החלטה בתיק פש"ר 1020-08

ביום 5.6.11 הגיש המבקש שהוא נושה לראשונה את הבקשה לביטול הליכי הפש"ר מהטעם שהחייב "הינו נוכל רב מעללים אשר את מרבית חובותיו יצר ע"י מרמה והונאה ובחוסר תום לב מוחלט כתוצאה מתרגילי עוקץ שביצע..."  (סעיף 2 לבקשה).

ביום 31.7.11 - מסר הכנ"ר עמדתו כי "לאור גזר דין שהומצא סבור הכנ"ר כי אכן יש לבטל את הליך פשיטת הרגל לאור ממצאים הקשים בדבר מרמה מתוכננת של החייב ... " והכנ"ר הציע לקיים דיון בבקשת ביטול ההליכים.

בדיון שהתקיים לפני ביום 27.10.11 התייצב הנושה ותאר את 'מעללי החייב' וציין כי החייב ריצה מספר עונשי מאסר ואף את בקשתו לצו כינוס הגיש מתוך הכלא ולא פרט מה הסיבה להיותו בכלא.

עמדת הכנ"ר בדיון היתה לבטל את ההליך וכך אמר ב"כ הכנ"ר: "... סכום מאוד משמעותי ממסת הנשייה הוא סכום שעל פניו נוצר במרמה. יש עוד תביעת חוב מטעם המל"ל בגין מזונות, בסכום של כ-130,000 ש"ח. כך שיוצא שסכומים מאוד משמעותיים, קרוב ל-75 אחוז ממסת הנשייה היא חובות שההליך אינו מסדיר או שנוצרו ממרמה. זאת מבלי להביע עמדה לגבי יתר החובות. לכן הבקשה היא בקשה שהגם שהיא קשה, היא מוצדקת".

עוד ציין הכנ"ר כי גם התנהלותו בהליך אינה תקינה כי יצר פיגורים ניכרים וכי אינו מגיש דוחות חודשיים זה זמן ארוך וכי הוגשו תביעות חוב בסך 4,200,000 ש"ח, שחלקן מבוססות על פסק הדין בתיק הפלילי.

הגם שדי בעובדות שהובאו ליתן אינדיקציה כי הנסיבות המתוארות בגזר הדין ובדברי הנושה אינן מתאימות להליכים אלה הרי סברתי בדיון כי בטרם החלטה ראוי לאפשר לחייב לבוא בדברים עם נושיו על מנת שיציע הסדר כלשהו וכך קבעתי "שמעתי את הצדדים ובטרם מתן החלטה בבקשה לביטול ההליכים, אני מאפשרת לחייב פרק זמן של 60 יום להודיע לביהמ"ש אם יש בידיו להגיע להסדרים עם נושיו. אני קובעת לתזכורת פנימית ליום 15/1/2012."

עוד ציינתי בהחלטה כי " ככל שהחייב לא יגיש הצעה מעשית ובהתאם להודעה שאקבל עד למועד זה, אראה ליתן החלטה בבקשה לביטול הליכים".

ביום 4.1.12 הגיש הנושה בקשה נוספת לביטול ההליכים ובה ציין כי חלף המועד שבית המשפט איפשר לחייב להציע הצעה והוא לא עשה מאומה.

יאמר כי בין לבין - הגיש החייב בקשה להמשך הליכי הפש"ר מהטעם כי הנושה המבקש אינו תם לב  אך לא מצא להתייחס להחלטה בדיון ולמעשה התעלם ממנה, וממילא לא הציע כל הצעה לנושיו.

את תגובת הכנ"ר לבקשות החייב והנושה בקשתי והסתבר כי ההחלטות לא הומצאו לכנ"ר משכך מסר תגובה מאוחרת ובה חזר על עמדתו והצטרף לבקשת הנושה כי "יש לבטל את ההליך. הטיעונים נשמעו ביום 27.10.11 בביה"מ וביה"מ הורה להגיש הסדר ואם לאו יבוטלו ההליכים. כנגד המבקש הובאו ראיות על חוסר תום לב המצדיקים את ביטול ההליך  אין שום קשר לעובדה הנטענת כי הנושה הוא חסר תום לב...".

