בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
001837-04,26231-04
28/06/2005
|
בפני השופט:
אלשיך ורדה
|
- נגד - |
התובע:
בנק הפועלים בע"מ עו"ד צבי גולן ואח'
|
הנתבע:
1. עו"ד אורן הראל בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר נושים של חברת גרין אפל סחר בינלאומי בע"מ 2. כונס הנכסים הרשמי
עו"ד רוני הירשנזון
|
החלטה |
בערעור אשר בפני אין ולו מאומה, ודינו להדחות.
1. הדין החל בכל האמור במועדי הגשת תביעות חוב בהקפאת הליכים דומה לזה החל בפירוק ופשיטת הרגל, הן בשל הדמיון הרב בין תקנה 21(ב) לתקנות החברות (פשרה והסדר) לבין סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, והן בשל הרציונלים החלים על שני ההליכים, כאשר בשני המקרים קמה
זכות מהותית
הן לחייב והן לנושים להסתמך על
הסופיות
החלה בחלוף המועד להגשת תביעות חוב. דברים אלו נידונו בהרחבה בפסק-הדין בעניין פש"ר 1594/04 בש"א 21258/04 יוסף משה מהנדסים, שם נאמר בין היתר כדלקמן:
"
באורח בסיסי, עניין לנו בדין דומה אשר נועד להשיג מטרה דומה:
הצבת "רף קשיח" לגיבוש מצבת תביעות החוב, אשר מעבר לו קמה, הן לחייב והן לנושים, זכות מהותית שלא להיות "מוטרדים" עוד בידי תביעות חוב חדשות, כאשר חריגה מכלל זה מותרת על-פי דין אך ורק מטעמים מיוחדים שירשמו. מקרים בהם הוכח להנחת דעת בית המשפט, כי הנושה המאחר
לא יכול היה, באורח אובייקטיבי, להגיש את תביעתו במועד. זאת, כאשר נפסק במפורש כי מחדל בעניין זה הינו
מהותי ולא פרוצדורלי, וגורר את אובדנה המוחלט של זכות התביעה כנגד החייב חדל הפרעון. זאת, אף במקרים בהם עסקינן בתביעה כנה ואמיתית, אשר אובדנה פוגע בזכות הקניין של הנושה וגורם לו נזק, ובלא האיחור לא היתה כל מניעה מלקבל את התביעה במלואה פש"ר 237/97 בש"א 18484/01 לבידי זהב נ' שדה)" (ההדגשות אינן במקור - ו.א).
ההנמקות לכך, חרף הנזק שעשוי הדבר לגרום לנושים, וחרף העובדה כי עניין לנו (בהקפאת הליכים) במועד קצר יחסית הנקצב על-ידי בית המשפט, נידונו בהרחבה בעניין יוסף משה דלעיל, ואין טעם לחזור כאן על אשר פורט באותו מקרה, ואני מאמצת אותו כחלק בלתי נפרד מהחלטתי זו.
2. אמנם, באותו עניין נקבע כי בשל מיוחדותה של הקפאת ההליכים, ובעיקר המועדים הקצרים יחסית הקבועים בה, יתכן ופרשנותו של חריג הטעמים המיוחדים עשויה להיות רחבה יותר מאשר בפירוק, כדלקמן:
"
על הפתרון, בכל האמור בהארכות מועד, להיות גמיש יותר מאשר ההלכה הקיימת בפירוק ופשיטת רגל, ולגלות יתר התחשבות בנסיבות המקרה. אמנם, יש להדגיש כי גם כאן, מן הראוי ליתן תוקף לרצון המחוקק, אשר הורה אותנו כי עסקינן בחריג;
אי לכך, חובה להקפיד שלא להופכו לכלל בדרך של פרשנות מקלה מדי וזאת לזכור; כל ההליך של "הארכת מועד" הינו לכשעצמו חריג לחובה לעמוד בלוח זמנים. התוצאה הינה כי
באורח בסיסי, מן הראוי לאמץ את האמור בעניין שושלת הנגרים, כי אי-ידיעה בתום-לב מצד הנושה, אין בה לכשעצמה כדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד - קל וחומר שלא, כאשר האיחור נפל בשל התרשלותם של הנושה או באי-כוחו"
(ההדגשות אינן במקור - ו.א).
אחת המסקנות העולות מעניין יוסף משה, היא כי על בית המשפט לבחון היטב את התנהגות הנושה המאחר; הן אימתי ידע או יכול היה לדעת על ההליכים, והן התנהגותו ומידת הזריזות בה נקט לאחר שגילה את דבר קיומם.
3. בחינת המקרה דנן מעלה מסקנות חד-משמעיות: לא זו בלבד, שהן מן המסמכים והן מהדיונים שהתקיימו לפני בעת הקפאת ההליכים עולה מסקנה חד-משמעית כי הבנק ידע היטב על קיום ההליכים מבעוד מועד, הרי שהתנהגותו בנסיבות המקרה דנן הינה תמוהה. אף במסגרת טיעוניו בערעור, ניסה הבנק להעלות סוגיות אשר אינן ממין העניין - באשר אין מאומה בין התנהגותו הנטענת של בעל השליטה ערב הקפאת ההליכים לבין האיחור בהגשת תביעות החוב.
בעניין זה, האיחור הינו ברור וחד-משמעי, וזאת חרף טענות הבנק. די אם אוסיף ואעיר לעניין זה, כי קיים יותר מטעם לפגם לנסות ולהסתמך על אמירות ותכתובות שעניינן
משא ומתן לפשרה
, ולנסות להציגן כ"הודאת בעל דין" מטעם הנאמן, דבר אשר ספק גדול אם יש לו מקום, אף לו היה הנאמן צד אזרחי רגיל לסכסוך. מכח קל וחומר, שאין בכך כדי להכשיר או להקים "השתק" כנגד בעל התפקיד מלפעול לפי מצוות הדין הקוגנטי של תביעות חוב בהליך חדלות-פרעון.
4. זאת ועוד; בנסיבות האמור לעיל, שוגה הבנק אף בכל האמור בעניין מסמכי התביעה. עניין לנו בהגשת תביעת חוב לנאמן הממלא תפקיד מעין-שיפוטי, כאשר
נטל ההוכחה מוטל לעולם על הנושה
, כולל תמיכת תביעת החוב במסמכים המתאימים, דבר הנקבע במפורש אף בתקנות. אם כשל הנושה מלספק מסמכים מתאימים במועד, והביא את הנאמן להחליט כי נטל הראיה לא הורם, אין לנושה להלין אלא על עצמו בלבד - כל עוד קביעת הנאמן נראית כקביעה סבירה ומבוססת שאינה נגועה בחוסר תום-לב או בשרירות.
בנסיבות המקרה דנן, עלה בידי הנאמן לשכנע אותי כי נוכח מכלול הראיות והטענות הנוגעות להתנהגות הבנק וליחסים בינו לבין החברה, נודעה משמעות רבה למסמכים שלא הוגשו במועד. לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטתו, אף בנקודה זו.
5. מכל הסיבות דנן, דין הערעור להדחות. בנסיבות המקרה, ישא הבנק בהוצאות הנאמן ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ, סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.
היום כ"א בסיון, תשס"ה (28 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.