החלטה בתיק פש"ר 11540-07-11

1.         לפניי בקשה לאישור הסכם פשרה שהושג בין עו"ד גד טיכו, שהוא כונס הנכסים שמונה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל (להלן: " כונס הנכסים"), כפי שיפורט להלן, לבין אגף מס הכנסה, פקיד שומה ירושלים 1 (להלן:  " מס הכנסה").

2.         ברקע הדברים, נטען כי החייב ושני אחיו, שניהלו בעבר מאפייה והיו בעלי רכוש משותף, נותרו חייבים סכומי כסף שונים, בין היתר למס הכנסה, עיריית ירושלים. כנגד אחיו של החייב, דוד לוי, נפתח תיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים (תיק מספר 03-99617-02-7). במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק ההוצאה לפועל התקיים דיון ביום 26.7.11 שבו נכחו כונס הנכסים, בא כוח מס הכנסה ודוד לוי. במהלך הדיון הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה. הסכמה זו נרשמה בפרוטוקול הדיון. על פי אותה הסכמה הצהירו הצדדים כי לדוד לוי חובות למס הכנסה בגין שומות מהשנים 1993-1996 בשל הכנסות משותפות במאפיית "דוד לוי". עוד הודיעו הצדדים כי ההסכם מתייחס להסכם פשרה שנחתם בהליך שהתנהל בבית המשפט. הסכם הפשרה נחתם וקיבל תוקף של פסק ביום 6.1.02, לפיו נקבע כי לדוד לוי חוב בגין אותן שומות בסך של מיליון ש"ח. עוד עולה, כי דוד לוי לא עמד בתנאי התשלום שסוכמו. במסגרת ההסכם, כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון, הודיעו הצדדים כי ביום 5.6.06 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, בו נקבע כי עיריית ירושלים תפצה את דוד לוי בסכום של 765,000 ש"ח עבור פיצויי הפקעה, כאשר על פי החלטה שיפוטית שניתנה בזמנו, נקבע כי הסכום יועבר במלואו לדוד לוי, מבלי שעיריית ירושלים תנכה מס הכנסה במקור. בהמשך הצהירו הצדדים, כי מוסכם שהניכוי עבור מס הכנסה החל על פיצויי ההפקעה יעמוד על 264,616 ש"ח, כאשר סכום זה ישולם על ידי כונס הנכסים מהכספים שנצברו בקופת הכינוס של דוד לוי (ראה סעיף 4 להסכמת הצדדים בפרוטוקול הדיון).

כמו כן הוסכם, כי המס בגין השומות עבור שנות המס שצוינו לעיל, יעמוד על סך של 730,000 ש"ח. לגבי סכום זה הוסכם בין הצדדים כי סך של 610,000 ש"ח ישולם למס הכנסה  מקופת הכינוס של דוד לוי וסכום של 120,000 ש"ח ישולם לאחר מימוש נכסים מסוימים, כפי שפורט באותו הסכם. בהמשך, הצהירו הצדדים כי החייב שלפניי נמצא בהליך של פשיטת רגל ועו"ד רבני מונתה כמנהלת מיוחדת, ומאחר וההסכם חל גם על חבויות המס בגין כספי המוניטין ששולמו לטובתו של החייב על ידי עיריית ירושלים, הרי שכפוף לאישור בית המשפט המחוזי, יוטל עיקול על זכויות החייב כלפי רשויות המס, זאת עד לשנת המס 2006, מינוי כונס הנכסים יורחב גם ביחס לזכויות אלה, מס הכנסה יקבל "דין קדימה" על כספים אלה, הכספים יוחזרו על ידי הכונס לרשויות המס, כאשר בפועל לא תתבצע העברת הכספים מרשויות המס אל כונס הנכסים (ראה סעיף 8 להסכם). עוד הסכימו הצדדים, כי בכפוף לאישור בית המשפט המחוזי, הדן כאמור בתיק החייב, מקופת הכינוס של החייב אצל כונס הנכסים ינוכה וישולם המס במקור בסך 264,616 ש"ח וזאת בגין תשלום פיצויי הפקעה מעיריית ירושלים (ראה סעיף 9 להסכם).

הצדדים הוסיפו להסכם הוראה, לפיה ההסכם כפוף לאישור בית המשפט המחוזי בירושלים ובמידה וההסכם לא יאושר במלואו על ידי בית המשפט, הכספים שישולמו על ידי כונס הנכסים למס הכנסה, יוחזרו לכונס הנכסים וההסכם ייראה כבטל ומבוטל.

3.         ראש ההוצאה לפועל קבע בהחלטתו כי הוא מאשר את ההסכם אליו הגיעו הצדדים, כי על כונס הנכסים להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי לאשר את ההסכם. יחד עם זאת הורה, כי אין כל מניעה להעביר כספים בהתאם להוראות ההסכם, למעט הסך של 246,616 ש"ח בגין ניכוי מס במקור, וזאת בגין חלקו של החייב, דבר הכפוף לאישור בית המשפט המחוזי.

4.         כונס הנכסים הגיש בקשה לבית המשפט לאישור ההסכם. החייב הגיש תגובה וטען כי הוא מתנגד לאישור ההסדר מאחר ואין לו כל חוב שהוא למס הכנסה. יתר על כן, החייב הגיש מסמך ממס הכנסה מיום 4.1.12, ממנו עולה כי מס הכנסה הודיע לחייב שהוא זכאי להחזרים ממס הכנסה, אולם אין באפשרות מס הכנסה לבצע החזר זה הואיל והחייב נמצא בהליך פשיטת רגל.

5.         ביום 5.7.12 התקיים דיון בבית המשפט בעניינו של החייב בו נכחו בא כוח החייב, המנהלת המיוחדת, כונס הנכסים, בא כוח מס הכנסה ובאת כוח הכנ"ר. המנהלת המיוחדת התנגדה לאישור ההסכם וטענה, כי לא מדובר בחובות של החייב כלפי מס הכנסה, אלא של אחיו דוד לוי, היא מתנגדת לשלם למס הכנסה כספים המגיעים לחייב בעבור אחיו דוד לוי, דבר שיש בו משום העדפת נושים. לדברים אלה הצטרף גם החייב. גם באת כוח הכנ"ר תמכה בדברים אלה. בא כוח מס הכנסה הבהיר כי במידה ובית המשפט לא יאשר את ההסכם, מס הכנסה יעמוד על ביטולו. כונס הנכסים הבהיר כי במידה וההסכם לא יאושר, ייגרם נזק כספי נכבד, שכן מס הכנסה יעמוד על מימוש נכסים וגביית סכומי מס נכבדים אותם הצליח להפחית במסגרת אותו הסכם. בהחלטת בית המשפט מיום 10.7.12 ניתנה אפשרות למנהלת המיוחדת לבחון את ההסכם לעומק, על כל המשמעויות הנובעות ממנו. כמו כן, הוריתי כי הכספים יוחזקו בשלב זה בידי כונס הנכסים וכי אין להעביר סכום כלשהו. עוד הוריתי כי המנהלת המיוחדת תגיש דוח בסיום בדיקותיה.

6.         ביום 3.10.12 הגישה המנהלת המיוחדת את מסקנותיה. המנהלת המיוחדת חזרה על עמדתה כי היא מתנגדת לכך כי מהכספים המוחזקים אצל הכונס והשייכים לחייב ישולמו סכומי מס אותם חייב אחיו של החייב דוד לוי. לדעת המנהלת המיוחד אין לקבל את האמור באותו הסכם, לפיו מינוי כונס הנכסים יורחב גם על יתרות הזכות של החייב במס הכנסה. כמו כן טענה, כי יש להורות לכונס הנכסים להעביר לקופת הכינוס של החייב את כל כספי החייב המצויים ברשותו. הצדדים הגיבו לעמדת המנהלת המיוחדת ולמעשה חזרו על דבריהם ועמדותיהם כפי שעלו בדיון. כונס הנכסים הגיב והבהיר כי הסכום ששולם על ידי עיריית ירושלים כפיצויים כלכליים עמד על 2.3 מיליון ש"ח, כאשר חלקו של החייב הוא שליש. סכום זה מוחזק בידי כונס הנכסים. עוד הבהיר כונס הנכסים כי חלקו של האח דוד לוי בפיצויי ההפקעה הועבר מעיריית ירושלים ישירות לעו"ד רונית אדאהאן, שפעלה ככונסת נכסים מטעם בנק לאומי למימוש משכנתא שרבצה, וכי למיטב ידיעת כונס הנכסים, עו"ד אדאהאן השתמשה בסכומי הכסף לסילוק המשכנתא ולסילוק תשלומי המסים החלים על פיצויי ההפקעה להם היה זכאי דוד לוי. עוד הודיע כונס הנכסים בתגובתו כי כיום הוא מחזיק בפיצויים הכלכליים להם היה זכאי החייב מעיריית ירושלים, כאשר הסכום עומד כיום על 850,000 ש"ח. כונס הנכסים הבהיר כי דחיית אישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט עלולה להביא לביטול הסכם הפשרה כולו, יימשכו ההליכים כנגד החייב ואחיו דוד לוי, דבר שיגרום לפגיעה משמעותית בהם ובכלל הנושים. בכל מקרה סבור כונס הנכסים כי אין להעביר לקופת הכינוס סכום כלשהו אלא בכפוף להסדר החוב למס הכנסה.