יודגש כי החייב לא הגיב עד היום להחלטתי בדיון הגם שחלפו חודשים ארוכים וכמחצית השנה מאז מועד הת.פ.

עוד לציין כי מעיון בחומר שבתיק עולה כי יש ממש בטענות הנושה שהרי מקריאת גזר הדין בת.פ. 7465/00 בו הורשע החייב מציין כבוד השופט רוזן כי  " לא ניתן למזער (באמצעות נסיבות אישיות שנטענו בפניו -א.נ.ח) ולהקטין את חלקו של הנאשם בביצוע העבירות. הנאשם היה היוזם, הקושר ואיש שעל ביצוע מעשה המרמה. כל המעורבים האחרים נקשרו, חוברו והונעו על ידו. מדובר במעשה מרמה חמור וקשה... הנאשם וחבריו גרפו לאמתחתם סכום עתק של 990,000 ש"ח הנאשם יחד עם השותפים תכננו מעשה מרמה רב תעוזה מעשה מרמה הדורש תכנון ומיומנות ושרשרת מעשי זיוף. הנאשם יחד עם חבריו פעל צעד אחר צעד והביא את זממו למימוש". נראה כי אין צורך להוסיף על הדברים הנוקבים האמורים בגזר הדין.

מושכלות יסוד בהליכי פשיטת הרגל הן כי בקשת חייב להכריזו פושט רגל הוגשה בתום לב ולא על מנת לנצל את ההליך לרעה. דרישת תום הלב מתייחסת גם לתקופה עובר להליכי פשיטת רגל ובדיקת נסיבות יצירת החובות וכך אומר בית המשפט העליון בע"א 7994/08 דוד גוטמן נ. הכנ"ר:

" בחינת תום לבו של החייב באשר לאופן היווצרות החובות קודם להליכי פשיטת הרגל... עניינה בהיבטי הצדק וההגינות כלפי הנושים בעצם יצירתם של החובות, כמו גם בבחינת התנהלותו של החייב בשלב הדרדרותו הכלכלית מבחינת העקרונות הכלליים של תקנת הציבור והשמירה על החוק. היבט זה קשור קשר הדוק לעקרון לפיו " בל יצא חוטא נשכר", העובר כחוט השני בכל תחומי המשפט. אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום לב, ופגע בכך בנושיו, ואפשר אף עבר על החוק ופגע בתקנת הציבור הכללית, לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד, בין היתר, לשיקומו הכלכלי-חברתי".

למקרא דברי בית המשפט בגזר הדין מפי כבד השופט רוזן, ולמשמע דברי הנושה שנתמכו במסמכים, אין ספק כי אופן יצירת החובות אינו מתיישב עם תום לב בלשון המעטה, ואני סבורה כי אין החייב זכאי להגנת הפקודה; לכך אוסיף את התנהלותו כמתואר בדיון על ידי הכנ"ר ומעבר לכל אלה את ההזדמנות להציע הצעה לסיום ההליכים בדרך של הסדר נושים כלשהו - הזדמנות שלא רק שלא ניצל אותה אלא אף לא פעל בדרך זו ולא הגיש לבית המשפט כל הודעה רלוונטית למו"מ כלשהו.

לאור כל האמור אני נעתרת לבקשה ומבטלת את הליכי פשיטת הרגל.

ההגבלות שהוטלו על החייב יוסרו בחלוף 45 ימים מעת ההחלטה.

            ככל שיש כסף בקופת הכינוס יש להעבירו לתיקי ההוצל"פ לאחר תשלום הוצאות הכנ"ר.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים.