הרקע לבקשה וטענות הצדדים
1. עומתת "מהות" (להלן: "העמותה") מקיימת מזה למעלה מעשור ששה מוסדות חנוך המוכרים על ידי משרד החינוך כמוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי. מוסדות אלה נוהלו קודם לכן על ידי עמותת "תורת חיים פרי יצחק". המוסדות מחנכים ללימודי קודש לצד מקצועות הליבה שקבע משרד החינוך והם מתוקצבים על ידי המשרד. בעקבות אי סדרים בפעילות העמותה, ביקש רשם העמותות לפרקה. בהליכים שנתקיימו במסגרת תיק הפירוק, ביום 16.8.19 מונה מפרק זמני לעמותה, והוטל עליו, בין היתר, לבדוק את הליקויים שפורטו בבקשת הפירוק ולשקם את העמותה. המפרק הזמני (להלן לשם קיצור: "המפרק") הוא המבקש בבקשה זו.
2. מאז שהחל המפרק את מלאכתו הוא פעל בשני מישורים מרכזיים: האחד, מילוי מקום הוועד המנהל של העמותה, על כל המשתמע מכך; והשני, טיפול בממצאים שהובילו להליך הפירוק, ובתוך כך בדיקת הרכב חברי האסיפה הכללית, וועדת הביקורת ומנהל העמותה, וכן צירוף חברים חדשים ונושאי משרה בעמותה, שבבוא היום ולאחר שיקום העמותה יוכלו למלא את תפקידם בעמותה בהתאם.
3. עתה, לאחר פעילות איטנסיבית לשם צירוף חברי עמותה חדשים, כולל נושאי משרה חדשים, פירט המפרק בבקשתו את הפעילות העיקרית שלו בתחום זה. במסגרת זו ארבעה חברי עמותה שהיו קשורים בקשרי משפחה עם הרב חיים וייס, אשר עמד בשעתו ביסוד מחדלי העמותה, נאותו לפרוש מרצונם מחברותם בעמותה והמפרק בא בהמלצה ובבקשה להחליף את כל חברי העמותה האחרים בחברים חדשים. החברים החדשים המוצעים נתנו את הסכמתם, כולם ראשי בני ישראל המה. מפאת צנעת הפרט לא אמנה את שמותם ודי באזכור תפקידם ופועלם: ראש ישיבת "פחד יצחק", ישיבה גבוהה לתלמידים וכולל לאברכים מצויינים בשכונת הר-נוף בירושלים; ראש מכון הוצאת ספרים "ירושלים"; ראש ישיבת "מאור יצחק", במושב חמד; ראש ישיבת "כנסת יעקב", ישיבה לצעירים בירושלים; אחד מראשי קהילת יוצאי דרום אמריקה בשכונת הר-נוף בירושלים וראש כולל אברכים; איש עסקים, מראשי קהילת "בני תורה" ומעסקני החסד בשכונת הר-נוף בירושלים; ואיש עסקים נוסף. בנוסף הציע המפרק את הרב יעקב אנגלנבר והרב ישראל שור כחברי וועד העמותה ואת הרב דניאל אברהם והרב שמואל טייטלבוים כחברי וועדת הביקורת של העמותה.
4. המפרק ציין בבקתשו כי השתדל, ככל שיכל, לגוון את רשימת חברי העמותה המוצעים מתוך הקהילה החרדית, היינו, חברים מהציבור "הליטאי", "החסידי", "האשכנזי", "הספרדי", יוצאי אמריקה ויוצאי דרום אמריקה. עוד ציין שלנוכח העובדה שמדובר במוסד חינוכי חרדי, קיימת חשיבות שמינוי החברים ונושאי המשרה בעמותה יזכה לברכתם של רבני הציבור החרדי, ואין מקום לערוך הליך בחירה דמוקרטי של חברי וועד העמותה באמצעות ניהול בחירות כלליות. מה גם, כל חברי העמותה נמצאו על ידו כמתאימים למלא את התפקידים שיועדו להם בעמותה, כמפורט לעיל.
5. ברם, דעת אחרת הייתה לרשם העמותות, הן לעניין זהות חברי העמותה המוצעים והן לגבי מנגנון בחירת וועד העמותה. לטענתו, יש מבין החברים המוצעים אנשים המקורבים לרב וייס ומשום כך הם פסולים למלא כל תפקיד בעמותה. ולגבי אופן בחירת חברי הוועד, הרי שיש לנהל את הליך בחירתם באסיפה הכללית של כל חברי העמותה כפי שמורה הדין.
