מבוא
1. בפניי בקשת החייבים למתן צו הפטר מחובותיהם, בהתאם להוראת סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").
החייב יליד שנת 1950 והחייבת ילידת שנת 1958. החייבים טוענים, כי אין ברשותם זכויות ו/או נכסים כלשהם.
החייבים מנמקים את בקשתם, בין היתר, במצבם הרפואי הקשה. החייב טוען, כי עבר בשנת 2010 צנתור, עקב תעוקת חזה והיצרות של אחד העורקים, ועל כן הותקן תומך בעוקר הימני. החייבת טוענת, כי במהלך הליך פשיטת הרגל אובחנה כסובלת ממחלת קרון וממחלת סכרת וכן סובלת מיתר לחץ דם והיפרליפידמיה.
החייבים טוענים, כי טרם היקלעותם לחובות, הייתה ברשותם דירת מגורים, שנרכשה באמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא. בשל מצבם, לא עלה בידי החייבים לבצע את תשלומי ההלוואה כסדרם ולכן מומשה הדירה במסגרת הליכי הוצל"פ והם נאלצים להתגורר בשכירות בלתי מוגנת.
החייבים טוענים, כי לאור העובדה, כי חובותיהם נוצרו בתום לב, משעודם עובדים חרף גילם ומצבם הרפואי משעות הבוקר ועד הלילה למיצוי פוטנציאל השתכרותם, ובהיעדר תועלת לנושים, יש מקום להורות על הפטרם.
במסגרת הבקשה ציינו החייבים, כי בני משפחתם, הנוכחים בסבלם, יעמידו לרשותם סך של 100,000 ש"ח תמורת הפטרם.
2. עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל ואח' מתנגדים להפטר החייבים. לטענתם, יש להקדים להכריע בבקשתם לביטול ההליך. בנוסף נטען, כי החייבים עובדים כעצמאיים, בלא שקיבלו אישור לכך על ידי בית המשפט של פשיטת רגל, הצהירו הצהרות לא נכונות במסגרת הליך פשיטת הרגל ולא דיווחו אודות הכנסותיהם ותביעה בגין שעות עבודה ותנאים סוציאליים נלווים, שהגישו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כנגד חברת בא לי עוגיות בע"מ.
3. הנושה, מיכל שטרית, אשר קיבלה את שכר עבודתה במסגרת ההליך, מתנגדת אף היא לבקשת החייבים למתן הפטר, שכן לטענתה, נוצר חוב שכר עבודתה בחוסר תום לב ואין מקום לרחם על החייבים בשל מצבם הרפואי, שאינו חריג ותואם את אורח החיים הכללי.
4. בתגובת הנאמן לבקשה נאמר כי חובות החייבים נוצרו בתום לב וכי החייבים סובלים מבעיות רפואיות וחרף גילם עובדים קשה במטרה להסדיר את חייהם. הנאמן ציין, שהחייבים אינם עומדים בתשלום החודשי באורח סדיר ואף צברו פיגורים. עם זאת, אישר הנאמן, כי לחייבים אין רכוש ואף דירת מגוריהם מומשה. במכלול הנסיבות סבור הנאמן, כי על החייבים לשפר את הצעתם לנושים אל מעבר לסך של 100,000 ש"ח, בשל הפיגורים שנצברו.
5. בתסקיר הכנ"ר צוין, כי החייב צבר חוב פיגורים בסך של 31,000 ש"ח, ואילו החייבת צברה חוב פיגורים בסך של 21,200 ש"ח, כך שהצעת החייבים אינה עולה בהרבה על השלמת פיגוריהם בהליך. על כן, סבור הכנ"ר, כי על החייבים לשפר את הצעתם, באופן שישולם דיבידנד אף לנושים הרגילים.
6. בהחלטת כב' השופטת קראי-גירון נקבע, כי בקשת הנושה, עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל, תידון במסגרת בקשת ההפטר, ואכן נשמעו טענות הצדדים בהקשר לבקשה זו בדיון שהתקיים ביום 03/09/13.
7. ב"כ הנושה, בנק הפועלים בע"מ, אשר התייצב לדיון בהפטרם של החייבים על מנת לעמוד על התנגדות הבנק, ציין, כי מקום שהחייבים יציעו תשלום, אשר יאפשר תשלום דיבידנד בשיעור של 7%, יסיר הבנק התנגדותו לבקשת ההפטר של החייבים. לעמדה זו הצטרף אף ב"כ הנושה, עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל.
8. לאחר דין ודברים שהתקיים מחוץ לכותלי בית המשפט, הסכימו החייבים לשפר את הצעתם, באופן שהתשלום הכספי שישולם על ידם תמורת הפטרם יעמוד על סך של 160,000 ש"ח.
9. יצוין, כי ב"כ הנושה, עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל, הודיע, כי לא יסיר התנגדותו ויעמוד על בקשתו לביטול ההליך, שכן לא ניתן בשלב זה לדעת את שיעור הדיבידנד שישולם לנושים הרגילים.
10. ב"כ הנושה, אביבה אבוהאי, אשר הגיש את התנגדות הנושה לבקשת ההפטר של החייבים, הודיע, כי משקיבלה הנושה שכר עבודתה, הינו מותיר את בקשת החייבים למתן הפטר לשיקול דעת בית המשפט.
11. יצוין, כי הנאמן והכנ"ר נתנו הסכמתם להפטר החייב, לאחר שיפור הצעתו, ואף טענו, כי אין ממש בבקשת הנושה, עיזבון המנוח יצחק הופמן ז"ל, לביטול הליך פשיטת הרגל.
12. מעיון בתיק עולה, כי ביום 22/02/09 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת וביום 25/07/10 הוכרזה החייבת כפושטת רגל.
לחייבת נקבע צו תשלומים בסך של 500 ש"ח, אשר הוגדל לסך של 1,500 ש"ח במועד ההכרזה, הופחת לסך של 800 ש"ח ביום 03/05/11 והוגדל לסך של 1,000 ש"ח ביום 09/05/12.