אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 4668-85

החלטה בתיק פר"ק 4668-85

תאריך פרסום : 14/09/2011 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
4668-85
22/06/2011
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיאה

- נגד -
התובע:
1. עו"ד ארז חבר
2. בתפקידו כמפרק קלרין טבריה חברה לבנין בע"מ

הנתבע:
1. עו"ד פנחס זלצר
2. עו"ד יעקב כהן
3. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

עו"ד ענבל מנוצ'הרי -כסיף
החלטה

המחלוקת המונחת בפני, עניינה ב"משולש יחסים" משפטי אשר נוצר בין מפרקה של חברת קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (להלן: "המפרק" ו"קלרין", בהתאמה), מפרקה לשעבר של קלרין, עו"ד יעקב כהן, ועו"ד זלצר, אשר נשכר בידי החברה לבצע עבודות רישום של הדירות בפרוייקט המנוהל בידי החברה בפירוק; עיקר המחלוקת נוגע לדרישתו של עו"ד זלצר לקבל לכיסו לאלתר את המגיע לו לפי החוזה, כתנאי להשלמת עבודתו, וזאת בין אם על-ידי החזר כספים שגבה המפרק הקודם, ובין אם מקופת הפירוק, כאשר על המפרק הנוכחי יוטל לתבוע את עו"ד כהן.

עיינתי בכתבי הטענות ולאחר שנערך דיון בו השלימו כל הצדדים את טענותיהם בעל-פה, ניתנת החלטתי זו.

1.                  אין חולק, כי עו"ד זלצר נשכר בידי המפרק לשעבר ובין הצדדים נחתם חוזה אשר הטיל על עו"ד זלצר לבצע עבודות רישום; זאת, בעד תמורה מוסכמת אשר חלקה למצער אמורה היתה להתקזז כנגד דירה שרכש בעצמו. לעניננו, חשוב בעיקר סעיף 2 להסכם מיום 11.3.93, אשר לשונו כדלקמן:

" עוד כהן ידאג כי בחוזה ההתקשרות עם כל חברה יזמית או קבלנית אשר תקבל על עצמה את המשך בניית הפרוייקט יכתוב ויותנה במפורש כי כל חוזי מכירה לדיירים יעשו אך ורק עם עו"ד זלצר, ושכרו יהיה בגובה של 2% (שני אחוז) מהתמורה של הממכר (הן דירות והן שטחים מסחריים או אחרים) פלוס מע"מ, ובמידה והיזם יחליט שלא למוכרם - על-פי שווי השוק שלהם. כמו כן יעשה מאמץ כי האמור לעיל יכלול גם כל חוזי מכר שיעשו לגבי דירות או שטחים מכורים, שמסיבה כלשהי יתפנו, בין עקב ביטול עסקה, ביטול ברטר או כל סיבה אחרת, וכן שטח אחר שיתווסף לפרוייקט".

להשלמת התמונה, ראוי להעיר כי המילים שהודגשו על-ידי בקו "כמו כן יעשה מאמץ כי", מצויות במחלוקת בין הצדדים. זאת, נוכח העובדה כי הן הוספו לחוזה בכתב-ידו של עו"ד כהן , ולכאורה בלא כל חתימה מאשרת של עו"ד זלצר ליד התיקון. בכתבי טענותיו, מכחיש עו"ד זלצר בתוקף כי התוספת דנן הוספה בהסכמתו, על כל המשתמע מכך.

2.                  ליבת המחלוקת בעניננו נוגעת ל-41 דירות שנמכרו לקבוצת רוכשים אשר יוצגה בידי עו"ד חכים (להלן: "קבוצת חכים"), ואשר כיום אין עוד חולק כי בפועל עו"ד כהן גבה מן הרוכשים כספים בגין הרישום, ביצע את הרישום בעצמו ונטל את הכספים ששולמו לכיסו הפרטי , וזאת בלא שהגיש כל בקשה לבית המשפט לאישור שכר-טרחה נוסף זה .
לשיטתו של עו"ד זלצר, עניין לנו בשליחת-יד מצד המפרק לשעבר בתפקיד ובכספים המגיעים לו נוכח סעיף 2 להסכם בין הצדדים, כפי שצוטט לעיל; אי לכך, הוא תובע החזר של הסכום שנלקח בידי עו"ד כהן, בתוספת ריבית והצמדה, ומתנה בכך את הסכמתו להשלים את עבודתו בפרוייקט, עבודה אשר הינה חיונית עד מאד עבור המפרק הנוכחי ורוכשי הדירות. לעניין זה אעיר, כי לעניין זה אין נפקא מינה האם עסקינן בשכר המשולם במישרין בידי המפרק, או שמא בשכר המשולם על דרך קיזוז כספים שחב עו"ד זלצר לקופה בכובעו כרוכש דירה; אין מחלוקת ממשית, כי עו"ד זלצר עומד בתנאי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, בכל הנוגע לקיומה של זכות קיזוז, ואי לכך, הרי שכך או אחרת עניין לנו בערך אשר יועבר מן הקופה והנושים לטובת עו"ד זלצר.