7.         ביום 3.7.13 התקיים דיון נוסף בעניין אישור ההסכם כלפי מס הכנסה. התברר במהלך הדיון, כי מס הכנסה הודיע שאותם סכומים להם היה זכאי בעבר החייב כהחזר קוזזו בגין תביעות חוב שיש למס הכנסה כלפי החייב, ועל כן, נכון לעתה, לא זכאי החייב לכאורה להחזר כלשהו ממס הכנסה. המנהלת המיוחדת הודיעה כי היא מנהלת מגעים עם מס הכנסה ומתכוונת להגיע להסדרים בכל הנוגע לחובות החייב כלפי מס הכנסה. לפיכך סברה המנהלת המיוחדת, כי אין כל סיבה להורות בשלב זה כי מהכספים המוחזקים אצל כונס הנכסים והמגיעים לחייב, ישולם סכום עבור חובות מס של אחיו דוד לוי כלפי מס הכנסה. בא כוח הכנ"ר ובא כוח החייב הצטרפו לדברים אלה, כאשר בא כוח מס הכנסה הודיע פעם נוספת כי במידה וההסכם לא יאושר, הוא יבוטל על ידי מס הכנסה. בדיון התייצב גם עו"ד ובר שלמה בשם יורשי ניסים לוי שהוא האח השלישי של החייב ודוד לוי, וטען כי יש לקבל את ההסכם כדי למנוע נזקים.

8.         בסופו של הדיון הוכרז החייב כפושט רגל.

9.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הרי שלאחר בחינת הסכם הפשרה כפי שהוכתב לפרוטוקול הדיון בלשכת ההוצאה לפועל וכן לאור תגובות כונס הנכסים, עולה באופן מפורש כי הסכום של כ-850,000 ש"ח המוחזק כיום אצל כונס הנכסים שייך בלעדית לחייב והוא מהווה שליש מפיצויי ההפקעה הכלכליים ששולמו בזמנו על ידי עיריית ירושלים. עוד עולה באופן מפורש מהסכם הפשרה, כי הסכום האמור להיות משולם למס הכנסה, היינו הסך של כ-264,000 ש"ח הוא בגין חובות מס של דוד לוי כלפי מס הכנסה ולא של החייב.

10.        מאחר והחייב נתון בהליכי פשיטת רגל, הרי שניהול נכסיו עובר לידי המנהלת המיוחדת ובפרט לאחר שהוכרז בדיון כפושט רגל והמנהלת המיוחדת הפכה להיות נאמנת על נכסיו. במצב דברים זה אין מקום לבצע העדפת נושים, ובוודאי שאין מקום להורות כי מתוך כספים השייכים לחייב ישולמו מסים החלים על אחיו, גם אם הדבר נובע מכך שבעבר היו שותפים. אין מדובר בתאגיד, אלא בחובות מס אישיים של כל אחד מהאחים, חובות מס אותם יש לבחון.

11.        הנאמנת הודיעה לבית המשפט כי בכוונתה לבחון את חובות המס של החייב ולנהל מו"מ נפרד עם מס הכנסה, ועל כן אין כל סיבה לכרוך את חובות המס של דוד לוי בכספים המגיעים לחייב ומוחזקים אצל כונס הנכסים.

12.        לאור כל זאת, אני מורה לכונס הנכסים להעביר באופן מיידי לקופת הכינוס את כל הכספים המוחזקים על ידו והשייכים לחייב, היינו הפיצויים שהתקבלו מעיריית ירושלים. מובהר בזאת, כי בכל מקרה אין להעביר למס הכנסה או לכל גוף אחר כספים כלשהם המגיעים לחייב, אלא באישור בית המשפט בלבד.

13.        בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 

ניתנה היום, א' אב תשע"ג, 08 יולי 2013, בהעדר הצדדים.