אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 1381-09

החלטה בתיק פש"ר 1381-09

תאריך פרסום : 11/02/2013 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1381-09
24/04/2012
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיאה

- נגד -
התובע:
רחל סופר
עו"ד א. רון ואח'
הנתבע:
1. עו"ד איתן
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

עו"ד יוסי מססה
החלטה

עיינתי בבקשת החייבת ובתגובת הנאמן ובטרם תועבר הבקשה להמשך התגובות הנדרשות, כדי להכריע בה לגופה - עולה שאלה מקדמית וזאת עקב בקשת הנאמן לפעול, כפי שכבר נאמר בהחלטות קודמות של בית משפט זה, ולהשית על החייבת ערובה להבטחת הוצאות כתנאי לדיון בבקשתה.

נקודת המוצא לדיון המשפטי בשאלת הפקדת ערובה כתנאי מקדמי לדיון בבקשה הינה כי מדובר בצעד קיצוני אשר יש לנקוט בהפעלתו זהירות רבה. זאת בעיקר וכפי שקבע בית המשפט העליון ברע"א 544/89 נוכח חשיבות העובדה כי לכל צד יש ליתן יומו בבית המשפט, וזאת גם אם הוא מחוסר אמצעים.

עם זאת, אף בית המשפט העליון באותה פרשה הבהיר כי חיוב בהפקדת ערובה אפשרי ויעשה בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט מקום בו הנסיבות מצדיקות זאת.

אוסיף ואעיר; סוגיה זו של הפקדת ערובה, כתנאי לדיון בבקשות, עלתה באורח ספציפי אף בעניינה של החייבת הנוכחית, גב. רחל סופר-סייג (לענין זה ראה ע"א 7014/11) שם הביע גם בית המשפט העליון, כאמור, בעניינה של חייבת זו , את עמדתו כי הדבר אפשרי בנסיבות המקרה.

אכן, יש לנקוט זהירות רבה טרם שמתנים הליך שנוקט חייב, פושט רגל, מול הנאמן בהפקדת ערובה ובכך מגבילים את זכותו לזכות ביומו בבית המשפט. אלא שקיימות נסיבות בהן הדבר אפשרי. זאת בעיקר כשמתקיימים אחד או יותר מן הדברים התנאים:

א.         הבקשה אינה שייכת ל"גרעין הקשה" של עניינים או הליכים, אשר עשויים לגרום עיוות דין לחייב אם לא תשמע עמדתו. לחילופין כאשר מדובר בבקשה אשר יש בה פוטנציאל נזק גבוה כלפי הנאמן או כלפי צד ג'.

ב.         החייב הוכיח כי הוא מגיש בקשות סדרתי, כאשר חלק גדול מן הבקשות נמצאו כבר בעבר כי הוגשו שלא כדין. וככאלה שגרמו לסרבול הליכים ולטרחה רבה לצדדים האחרים בתיק וזאת בלא צורך.

ג.          החייב הוכיח בעבר כי הוא פועל בחוסר תום לב או מפר את הוראות בית המשפט באורח הרלבנטי גם לבקשה הנוכחית.

ד.         הבקשה בה עסקינן נראית על פניה בעייתית או חלקים ממנה לוקים בבעייתיות אשר עשויה להשפיע על סיכוייה להתקבל.

בנסיבות המקרה, לצערי, מתקיימות כמעט כל הנסיבות האפשריות, המנויות לעיל, המצדיקות ואף מחייבות השתת ערובה בסכום נכבד על החייבת.

עניין לנו בבקשה שלא רק שאינה חלק שוטף ושגרתי מניהול הליכי פשיטת הרגל או טיפול בזכויות המוקנות לחייב על פי דין אלא שהיא בקשה חריגה וחמורה ביותר אשר יש בה השלכה מהותית על הנאמן ועל צדדים שלישיים.

הלכה פסוקה היא כי אין לחייב זכות מוקנית להתערב בזהות בעל תפקיד ובודאי שאין לו זכות מוקנית לדרוש את העברתו מתפקידו משום שהוא נוהג בו בנוקשות, קרי, נוקט הליכים על פי דין, לגילוי ומימוש נכסים באורח אשר לא נראה לחייב.

הדחת נאמן מתפקידו הינה צעד חריג המתבצע אך ורק במקרים בהם הוכחה התנהגות חמורה ביותר מטעם הנאמן, כזו אשר לעיתים קרובות עשויה להיות לה השלכה מרחיקת לכת החורגת מעניין התיק גרידא.

ראשית , בקשה כזו אם תתקבל הינה כמעט בבחינת "הטבעת אות קין" בבעל התפקיד, כמו גם יש בה פוטנציאל של פגיעה מהותית בשמו הטוב והסבת נזקים כבדים החורגים בהרבה מעצם הפסקת התפקיד או אובדן שכר טרחה.

עולה כי עניין לנו, במפורש, בבקשה שיש בה פוטנציאל ממשי להזיק. אי לכך אף טעם ממשי "לתגמל" בהוצאות כבדות חייב אשר מתברר בדיעבד כי הגיש את הבקשה בחוסר תום לב  או בנסיבות בהן הדבר לא היה מוצדק. זאת, גם ובעיקר עקב העובדה כי ניסיון החיים מלמד כי לא אחת דווקא חייבים מתוחכמים מבקשים להיפרע שלא כדין מבעל תפקיד המעמיק מידי לחקור לטעמם. אז בוחרים חייבים כאלה להשתמש באורח טקטי בבקשה מעין זו הכוללת האשמות חמורות ביותר, אך לא תמיד מבוססות, כנגד בעל התפקיד.

שנית , אין צורך להכביר מילים בדבר ריבוי הבקשות שמגישה החייבת הנוכחית אשר אמנם במספר זעיר מהן נמצא ממש אולם רבות מהן התגלו בדיעבד כבקשות סרק. על כך עמד אף בית המשפט העליון הן בהליך שהוזכר לעיל בפני כב' הרשם שני והן בהליכים נוספים .

אם לא די בכך, כי ריבוי הבקשות והערעורים (ודומה כמעט כי אין החלטה, כולל החלטות ביניים עליה לא ערערה החייבת) הרי שהחייבת עשתה לה מנהג שלא לשלם הוצאות שנפסקו לחובתה.

כך היא נוהגת שעה שהיא מוצאת אף מוצאת את המקורות הדרושים להגיש את הבקשות עצמן והן לייצוג בידי סוללת עורכי דין אשר מתחלפים חדשות לבקרים (עד היום היא החליפה למעה מעשרה עורכי-דין(. אף בענין זה של מקורותיה הכספיים של החייבת אין לי אלא להפנות לדברי כב' הרשם שני ובית המשפט העליון המדברים בעד עצמם. לטענת הנאמן הרי הסכום המצטבר של ההוצאות שהושתו על החייב ולא שולמו עולה כבר עתה על סך של 200,000 ש"ח (!!)

יוצא כי החייבת מטריחה שוב ושוב את כל הצדדים בהליכים, אולם במקום בו נמצא כי עשתה זאת שלא כדין היא עושה לעצמה כמעט זכות קנויה שלא לשלם את ההוצאות, שנפסקו כנגדה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