הרקע לבקשה וטענות הצדדים
1. משיבה 1 (להלן: "כונסת הנכסים") מונתה ככונסת נכסים על זכויות משיבים 3 ו-4 בנכס מקרקעין (הידוע כגוש 30007 חלקה 2 תתי חלקות 6, 7 ו-8, להלן: "הנכס"), לצורך מימוש זכויותיו של משיב 2 (להלן: "המשיב") מכוח התחייבות לרישום משכנתא על הנכס שניתנה לו. קרן החוב המובטח במשכנתא עומדת על סך של 450,000 $. ההתחייבות לרישום משכנתא נרשמה לזכותו של המשיב בשל הלוואה שהוא נתן למשיבה 5, אשר נכנסה להליכי חדלות פרעון.
2. ביום 30.07.11 הגיש המבקש בקשה זו לביטול הליכי כינוס הנכסים על הנכס מפני שלטענתו, ביום 19.05.11 נחתם הסכם בינו ובין המשיב לפיו המחה לו המשיב את כל זכויותיו מכוח ההתחייבות לרישום משכנתא על הנכס שניתנה לטובתו, כנגד תמורה בסך של 100,000 $, וזאת בשל חובו של המשיב כלפי אדם בשם ירון כהן.
3. בתגובה שהגישה כונסת הנכסים היא טענה כי מבדיקה שערכה עלה כי מי שעומד מאחורי הניסיון לביטול מינויה ככונסת נכסים ומימוש הנכס הם אחיה של משיבה 4 מר אלי בשן ומר גיל מסטיי מי שהיה הרוח החיה מאחורי משיבה 5 המצויה כיום, כאמור, בהליכי פירוק לאחר שהיא קרסה בחודש נובמבר 2007 תוך שהיא מותירה אחריה חובות בהיקף של כ-180 מיליון שקלים. היא הוסיפה כי הסכם המחאת ההתחייבות לרישום משכנתא, ככל שהוא אכן נחתם, לא הובא לידיעתה עובר לחתימתו ולא קיבל את אישורו של בית משפט והוא נעדר כל תוקף. בהמשך, הגישה כונסת הנכסים תצהיר של המשיב המתגורר כיום בקנדה בו טען כי אינו מכיר את המבקש וכי החתימה המתנוססת על ההסכם להמחאת הזכות למבקש ונחזית להיות חתימתו, לא נחתמה על ידו. הוא גם לא קיבל כל תמורה עבור הזכות. הוא הוסיף כי מספר הדרכון הרשום בהסכם הינו מספר של דרכון ישן שלו אשר אינו בתוקף מחודש מאי 2006. הוא אישר כי קיבל את טיוטת ההסכם הנטען בדוא"ל ממר מסטיי, אך הוא דחה את ההצעה וטען כי מדובר ב"בדיחה גרועה". לדבריו, לאחר קריסת משיבה 5, מר מסטיי היה פונה אליו מעת לעת ומנסה לערב אותו בעסקאות כאלו ואחרות, אשר רובן ככולן גבלו במרמה, בטענה שבעסקאות אלו יהיה בסופו של יום להביא לפרעון חוב משיבה 5 אליו. לדבריו, ביום 14.12.10 הוא פנה אל מר מסטיי במכתב וביקש ממנו באופן חד משמעי שלא ליצור עמו קשר במישרין ביחס לנכסים משועבדים הנמצאים בהליכי מימוש, וככל שהוא מבקש לערוך בירור בעניין נכסים אלו, עליו לפנות ישירות לכונסת הנכסים.
4. להשלמת התמונה יצוין, כי בד בבד עם הגשת בקשתו, עתר המבקש לסעד זמני של עיכוב הליכי הכינוס של הנכס, אך בקשתו זו נדחתה. בהמשך, נמכר הנכס ותמורתו בסך שניים וחצי מיליון שקלים מצויה כיום בידי כונסת הנכסים.
