשר טרם נבדקו, וכי חובותיה נוצרו לדבריה בשל ניצולה על ידי בעלה לשעבר אשר במהלך נישואיהם פתח עסקים שונים על שמה, ניהל את עסקיו דרך חשבונותיה, ועם עזיבתו את הבית גנב ממנה פנקסי המחאות וכרטיס אשראי ובהמשך זייף את חתימתה. חובות נוספים נוצרו לאחר שלא שילמה את חובות הארנונה, לדבריה במכוון לאחר שהעירייה התנערה מהבטחתה לצרפה להליך של הסדר חובות. החוקר ציין עוד כי בשנת 2000 חתמה החייבת על ערבות להסכם שכירות על אף שבאותה שעה היא כבר הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים בלשכת ההוצל"פ שנה קודם לכן וחוב זה הוא אחד מחובותיה כיום. עוד עלה מחוות הדעת כי החייבת לא עמדה בתנאי צו הכינוס, לא שילמה את התשלומים החודשיים שהושתו עליה כסדרם והיא השלימה אותם בבת אחת רק ביום 24.01.11 וכשבאותו מועד גם הוגשו במרוכז כל הדוחות החודשיים שהיה עליה להגיש. נכון ליום הגשת הדו"ח, לחייבת שני פיגורים בסך כולל של 400 ש"ח. כמו כן, החייבת הסתירה נכסים והכנסות מעיני הכנ"ר ויצרה חובות חדשים בהיותה תחת צו הכינוס. החייבת גם לא ציינה בדוחות שהגישה כי היא משתמשת תדיר ובאופן בלעדי ברכב הרשום על שם בתה, ולא דיווחה על נסיעתה יחד עם שתי בנותיה לבית מלון באילת ולמרות שטענה כי נסיעה זו מומנה על ידי חברתה, היא סירבה לתת פרטים אודות זהות החברה. כן נטען כי החייבת עושה שימוש בכרטיס חיוב מסוג "ויזה שופרסל" בניגוד לצו הכינוס. בשל כל אלו, המליץ הכנ"ר לדחות את בקשת החייבת להכריזה פושטת רגל ולבטל את צו הכינוס שניתן כנגדה.
3. בדיון שהתקיים ביום 23.03.11 שבה ב"כ הכנ"ר על האמור בחוות והדעת ועל בקשתה לביטול ההליך.
4. ב"כ החייבת לא טענה באופן עקרוני כנגד ממצאי החוקר מטעם המשיב, אך ביקשה כי בית המשפט יתן לחייבת הזדמנות נוספת. לדבריה, החייבת סובלת מדיסלקציה ודיסקלקוליה והיא מתקשה במילוי הדוחות. רק בתחילת חודש ינואר 2011 מצאה החייבת ידידה שתסייע לה במילוי הדוחות לאחר שהקשר בינה לבין החייבת נותק. לטענתה, במידה ובית המשפט יתן לחייבת הזדמנות נוספת תוך מתן עזרה ופיקוח מתאים, החייבת תעמוד בתנאי צו הכינוס והדוחות ישקפו את מצבה האמיתי. נטען עוד כי החייבת אינה מחזיקה בכרטיס אשראי אלא אך בכרטיס "ויזה שופרסל" המוטען במזומנים ואינו מאפשר תשלום באשראי. באשר לרכב נטען כי הוא שייך לבתה של החייבת והא נמצא ברשות החייבת אך לעיתים. באשר לנסיעת החייבת ובנותיה לאילת נטען כי היא הוזמנה לשם על ידי חברתה לחוג עמה את יום הולדתה.
5. החייבת ציינה בדיון כי סירבה למסור את שם חברתה לחוקר מטעם הכנ"ר מתוך רצון לשמור על פרטיותה של חברתה. היא אף ביקשה את רשותה של חברתה לחשוף את שמה בפני החוקר אך היא סירבה. מלבד עניין זה טענה, היא שיתפה פעולה עם החוקר באופן מלא.