3.                  המפרק הנוכחי אינו חולק על עצם תקפות ההסכם בין המפרק הקודם לעו"ד זלצר, נהפוך הוא; המפרק  מבקש לאמצו ולחייב את עו"ד זלצר להשלים את המלאכה בפרוייקט. כמו כן, בכל הנוגע למחלוקת בדבר צעדיו של המפרק לשעבר, אין המפרק הנוכחי חולק על הבעייתיות הרבה עליה מצביע עו"ד זלצר. המחלוקת המרכזית בין עו"ד זלצר לבין המפרק הנוכחי, נסבה על השאלה האם זכאי עו"ד זלצר לדרוש את התשלום מן הקופה (דבר אשר לכאורה מחייב את הרוכשים "לשלם פעמיים" על אותו שירות, ואף יוצר סיכון לדרישת תשלום נוספת שתופנה אליהם) ולאחר מכן לתבוע מעו"ד כהן להשיב את הכספים שמשך בתור שכר-טרחה, או שמא תוטל האחריות להליך כנגד המפרק לשעבר על עו"ד זלצר.

4.                  המפרק לשעבר, עו"ד כהן, מתנגד לחיובו להשיב כספים; לשיטתו, הבקשה נגדו מתעלמת מן העובדה כי מדובר בדירות בבניין אשר יועד לקבלן הראשי, לרבות מכר הדירות שבו; וכי אפשר לבצע "השלמות לתקנון ולסייע בידי עו"ד זלצר בנדון זה" - פרקטיקה מקובלת של שיתוף פעולה בין עורכי-דין ברישום בית משותף, ו"חלוקת הנטל ביניהם". לשיטת עו"ד כהן, הבקשה גורמת לו עוול, נוכח העובדה כי קבלתה תעביר את מלוא שכר הטרחה (בשיעור 2% כקבוע בהסכם וכפי שנקבע) לעו"ד זלצר, חרף העובדה כי בפועל עו"ד כהן הוא שטרח על הרישומים והעבודה הכרוכה בהם.

5.                  יוצא, אם כן, כי עסקינן ב"משולש יחסים משפטי";

א.                  צלע אחת, הינה דרישתו של עו"ד זלצר מול המפרק הנוכחי לשכר-טרחה מן הקופה, וזאת כאשר הסכום המיועד לכך נלקח בידי עו"ד כהן; בכל הנוגע לנקודת ההשקפה החלקית של "צלע" זו, הרי שעסקינן לכאורה במצב הדומה למצב של צד שהתחייב להעביר נכס או סכום כסף לצד שכנגד, אלא שזה נלקח בפועל בידי מעוול (זאת לצורך הדיון המשפטי, ובלא לקבוע עדיין ממצא בדבר עו"ד כהן).

ב.                   צלע שנייה, הינה מערכת היחסים בין המפרק הנוכחי וקופת הפירוק מחד גיסא, לבין המפרק הקודם מאידך גיסא, ואשר עניינה מחלוקת בדבר תקינותו או אי תקינותו של האופן בו נטל עו"ד כהן לכיסו הפרטי שכר-טרחה נפרד מן הרוכשים בגין הרישום, וזאת בלא אישור מקדים מטעם בית המשפט, ואף במצב בו החלטה פרי עטו של כב' השופט (בתארו דאז) לויט אסרה במפורש על המפרק ליטול כל סכום העולה על סך חודשי צנוע, בלא אישור מפורש - וכזה לא ניתן. מנגד, טוען עו"ד כהן כי מבחינה מהותית, הוא זכאי לסכום או למצער לחלקו, וזאת נוכח "הסיוע" והעבודה הרבה שהשקיע ברישום.