המסכת הראייתית
5. המבקש טען בתצהירו כי ביום 19.05.11 הוא חתם על הסכם עם המשיב לפיו זה האחרון המחה לו את כל זכויותיו מכוח ההתחייבות לרישום משכנתא על הנכס שניתנה לטובתו. מלבד עובדה זו לא ציין המבקש בתצהירו דבר, לא אודות המשא ומתן לפני החתימה על ההסכם, לא אודות נסיבות חתימת ההסכם ולא אודות העברת התמורה לפיו. לעומת זאת בחקירתו הנגדית בבית המשפט השלים המבקש את החסר וסיפר על נסיבות חתימת ההסכם. לדבריו, הוא אכן לא מכיר את המשיב ולא נפגש עמו מעולם. התקשרותו בעסקה נעשתה באמצעות מר בשן אותו הכיר באמצעות קרוב משפחה. מר בשן סיפר לו על הנכס השייך למשיב 3 ועל רצונו של המשיב למכור את זכות המשכנתא על הנכס תמורת 100,000 $. לדבריו, הוא סמך על מר בשן ולא ביקש לדבר לא עם משיבים 3 ו-4 בעלי הנכס, לא עם כונסת הנכסים ולא עם המשיב. מר בשן הציג לו את ההסכם חתום על ידי המשיב והוא לא זיהה בו בעייה כלשהי. מר בשן הפנה אותו לעו"ד עציוני (בא כוחו דהיום) והוא סמך עליו כי עם החתימה על ההסכם הוא יפנה בשמו לכונסת הנכסים ולבית המשפט בבקשה לבטל את הליך הכינוס. מר בשן גם ציין בפניו כי מר מסטיי הוא איש הקשר למשיב ביחס לחוב של המשיב למר כהן, ומר מסטיי אמור להעביר את התמורה לפי ההסכם לידי מר כהן. באשר לתמורה הוא ציין כי את התמורה לפי ההסכם הוא השיג מחבר שהחזיק בכסף מזומן לאחר שמכר נכס במקום אחר. החבר מסר לו כתובת בה יוכל לקבל את הכסף במזומן, והוא העביר את הכסף למר מסטיי. בתחילה העביר לו 70,000 דולר במט"ח ואת היתרה העביר לו מאוחר יותר בשקלים. המבקש לא המציא אמסכתא כלשהי על העברת הכספים.
6. מר מסטיי העיד בתצהירו כי במהלך חודש מרץ 2011 הוא נתבקש על ידי המשיב לעזור לו לגייס כספים בסך של 100,000 $ באופן דחוף ובהול ביותר, על מנת שהוא יוכל להעבירם לידי מר כהן, לו המשיב חייב כספים רבים. לדבריו, מאחר והמשיב נתקשה לקבל הלוואה הוא החליט למכור את זכות המשכנתא שלו בנכס. מר מסטיי ציין כי מספר חודשים עובר לפנייתו של המשיב אליו, ניסה המשיב למכור את זכות המשכנתא בתמורה לסך של 250,000 $ למספר גורמים, אך הם סרבו לרכוש את הזכות במחיר כזה. מר מסטיי סיפר כי פנה למספר גורמים בהצעה לרכישת הזכות, ביניהם למר כהן ולמר בשן, וזה האחרון השיב לו כי המבקש מעוניין ברכישת הזכות. מר מסטיי ציין גם כי הציע למשיב לשקול בשנית אם הוא אכן מעוניין למכור את הזכות במחיר כה נמוך ואף ניסה לפעול אצל מר כהן לדחיית תשלום 100,000 הדולרים. המשיב השיב לו כי אין לו ברירה והוא מוכרח להשיג את הכסף עבור מר כהן באופן מיידי. לדברי מר מסטיי, ביום 14.03.11 שלח המשיב לעו"ד עודד פלדמן, אשר לפי הטענה ערך את ההסכם, בדוא"ל קובץ סרוק של ההסכם למכירת הזכות כשהוא חתום על ידו. המשיב העביר עותק דוא"ל זה בצירוף ההסכם הסרוק והחתום גם אליו. בהמשך, הוא העביר את התמורה שקיבל מידי המבקש לידי מר כהן והפחית בכך את חובו של המשיב למר כהן. בתצהיר משלים שהגיש מר מסטיי הוא ציין כי לאחר שהלחץ על המשיב מצדו של מר כהן גבר, הוא החליט בעצה אחת עם המשיב כי הוא ישלם למר כהן את הסך של 100,000 $, באמצעות הלוואות שלקח מצדדים שלישיים, וכשתתקבל התמורה מהמבקש היא תגיע לידיו על מנת שהוא יוכל להחזיר את ההלוואות שנטל. בתצהירו גם שלל מר מסטיי את טענות המשיב כי הוא דרש ממנו לנתק עמו כל קשר והכחיש את שליחת המכתב מיום 14.12.10 אליו. כראייה הצביע על תחלופת דוא"ל שהוחלפו ביניהם בהם ביקש המשיב את עזרתו. לדבריו, הוא פנה למשיב ושאל אותו לפשר הדברים שמסר בתצהירו והלה השיב לו כי הוא אינו מודע למסמכים עליהם חתם וכי אין אמת בטענות שהובאו מפיו לבית המשפט.