6. סעיף 18ה(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 מגדיר את השיקולים המהותיים שעל ביתהמשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה לפשיטת רגל, ונאמר בו כי בית המשפט יחליט לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו. העמדת תום לבו של החייב בבסיס הליכי פשיטת הרגלנובעת מכך כי "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (רע"א 2282/03
גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814. וראה גם ע"א 7113/06
ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [20.11.08]).
7. במסגרת בחינת תום לבו של החייב יתן בית המשפט את דעתו בין היתר גם להתנהגותו של החייב, הן במהלך יצירת החובות והן לאחר מכן במסגרת הליך פשיטת הרגל עצמו (ראה ע"א 9782/05
טנג'י נ' קריספין, פורסם במאגרים[18.01.10]; ע"א 8973/05
תבין נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [22.01.07]; ש' לוין וא' גרוניס
פשיטת רגל(מהדורה שלישית, ירושלים, תש"ע) עמ' 156). בין היתר, חייב נדרש לשתף פעולה באופן מלא עם הכנ"ר, למלא אחר חובת הגילוי המוטלת עליו, להגיש דוחות הכנסות והוצאות במועד, להציג מסמכים להם נדרש, לחשוף בחקירתו וכן בדוחותיו את כל נכסיו והכנסותיו, וכן את כל חובותיו והוצאותיו (ראו, למשל, ע"א 7994/08
גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [1.02.11]; ע"א 6021/06
פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [9.08.09]).
8. במקרה זה, החייבת לא שילמה את כל התשלומים החודשיים בעיתם ולא הגישה את הדוחות שעליה להגיש במלואם בלווי אסמכתאות, כפי שנדרש, ותשלום הפיגורים בסמוך לקיום הדיון בבקשת ההכרזה אינו יכול לכפר על המחדל הנמשך שבאי התשלום (ראו ע"א 2063/07
יצחקי נ' הכונס הרשמי, פורסם במאגרים [31.07.08]). היא גם לא הצהירה על מלוא הכנסותיה ולא דיווחה על השימוש שהיא עושה, באופן תדיר או חלקי, ברכב הרשום על שם בתה. טענותיה כי השימוש ברכב נעשה לצרכים רפואיים לא זכו לתימוכין וההלכה היא כי מי שלא ממציא מסמכים שנדרש להמציאם, אינו עומד בנטל שמוטל עליו להוכיח את תום ליבו ביצירת חובותיו (פש"ר (מחוזי-חי') 639/05
בן שמחון נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [3.08.10]). באופן דומה גם אי מסירת פרטים אודות הנסיעה לאילת באופן שמנע מהכנ"ר לעמוד על דרכי המימון לנסיעה אינו אך מחדל "טכני", שכן אי שיתוף הפעולה עם הכנ"ר מנע ממנו להתחקות אחר רמת החיים האמיתית שהחייבת מנהלת (ראו פש"ר (מחוזי-י-ם) 5316/08
מלכה נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [21.09.10]). על כל אלו יש לציין כי חלק מחובות החייבת נוצרו לטענתה במכוון אחרי שנמנעה מלשלם לעיריית ירושלים את חוב הארנונה, בשל סירובה של העירייה להגיע עמה להסדר, וכי אחד מחובותיה כיום הוא בשל חתימתה בעבר על ערבות להסכם שכירות, עליה חתמה על אף היותה חייבת מוגבלת באמצעים.
בשים לב לכל האמור, בקשת החייבת להכריז עליו כפושט רגל נדחית, וההליך אודותיה מבוטל. מתוך הכספים שהצטברו בקופת הכינוס, ינוכה שכר טרחת הכנ"ר והיתרה תועבר ללשכת ההוצל"פ. צו היציאה מהארץ שניתן כנגד החייבת יבוטל בעוד 14 יום מהיום.
ניתנה היום, כ"ב אדר ב תשע"א, 28 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.