בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1166-00,21348-07
19/10/2008
|
בפני השופט:
1. ד' קרתמאיר 2. בפני:
|
- נגד - |
התובע:
דוד בלס
|
הנתבע:
1. עו"ד יעקב בויאר - נאמן בפשיטת רגל על נכסי דוד בלס ואיזבל בלס 2. א.ש.ת כספים בע"מ 3. כונס הנכסים הרשמי
|
החלטה |
1.
מהות הבקשה
המבקש ביקש כי אורה למשיבה ולנאמן למסור לבית משפט ולמבקש דו"ח בדבר מימוש נכסיו.
בבקשה נאמר כי במשך התקופה שעד למועד מתן צו הכינוס כנגד המבקש, וככל הנראה גם לאחריה, מומשו נכסי המבקש והחברות שבבעלותו. זאת בעקבות הסכם אשר נחתם בשנת 1986 בין המבקש לבין התאגידים הקיבוציים, אשר המשיבה הנה אחת מהן (להלן: "
הסכם 86'"), אשר נועד להסדיר את חובות המבקש כלפי התאגידים הקיבוציים.
למרות דרישתו של המנהל המיוחד, אשר מונה לבדוק את תביעת החוב שהוגשה על ידי התאגידים הקיבוציים, כי יומצאו לו מסמכים המתייחסים למימוש נכסי המבקש - לא הומצאו לו נתוני מימוש אלא
"דף מכולת" המכיל נתוניים חלקיים המהווים חלק מזערי מן הנכסים אשר מומשו בפועל.
המבקש טען כי פנה מספר פעמים אל ב"כ התאגידים הקיבוציים, כמו גם אל הנאמן, בבקשה לקבל דו"ח בדבר הנכסים אשר מומשו. אולם, המבקש נתקל בסירוב מוחלט או שנענה באופן מתחמק.
לדברי המבקש, פניותיו לקבל נתונים נענו גם בתגובה כי בעבר קיבל דיווח שוטף בעצמו או על ידי מי מטעמו. המבקש טען כי טענה זו אינה נכונה עובדתית, וככל שניתן דיווח כאמור אין זה ברור מדוע לא נמסר הפירוט למנהל המיוחד.
גם בערעור שהוגש לבית משפט זה על קביעת המנהל המיוחד על פיה תביעת החוב לא הוכחה, לא צורפו מסמכים ולא ניתן פירוט בדבר הנכסים שמומשו.
המבקש טען כי בצד זכותם של התאגידים הקיבוציים לממש את רכושו עפ"י הסכם 86', קמה החובה למסור לו דיווח שוטף ומפורט בהתייחס לכל נכס שנמכר.
זכות המבקש לקבל דיווח בדבר מימוש נכסיו הנה זכות בסיסית. סרובם של התאגידים הקיבוציים והנאמן לעשות כן, מעוררים חשש לחוסר תקינות בהליכי המימוש.
כמו כן, העלה המבקש טענות בדבר רשלנות במימוש נכסיו. כך, למשל, הצביע על ההליכים שהתנהלו בעניין מימושו של נכס בגבעתיים אשר הועמד למכירה בלא שבוצעה התמחרות. רק בעקבות התערבותו של המבקש נמכר הנכס במחיר גבוה יותר.
2.
תגובות הנאמן, המשיבה והכנ"ר
תגובת הנאמן
בתגובת הנאמן נאמר כי יש לדחות את הבקשה, תוך חיובו של המבקש בהוצאות ושכ"ט הנאמן ובהוצאות לדוגמא לטובת קופת פשיטת הרגל.
נאמר בין היתר, כי הבקשה מהווה המשך לניסיונות המבקש לקשור את טענותיו בעניין תביעת החוב של התאגידים עם טענותיו כנגד הנאמן בתפקידו, על אף שהנאמן אינו עוסק בבירור תביעת החוב של המשיבה.
דינה של הבקשה להדחות על רקע העדר עילה כנגד הנאמן. מהבקשה עולה כי מטרת הדרישה לקבלת הדוחות היא הכנת תגובת החייב לערעור התאגידים על ההחלטה בענין תביעת החוב, כאשר לנאמן אין כל זיקה לערעור זה.
בכל הנוגע לגופה של בקשה, הרי שבקשות החייב כי יומצאו לו דוחות נענו על ידי הנאמן. הנאמן הבהיר לחייב במכתב כי עד למועד משלוח המכתב לא מומש ולא הוסב לנאמן נכס מנכסיו של החייב. כמו כן, ציין הנאמן במפורש במכתבו כי הדוחות שהוגשו על ידו לבית המשפט מצויים במשרדי הכנ"ר ובבית המשפט ועומדים לרשותו של המבקש. מענה זה הנו מענה הולם, שכן אין חובה בדין על הנאמן להמציא העתק מדוחותיו למבקש. על אף שהמבקש הופנה לקבל את הדוחות אין כל ראיה כי אכן ניסה לעשות כן ונדחה. העדר הפנייה מצד המבקש לקבלת הדוחות, מעידה כי בקשתו היא בקשת סרק אשר יש לדחותה על הסף.
כמו כן, במענה למכתב נוסף שנשלח על ידי המבקש התבקשה הבהרה על ידי הנאמן בדבר הנכסים אליהם אמורים הדוחות להתייחס. המבקש שב והופנה לעיין בדוחות שהוגשו. הבהרה שכזו לא ניתנה על ידי המבקש והוא לא טרח לפנות לקבל את הדוחות.
לחילופין, דין הבקשה להדחות מאחר שהפרטים המבוקשים כבר ידועים למבקש. טענת המבקש בדבר העדר ידיעה אודות הנעשה בהליכי הפש"ר כנגדו, אינה מתיישבת עם הבקיאות שהוא מגלה ביחס לנכסיו בהליכים אלה.
עוד נטען כי הגשת דוחות מטעם הנאמן מוסדרת בסעיפים 148 א' ו - 166 לפקודת פשיטת הרגל. על פי סעיפים אלה חובת הגשת הדוחות היא לכונס הרשמי ולבית המשפט ואין חובה להמציא העתק מהדוחות לחייב.
התשובה שניתנה למבקש כי הוא רשאי לעיין בדוחות המצויים בבית המשפט ואצל הכנ"ר עולה בקנה אחד עם סעיף 166 (ד) לפקודה.