6. העמותה, על אף היותה בהליך של פירוק, ראתה לנכון גם היא להגיב על הבקשה, בטוענה כי היא מתנגדת לכל החלפה של חברי העמותה הקיימים, אך לחילופין היא מוכנה לאמץ את המלצת המפרק, על ראשה, קרבה וכרעיה, ובלבד שבכך יבוא סוף פסוק לפרשה ולא תוגשנה דרישות נוספות מטעם רשם העמותות.
החלפת חברי העמותה בחברים חדשים
7. ראשית ייאמר, כי כפי שנאמר במסגרת פרשת "
אתרי"
(בש"א (י-ם) 5519/07
רפאל גוטוירט נ' עו"ד אבנר כהן, המפרק הזמני של עמותת רמת איתרי, פורסם במאגרים [11.7.11]), מפרק זמני של עמותה יכול ויבוא בנעלי וועד העמותה ובנעלי האסיפה הכללית שלה, אך אין במינויו של מפרק זמני כדי לבטל את חברותם של חברי עמותה. גם מעמדם של חברי וועד עמותה אינו מתבטל עם מינויו של מפרק זמני ואין הכרח כי בכל מקרה יותר למפרק הזמני שמינויו לא בא על רקע של חדלות פירעון, לסלק ולמדר כליל את הנהלת העמותה, ולעשות בעמותה כבתוך שלו (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99
רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי סניף ישראל, פורסם במאגרים, [15.07.01]). אכן, ככלל, מפרק זמני שמונה לשם הבראת עמותה, להבדיל מחיסולה, נכנס בנעלי האורגנים המקוריים של העמותה וזוכה במכלול סמכויותיהם, ובהיותו חופשי מהבעיות שהובילו את העמותה אל המצב בשלו נדרש המינוי, ביניהם כשלים מערכתיים ומגבלות התקנון, בכוחו לפעול לתיקון כשלי העמותה והעלאתה לדרך המלך. אך בד בבד פעולותיו תלויות בקבלת אישור של בית המשפט (וראו והשוו צ' כהן,
פירוק חברות, תש"ס-2000, עמ' 236; בן-ציון גרינברגר ונחמיה בן-תור,
דיני עמותות - הלכה למעשה (תל-אביב, תשס"ב) כרך ב, עמ' 508; דוד א' פרנקל,
דיני עמותות בישראל (תל-אביב, תש"ס) עמ' 210).
8. ובאשר לסמכויותיו של רשם העמותות בפנקס חברי העמותה. אין מחלוקת כי הרשם הוא הגוף המפקח על פעילות העמותות בישראל ובמסגרת תפקידו זה הוא רשאי, במקרים המתאימים, להתערב בדרך ניהולה של עמותה אשר נפלו אי סדרים בניהולה. תפקידו זה הוא שעומד ביסוד חוק העמותות, תש"ם - 1980 (להלן: "חוק העמותות") אשר נועד לאפשר מימוש של חופש ההתאגדות תוך הסדרת הפיקוח על העמותות, בעיקר בהיבט הכספי להבטחת ניהול משק כספים תקין ומבוקר, שמירת זכויות חברי העמותה ונושיה ומניעת הונאתם (ע"א 1775/10
עמותת קרית נדבורנה - בני ברק נ' רשם העמותות, פורסם במאגרים [11.05.11]). מטבעם של דברים, ככל שמדובר בעמותה הנתמכת גם בכספי הציבור, הפיקוח על עמותה שכזו ראוי שיהיה קפדני יותר (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2624/99 בעניין
ארגון השוטרים; עת"מ (מחוזי-י-ם) 8086/08
איגוד השחייה בישראל נ' רשם העמותות, פורסם במאגרים [12.05.08]; פש"ר (מחוזי-ת"א) 2211/03
ההסתדרות הכללית של עובדים בארץ ישראל התאגדות לתרבות גופנית "הפועל" נ' עמותת איגוד טניס השולחן בישראל, פורסם במאגרים [13.08.06]). ככלל גם, רשם העמותות איננו יכול להתערב בפנקס החברים של עמותה. סמכויותיו להתערב בענייניהן הפנימיים של עמותות מנויות בסעיפים שונים בחוק העמותות (למשל, שינוי תקנון שאינו עומד בהוראות החוק [סעיף 12], מינוי חברים של העמותה לשמש כוועד, מקום בו אין לעמותה ועד נבחר [סעיף 26(ב)], ועוד). אך הסמכות להתערב בפנקס החברים כל עוד הדבר נעשה בהתאם לחוק העמותות ותקנון העמותה, אינה בין סמכויות אלו.
