פתח דבר
1. בפניי בקשה של משרד האוצר - אגף המכס ומע"מ ( להלן: "המבקש" ) להורות על ביטול הסדר הנושים שאושר ע"י ביהמ"ש ביום 14/11/10, בעניינה של חברת א.ב גלאס וורלד בע"מ ( להלן: "החברה" ).
2. החברה נקלעה לקשיים כלכליים, בעקבותיהם עתרה לביהמ"ש בבקשה למתן צו הקפאת הליכים נגדה. ביום 9/12/09 נעתר ביהמ"ש ( כבוד השופט עיילבוני ) לבקשה, הוציא צו הקפאת הליכים כנגד החברה, בעליה והערבים לחובותיה בערבות אישית, ומינה את רו"ח יצחק קרמין כנאמן על הקפאת ההליכים [ להלן: "הנאמן"]. תקופת ההקפאה נקבעה ל- 60 יום, והוארכה לאחר מכן מידי פעם, עד שביום 14/11/10 אושר הסדר נושים שהוצע ע"י הנאמן לחברה, הוא ההסדר נשוא הבקשה דנן.
3. הסדר הנושים התייחס לשלושה סוגי נושים של החברה; נושים בעלי זכות קדימה - רשויות ועובדים, נושים רגילים שמחזיקים בערבויות אישיות, ונושים רגילים שאין בידיהם כל ערבות. חוב החברה לנושים בדין קדימה עמד ע"ס 234,811 ש"ח, ועפ"י ההסדר ישולם לקבוצה זו מלוא החוב במועדים שנקבעו בו. החוב כלפי הנושים הרגילים שמחזיקים בערבויות אישיות, עמד ע"ס של 1,080,000 ש"ח ועפ"י ההסדר, קבוצה זו תקבל דיבידנד בשיעור של 41% במועדים שנקבעו בהסדר. החוב כלפי הנושים הרגילים ללא ערבויות אישיות עמד על סך של 2,861,000 ש"ח, ועפ"י ההסדר ישולם להם דיבידנד בשיעור של 15% במועדים שנקבעו בו.
מקורות המימון להסדר הם; 400,000 ש"ח חובות עבר שנגבו בתקופת ההקפאה, 250,000 ש"ח רווח תפעולי בתקופת ההקפאה ו- 500,000 ש"ח תרומת הבעלים להסדר.
ההסדר כאמור אושר ע"י ביהמ"ש, אולם בהחלטה נקבע במפורש שהוא מאושר בתנאי שהבעלים יפקידו בקופת ההסדר סך של 100,000 ש"ח, זאת להשלמת סכום תרומתם להסדר בסך של 500,000 ש"ח ( זאת לאחר שהוברר ע"י הנאמן במהלך הדיון בבקשה לאישור ההסדר, כי הבעלים הפקידו עד אז סך של 400,000 ש"ח ).
באותה החלטה נקבע כי הסדר הנושים יחול גם על הערבים, בין היתר, לאור התרומה הכספית שהם נתנו להסדר, ונקבע כי בבוא העת ולאחר שההסדר יקוים, יינתן לערבים הפטר מערבויותיהם לחובות החברה.
נימוקי הבקשה
4. בבקשה נטען, כי החברה אינה עומדת בהסדר הנושים, ולא שילמה למבקש סכומים שהתחייבה לשלם במסגרת הסדר הנושים, שהם סך של 32,703 ש"ח בגין חוב בדין קדימה, וסך נוסף של 12,255 ש"ח מתוך דיבידנד שמגיע למבקש בגין נשייה רגילה, שהיה על החברה לשלם עד ליום 10/1/11.
5. עוד נטען בבקשה, כי החברה לא הגישה דו"חות מס ערך מוסף לתקופת 1/10 ו- 2/10, ובכך היא עוברת על חוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 בתקופת ביצוע הסדר הנושים, ומגדילה את חובה כלפי המבקש.
עמדת הנאמן
6. בתגובתו לבקשה ( שהומצאה גם לכנ"ר ולחברה אשר בחרו שלא להגיב לה ), לא התנגד הנאמן לבקשה, ובסופה אף ביקש בעצמו להורות על ביטול הסדר הנושים לאלתר, וכניסת החברה להליכי פירוק.
7. הנאמן טען, בין היתר, כי התנהלות החברה מיום סיום הקפאת ההליכים והזלזול המופגן שמביעים בעליה ומנהליה, כלפי הנאמן וכלפי הסדר הנושים, איינו כל אפשרות ריאלית לקיום הסדר זה.
8. הנאמן הבהיר, כי מיום סיום הקפאת ההליכים חדלו מנהלי החברה ובעליה לשתף עימו פעולה, ניתקו עימו כל קשר, ולא ביצעו דבר מכל שהוטל עליהם במסגרת הסדר הנושים. הנאמן ציין, כי מנהלי החברה הבטיחו, כי יפעלו להשלמת התחייבויותיהם, אך לא קיימו הבטחה זו. הנאמן קיים ביום 25/2/11 ישיבה דחופה במשרדו, בה הועמד לבעלי ומנהלי החברה אולטימאטום, לפיו הם נדרשו ליתן לנאמן תשובה ברורה תוך שלושה ימים, בנוגע לאופן מילוי התחייבויותיהם. בסופו של יום, לא עלה בידי הנאמן ליצור קשר נוסף עימם. הנאמן ציין, כי למנהלי ובעלי החברה ניתנו די והותר הזדמנויות לתקן דרכיהם, ולמלא התחייבויותיהם, אך לא עשו כן ואין מנוס מביטול ההסדר.
9. באשר לאי הגשת דו"חות מס לתקופת 1/10 ו- 2/10 טען הנאמן, כי בכל תקופת פעולתו כנאמן בהקפאת הליכים של החברה, הוא הקפיד על הגשת דו"חות של החברה כנדרש, וכי כנראה הכוונה בבקשה לחודשים 1/11 ו-2/11, שלאחר תום תקופת הקפאת ההליכים.
דיון והכרעה
10. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הנאמן, ובהעדר כל תגובה מצד החברה, שוכנעתי כי יש לקבל את הבקשה, ולהורות על ביטול הסדר הנושים.
11. תקנה 36 לתקנות החברות ( בקשה לפשרה או להסדר ) תשס"ב - 2002 קובעת, כי "פשרה או הסדר שאישר בית המשפט, דינם כדין פסק דין ואולם ניתן לשנותם או לבטלם באישור בית המשפט". פשרה או הסדר ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל ( תקנה 37 ). ערעור על החלטת האישור הינו בזכות, כערעור על פסק דין ( ראה למשל ע"א 9279/05 גרנות ארגון שיתופי אזורי אגודה שיתופית נ' קיבוץ החותרים, פורסם בנבו ).
12. הסדר נושים הינו סוג מיוחד של חוזה בין החברה ונושיה. ייחודו של חוזה זה בכך שאינו בהכרח פרי הסכמה של כלל הנושים, ודי בכך שיזכה ברוב הדרוש באסיפות הנושים השונים, כדי לאשרו ולכפותו גם על נושים שהתנגדו לו, או שכלל לא הביעו עמדה לגביו. הפרת הסכם זה ואי עמידה בתשלומים עפ"י ההסדר, ללא כל צידוק או הסבר משכנע, בעיקרון מצדיקים ביטול ההסדר.