ג.                    צלע שלישית ואחרונה של המשולש, נוגעת ליחסים בין המפרק לשעבר לעו"ד זלצר; בעניין זה אעיר כבר כעת, כי אף אם אקבע, לטובת עו"ד כהן, כי הנוסח הנכון של החוזה כולל את המילים שהוסיף בכתב יד, ואשר מהותן סייג מסויים להתחייבות הגורפת בסעיף 2, הרי ספק גדול אם הדבר מסייע לו. אכן, אף אם ההתחייבות לגבי דירות המחלוקת אינה גורפת, אלא מדובר אך בכך שעו"ד כהן "יעשה מאמץ" כי הן יכללו בתחום שייחד סעיף 2 לעו"ד זלצר - הרי שיתכן שהדבר היה מוציא מכלל הסעיף דירות שלא נמסרו לטיפולו של עו"ד זלצר בשל נסיבות חיצוניות התלויות בפעולה של צד שלישי בלתי נשלט. אולם, ספק גדול בעיני הכיצד יכול אף סייג כזה לכסות, ולו לכאורה, צעד שביצע עו"ד כהן עצמו , ולא הוכח כי נכפה עליו בידי צד ג' כלשהו. לשון אחר: אף אם הדירות נשוא המחלוקת היו שייכות למאגר הקבלן הראשי דאז, הרי כשם שהחליט עו"ד כהן לטפל ברישום בעצמו, כך יכול היה להעבירו לעו"ד זלצר, כפי שעולה מנוסחה המפורש של התניה נשוא סעיף 2 שצוטט לעיל. זאת, כאשר אין ספק כי נוסחו של סעיף 2 נראה ככולל בתוכו אף דירות שיועברו ליזם חיצוני, כגון דירות השייכות ל"מאגר הקבלן".


זאת ואף זאת; ככל שסעיף 2 קובע מתן בלעדיות לעו"ד זלצר על הרישום (או למצער, כי עו"ד כהן יעשה כל מאמץ סביר לכך), הרי שבמידה שעו"ד כהן החליט, על דעת עצמו ובלא לשאול את רשותו של עו"ד זלצר, למנות עצמו ל"מסייע בשכר-מלא" לעו"ד זלצר, וזאת "במטרה להקל עליו את עומס העבודה", הרי שעו"ד זלצר יכול להעלות בעניין זה טענות בשני רבדים שונים - מעבר לרובד הראשוני של נטילת כספים אשר עו"ד זלצר ציפה כי יגיעו אליו, הרי שעשויה אף עשויה להעלות טענה ברובד החוזי - קרי, עו"ד כהן בכובעו כמפרק, בחר להתעלם מתניית הבלעדיות שהקנה בכובעו כמפרק לעו"ד זלצר (ומבחינת האחרון, היא חלק אינטגרלי מן הרווח הצפוי ומן ההערכה הכללית של כדאיות שעשה עם חתימת החוזה), ותחת זאת העניק את אותו חלק מן העבודה והשכר לעו"ד כהן בכובעו כפרקליט. יוצא, כי ברובד זה עשויה להעלות טענה משמעותית של הפרת חוזה שגרמה לפגיעה ברווח הצפוי שעמד לנגד עיניו של עו"ד זלצר.
מנגד, ובלא לקבוע מסמרות בדבר, הרי דומה כי עו"ד כהן מתגונן בטענה שעניינה למעשה דיני עשיית עושר, קרי - כי עו"ד זלצר רוצה להפיק רווח מעבודה שבפועל בוצעה על-ידו. בלא להכריע בטענות דנן, הרי עניין לנו בסוגיה שאינה פשוטה ואינה וודאית כלל ועיקר, וזאת נוכח הקושי לנתק בין אותו "סיוע" של עו"ד כהן לעו"ד זלצר, לבין העובדה כי מדובר בסיוע כפוי שנעשה בניגוד לדעתו של עו"ד זלצר - טענה, שיש לה משקל רב בכל הנוגע לדיני עשיית עושר, קרי - חיובו של עו"ד זלצר, בדיעבד, לשלם את מחיר ה"סיוע" שהעניק לו עו"ד כהן ברישום.

6.                  השאלה העולה, אם כן, הוא מה פתרונו של אותו "משולש"; זאת גם בעיקר בשאלה, מיהו הקודקוד אשר עליו תושת החובה הבלתי-"מרנינה" של הגשת תביעה ובירורה, בעוד הוא עצמו מצוי בחסרון כיס. כפי שהוער קודם לכן, זהו למעשה עיקרה של המחלוקת הנטושה כעת בין המפרק הנוכחי לבין עו"ד זלצר.

אלא מאי? מעיון בכתבי הטענות, כמו גם בתשתית העובדתית אשר רוב-רובם של חלקיה הרלוונטיים אינם שנויים במחלוקת, עולה כי קיים פתרון משפטי אחר, אשר יש בכוחו "לפרק את המשולש" וליטול את עוקצו כבר בשלב זה, וזאת בלא צורך לקבוע מסמרות, עדיין, במחלוקות שלא התבררו ולא נועדו להתברר בשלב זה של ההתדיינות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