9. יוצא אפוא, כי לרשם העמותות כמו גם למפרק הזמני אין סמכות לקבל או להוציא חבר מעמותה. עם זאת, במסגרת הדיון בפירוק עמותה, וכחלק מהשגת המטרה של תיקון התנהלות העמותה מבלי להיזקק לסעד החמור של פירוקה, מסורה הסמכות להורות על תיקון תקנון העמותה, כמו גם על הפקעת חברותם של חברי עמותה וקביעת קריטריונים לקבלת חברים אחרים, בידי בית המשפט. סמכות זו נגזרת מעצם הסמכות להורות על פירוק העמותה (וראו לעניין שיקול דעת בית המשפט בהפקעת חברות בעמותה, בש"א (מחוזי-י-ם) 5519/07 בעניין
אתרי).
10. במקרה זה, כל חברי העמותה הקיימים מוכנים באופן עקרוני לפנות את מקומם ולהכפיף את רצונם לרצון המפרק. מכאן, ולו בשל כך, לא קיימת מניעה עקרונית שבית המשפט ימנה חברים אחרים לעמותה במקומם. השאלה היחידה השנויה במחלוקת אינה אלא את מי יש למנות כחברי העמותה במקום החברים שחברותם הופקעה. בעניין זה חשש רשם העמותות שתהיה זיקה בין החברים החדשים לבין חברי העמותה הקודמים ובכלל זה לרב וייס, הינו כשלעצמו חשש מוצדק. ברם, לא זו בלבד שחשש זה לא אומת, אלא שהמפרק בדק ומצא כי לא קיימים קשרים כאלו עם הרב וייס המצדיקים את מידור החברים החדשים המוצעים מהעמותה. אדרבה, כשרותם של החברים החדשים נבדקה ונמצאה למהדרין. כולם נשיאי עדה, קריאי מועד ואנשי שם. מדובר, כאמור, באנשי ציבור רב גוני בקהילה החרדית שמוכנים לתרום מזמנם וממרצם בשיקומו של מפעל חינוכי, ומכאן עד שתירקם קנוניה בין כולם עד כדי דרדורה של העמותה למקום בו הייתה ערב הפירוק, הדרך רחוקה.
11. עם זאת, וכדי להפיג כל חשש שמא יש בחברי העמותה המוצעים כאלו שיימצא בהם רבב של פסלות, בית המשפט הציע כי בנוסף להם, ימונו מקרב הורי התלמידים הלומדים בבית הספר מספר חברים נוסף. המפרק ברך על ההצעה כמו גם ב"כ העמותה, ברם רשם העמותה נותר איתן בדעתו כי יש לפתוח את רשימת חברי העמותה לכל דיכפין.
12. כאמור, נראה לי על פניו כי תהליך בחירת חברי העמותה נעשתה על ידי המפרק בקפידה רבה. אך כאמור, בכדי שלא יימצא מי שיוציא לעז להבא על העמותה וחבריה, אני מורה כי יתווספו לעמותה חמישה חברים מקרב הורי התלמידים. אופן הבחירה ייעשה בשני שלבים. בשלב הראשון יתקיימו בחירות לוועד הורי התלמידים הלומדים בבית הספר בשנת הלימודים תשע"ב. בכל שכבת לימוד מתוך עשר השכבות ייבחרו שני נציגים לוועד ההורים. בחירות אלו תתקיימנה עד ולא יאוחר מסוף חודש טבת השנה. בשלב השני, מליאת וועד ההורים שתמנה עשרים חברים, כאמור, תבחר את חמשת נציגיה שיכהנו כחברי העמותה. בחירות אלו תתקיימנה עד ולא יאוחר מסוף חודש שבט השנה. כהונת חברי וועד ההורים תהיה לשנתיים או עם סיום לימודי הילד של אותו חבר וועד בבית הספר, לפי המוקדם שביניהם. באופן זה תיווצר תחלופה עתית בין חברי העמותה, דבר שימנע מוקדי כוח בלתי רצויים מצד אחד, ויגרום להתחדשות ורוח רעננה במליאת חברי העמותה מצד שני. המפרק הוא זה שיבצע ויפקח על תהליך הבחירות.
ומכאן לבחירת חברי וועד העמותה.
בחירת חברי וועד העמותה
13. סעיף 26 לחוק העמותות מורה כדלקמן:
"(א) הועד ייבחר באסיפה כללית רגילה, זולת אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת לענין זה, לרבות הוראה שעל פיה -
(1) חברי הועד, כולם או מקצתם, ימונו על ידי אדם או גוף אחר;