1. מונחת בפני מחלוקת שנתגלעה בין עו"ד לילי פויכטונגר, הנאמנת על נכסי החייבים הרצל רחמים, רות רחמים ואליהו רחמים (להלן: "
הנאמנת" ו"החייבים", בהתאמה), לבין כונס הנכסים הרשמי (להלן: "
הכנ"ר"), אשר לגובה שכר הטרחה לו זכאית הנאמנת בעד פעולותיה בשלושת תיקי פשיטת הרגל.
2. הנאמנת עותרת בבקשתה כי בית המשפט:
א. יקבע את שכר טרחתה, לרבות תוספת בגין מאמץ מיוחד.
ב. יורה על תשלום דיבידנד סופי לנושים, מתוך יתרת הכספים שתיוותר לאחר תשלום שכר טרחתה ואגרת ההשגחה לכנ"ר.
ג. יורה על סיום תפקידה והחזרת הערבויות שהפקידה ערב מינויה.
3. עולה מקריאת כתבי הטענות כי המחלוקת היא בשלושה עניינים:
האחד,
היקף שכר הטרחה לו זכאית הנאמנת לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א-1981 (להלן: "
התקנות");
השני,
שיעור התוספת בגין מאמץ מיוחד לו זכאית הנאמנת;
והשלישי,
גובה אגרת ההשגחה לה זכאי הכנ"ר. אדון בעניינים אלה בזה אחר זה, ראשון ראשון ואחרון אחרון.
4. טרם אדון ואכריע במחלוקות השונות, מצאתי לנכון לציין כי הנאמנת מונתה לתפקידה ביום 14.11.2002. עם זאת, צו הכינוס לנכסי החייבים ניתן כשנתיים קודם לכן, ביום 19.12.00. בתקופה שבין מתן צו הכינוס לבין מינוי הנאמנת (להלן: "
תקופת הביניים"), שימש הכנ"ר כבעל התפקיד בעניינם של החייבים.
שכר הטרחה לפי תקנה
8 לתקנות
5. הנאמנת עותרת לקבלת שכ"ט בגובה 44,506 ש"ח בתוספת מע"מ, וזאת על פי יתרת תקבולים בגובה 383,950 ש"ח . אלא שחלק מסכומים אלה נתקבלו בתקופת הביניים, עובר למינויה כנאמנת. בין הסכומים שנתקבלו בתקופת הביניים ניתן לציין סך של 99,903 ש"ח המהווה יתרת תמורה ממכירת נכס שנמכר ע"י נושה מובטח, וכן תשלומים חודשיים שהפקידו החייבים בתקופת הביניים.
6. כיוון שכך, טוען הכנ"ר כי יש לחשב את שכר הטרחה רק בגין תקבולים שהושגו לאחר מינוי הנאמנת. הכנ"ר תומך עמדתו באמור ברישא לתקנה 8(א). לשיטתו סך התקבולים שאחרי תקופת הביניים עומד על 252,739 ש"ח, וכפועל יוצא שכר הטרחה הינו 31,385 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.
7. עמדת הנאמנת היא כי יש לאשר לה שכ"ט בגין מלוא סכום התקבולים, לרבות אלה שהתקבלו בתקופת הביניים. לטענתה, אף הסך של 99,903 ש"ח (ראה לעיל), אשר נתקבל בתקופת הביניים, הושג בעקבות מאמציה היא, שכן היא זו שהגישה בשנת 2000 את הבקשה למתן צו כינוס נגד החייבים, בקשה שאושרה ע"י בית המשפט חרף התנגדות החייבים. לדידה, בזכות הליכים אלה התקבל הסכום האמור, אך לא קיבלה כל שכ"ט, בגין אותם הליכים. עוד טוענת הנאמנת כי במסגרת תפקידה הוטל עליה לבדוק את התשלומים ששילמו החייבים לקופת הכינוס. בדיקה זו, אשר נדרשה עקב בלבול בחשבונות ושלא הייתה פשוטה כלל ועיקר, עסקה הן בסכומים ששולמו בתקופת הביניים והן בכאלה ששולמו לאחר המינוי, ללא כל הפרדה ביניהם.
8. עם כל הכבוד לטיעוני הנאמנת ולמאמציה המתוארים לעיל, אשר יכול שקידמו בצורה זו או אחרת את קצב העברת הכספים לקופת הנושים, הדין בסוגיה זו הוא עם הכנ"ר. כאמור, סומך הכנ"ר טענתו על האמור ברישא של תקנה 8(א), וכך נכתב שם:
"לבעל תפקיד ייקבע שכר מימוש באחוזים מתקבולי מימוש, כמפורט להלן, למעט ממזומנים שהיו בידי החברה או שעמדו לזכותה ביום תחילת עבודתו בפועל של בעל התפקיד, ולמעט הכספים שהועברו לבעל התפקיד מכונס נכסים או מפרק אחר...".
עינינו הרואות, תקנה 8(א) אינה מאפשרת להביא בחשבון סכומים שכבר היו בקופת הנושים ערב מינויו של בעל התפקיד. אי לכך, לא ניתן להכיר בסכומים שהצטברו בקופה בתקופת הביניים. יתרה מכך, מן הראוי להבדיל בין תפקיד הנאמן לתפקיד ב"כ הנושה, ואין דין זה כדין זה. את מאמצי הנאמנת בשלב זה של ההליך ניתן להביא בחשבון, אם בכלל, במסגרת התוספת בגין מאמץ מיוחד.
9. אף לאחר הכרעתי זו, עדיין חלוקים הצדדים לגבי גובה הסכומים שנתקבלו לאחר תקופת הביניים, ואשר ישמשו בסיס לחישוב שכר טרחת הנאמנת. כאמור, סבור הכנ"ר כי המדובר הינו בסך של 252,739 ש"ח. עם זאת אין הכנ"ר מפרט כיצד הגיע לסכום זה. מאידך גיסא, סבורה הנאמנת כי הסכום המדויק הינו 278,447 ש"ח, ותומכת טענתה זו בחישוב המופיע בתגובתה. על פניו לפנינו מחלוקת עובדתית המצריכה דיון והוכחות. עם זאת, נוכח מיהות הצדדים והיקף המחלוקת שאינו גדול (ודוק, עסקינן בפער של פחות מ- 26,000 ש"ח, אשר שכר הטרחה הנגזר ממנו אינו עולה על 2,600 ש"ח), יתכבדו הצדדים ויבואו בדברים זה עם זה על מנת להגיע להסכמה באשר לגובה הסכומים שנתקבלו בקופה לאחר מינוי הנאמנת, וכפועל יוצא באשר לגובה שכר טרחת הנאמנת ואגרת ההשגחה לכנ"ר.
תוספת בגין מאמץ מיוחד
10. הנאמנת עותרת לתוספת לשכר טרחתה בגין מאמץ מיוחד שהשקיעה בעת מילוי תפקידה. נימוקיה המרכזיים לבקשה זו הם משך התפקיד (כ- 8 שנים), העובדה שמדובר בשלושה תיקי פשיטת רגל להבדיל מתיק אחד, מאמצי הגבייה השונים שביצעה לרבות הליכים בבית הדין לעבודה, ואופן טיפולה בתביעות החוב, טיפול אשר תודות לו אושר בסופו של יום סכום של 623,241 ש"ח בלבד, לעומת תביעות שהוגשו בסך של כ- 12,800,000 ש"ח.