פש"ר
בית המשפט המחוזי נצרת
|
114-01
03/11/2011
|
בפני השופט:
יוסף בן-חמו
|
- נגד - |
התובע:
רייך מתתיהו
|
הנתבע:
1. זיסמן יעקב - עו"ד 2. כונס הנכסים הרשמי
|
החלטה |
הבקשה
-
בפני בקשת הפטר. החייב, הנמצא בהליכי פש"ר מאז שנת 2001, הגיש בקשת הפטר ובמסגרתה הציע להפקיד סכום כספי נוסף לקופת הפש"ר, לטובת הנושים.
הנושה, הבנק המזרחי התנגד.
הנושה מבסס את התנגדותו על הטענה כי לתובע יש זכויות בנחלה בית + משק [להלן: "
הנכס"] שניתן לממשם ושהמימוש יביא תועלת לנושים.
החייב, הנאמן והכנ"ר סבורים כי לא תצמח כל תועלת לנושים מאחר שבעניינו של החייב חלה הלכת "כובשי" [רע"א
8233/08 מרגלית כובשי נ' עו"ד אייל שוורץ], ועל כן, ככל שיוחלט על מימוש הנכס, הרי שזה יחשב כ"נכס תפוס", מה עוד שמחצית מהזכויות בנחלה הן של אשת החייב שלגביה לא מתנהלים הליכי פש"ר. בנוסף לכך, על הנחלה רובצת משכנתא של כחצי מיליון ש"ח, דמי ההסכמה שיהא צורך לשלם למינהל במקרה של מכירת הנכס לצורך מימושו, עומדים על שליש מהשווי - 33% + מע"מ. מימוש הנכס כרוך גם בתשלום מס שבח. כמו כן, יש לדאוג לדיור חלופי לחייב. המדובר בחייב בן 70 שמצב בריאותו ירוד, אחרי שני ניתוחי מעקפים, כך שבפועל לא תמצח כל תועלת לנושים ממימוש הנכס. הצעת ההסדר שמציע החייב מטיבה עם הנושים יותר מאשר מימוש הנכס. הצעת החייב מטיבה גם אם הנכס ימכר כפנוי וגם אם בית המשפט יקבע כי הלכת כובשי לא חלה בעניינו.
דיון
-
הדיון בהצעת ההפטר החל עוד בפני כב' השופט צרפתי ביום 26/10/09.
החייב שיפר את הצעתו מס' פעמים, ההצעה המקורית עמדה על סך 150,000 ש"ח והועלתה מפעם לפעם.
בדיון האחרון, שנערך בפני ביום 19/9/11 הסכים החייב לשפר את הצעתו ולהעמידה על סך 255,000 ש"ח. גם להצעה זו התנגד הנושה. הנושה התנגד להצעה נוספת שהועלתה במהלך הדיון, כשהצדדים יצאו להפסקה וניהלו מו"מ.
הנאמן והכונ"ר סבורים שמדובר בהצעה סבירה והשאירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.
כולם, כולל ב"כ הנושה, מסכימים כי ככל שיוחלט שהלכת "כובשי" חלה, כי אז הצעתו של החייב להסדר הינה סבירה.
סעיף 62(א) לפקודה מורה כי בדונו בבקשת החייב להפטר, יביא בית המשפט בחשבון תסקיר שהוגש על ידי הכונ"ר בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי הפש"ר וכן ישמע את עמדת הכונס הרשמי, הנאמן, הנושים והחייב, ולאור כל אלה והראיות שלפניו יגבש את עמדתו.
סעיף 67א(א) קובע: על פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדוח הנאמן לפי סעיף 148א, רשאי בית המשפט לתת הפטר לחייב גם אם הוא סבור כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים.
ככלל, שיקול הדעת של בית המשפט איננו מוגבל, הוא רשאי לקבל את הבקשה, לדחותה, ליתן צו הפטר חלוט, להתלות תוקפו של הפטר לתקופה מסוימת, או להפטיר בכפוף לתנאים, אלא אם כן, התקיים אחד מהסייגים המפורטים בסעיף 63 לפקודה. במקרים של סייגים אלה, מוסמך בית המשפט ליתן אחת מההוראות המפורטות בסעיף 63(א)(1)-(4).
תסקיר ועמדת הכנ"ר -
החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס ולהכרזה ביום 8/2/01, דהיינו לפני קרוב ל- 13 שנה. ביום 21/6/01 ניתן נגד החייב צו כינוס והוא חויב בתשלום חודשי בסך 250 ש"ח. ביום 17/9/02 החייב הוכרז כפושט רגל. ביום 2/11/04 מונה עו"ד זיסמן כנאמן על נכסי החייב.
על פי התסקיר, החובות נובעים מחתימה על ערבויות אישיות לחברת "אחים רייך שדה אילן בע"מ", שבינתיים פורקה.
החייב יליד 1941 [בגיל 70] ומתגורר יחד עם אשתו בשטח הנחלה של שני בני הזוג. כמו כן, מתגורר בנחלה, בבית נפרד, בנו הנשוי + 6 ילדים. על הבית רובצת משכנתא לטובת בנק המזרחי. החייב איננו עובד עקב מצב בריאותי ומתקיים מקצבת מל"ל.
החייב הינו בעלים של מחצית הזכויות בנחלה במושב שדה אילן. החייב חתם על שטר משכון לטובת בנק המזרחי -טפחות על חלקו במשק. פרט לנחלה אין לחייב נכסים נוספים.