7. בחקירתו הנגדית סיפר מר מסטיי כי הוא מכיר את מר כהן משנת 2005 ועד מחצית שנת 2008 היה חייב למר כהן קרוב ל-400,000 ש"ח. את המבקש הוא הכיר בחודש מרץ או אפריל 2011. הוא לא נכח במועד בו המבקש חתם על ההסכם ולא ראה את המשיב חותם עליו. עם זאת, הוא דיבר עם המשיב לאחר חתימתו על ההסכם. הוא אישר כי קיבל 70,000 $ מידי המבקש ובשלב מאוחר יותר השלים המבקש את הסכום ל-100,000 $. למר כהן הוא העביר כ-35,000 $ בין חודש מרץ לחודש מאי 2011 והיתרה שולמה בתחילת הקיץ, סוף חודש יוני - אמצע יולי. לא הייתה בידיו כל אסמכתא על העברת הכסף למר כהן, אבל הוא ציין כי דאג שמר כהן ידבר עם המשיב בנוכחותו ויאשר לו כי הוא קיבל את הכסף.
8. המשיב, המתגורר כאמור, בקנדה, ביקש להיחקר על תצהירו על דרך "כינוס וידאו" בטענה כי הוא חולה במחלה קשה ונסיעתו לישראל עלולה לסכן את בריאותו, וכך הוריתי בהחלטה מיום 23.02.12. ואולם, ביום 3.05.12 הורה בית המשפט העליון (במסגרת רע"א 1920/12
לוינגר נ' עו"ד ניצה פוזנר, כונסת הנכסים) על ביטול החלטה זו משלא הוכח שבקשתו של המשיב הוגשה בתום לב ושקמה סיבה טובה להיענות לה. משכך, תואם בין ב"כ הצדדים מועד בו תישמע הבקשה בבית המשפט. ברם, המשיב לא התייצב לדיון. במקום זאת, כונסת הנכסים הקריאה הודעת דוא"ל שקיבלה מהמשיב ובו ביקש כי תמסור לבית המשפט את התנצלותו על אי הגעתו לדיון. הוא ציין כי הוא מרגיש "לכוד" וחושש מתוצאות הגעתו לישראל. לדבריו, הוא מרגיש סחוט פיזית בגלל בעיות הבריאות שלו ומותש רגשית, והוא אינו מסוגל להגיע לבית המשפט ולהעמיד את עצמו שוב אל מול הלחצים הבלתי נגמרים בהם היה נתון על ידי מר מסטיי וחבריו. בנסיבות אלו, משהמשיב לא התייצב לדיון, החלטתי כי תצהירו של המשיב יוצא מהתיק.
דיון והכרעה
9. המבקש סומך את טענתו על הסכם חתום לפיו המשיב מכר לו את זכות המשכנתא שלו בנכס והוא שילם את תמורתה. גרסתו בדבר חתימת המשיב על ההסכם נתמכה בעדותו של מר מסטיי אשר העיד כי קיבל עותק של ההסכם החתום מידי המשיב בקובץ pdf בדוא"ל. בבית המשפט גם עלה כי כתובת הדוא"ל ממנה נשלח ההסכם היא אותה כתובת דרכה כונסת הנכסים התכתבה עם המשיב. מר מסטיי העיד כי משקיבל את ההסכם חתום על ידי המשיב הוא פעל כדי למצוא רוכש לזכות ובהתאם להסכם אף פעל להעביר את התמורה למר כהן. גרסת המבקש בדבר העברת התמורה אוששה גם היא מלבד עדותו שלו גם מעדותו של מר מסטיי שהעיד על קבלת הכסף מהמבקש והעברת הכסף למר כהן. מר מסטיי גם העיד על שיחת טלפון בין מר כהן והמשיב לה היה עד, בה אישר מר כהן למשיב את קבלת הכספים כנגד חובו. בנסיבות אלו, ככל שהמשיב ביקש לטעון כי חתימתו על ההסכם זויפה, היה עליו להתייצב בבית המשפט להחקר על תצהירו. אי התייצבותו, לא זו בלבד שמשמעותה היא כי אין גרסה העומדת כנגד גרסת המבקש, אלא שההנחה היא כי לו היה מתייצב לדיון, עדותו הייתה תומכת בגרסת המבקש דווקא.
10. אכן, לא ניתן לומר כי גרסתו של המבקש נקייה מתמיהות ומספקות. כך, למשל, קשה לקבל את הטענה כי המבקש שהעיד על עצמו שהוא מתווך בעסקאות נדל"ן, קשר את עצמו בהסכם מבלי שפנה אל כונסת הנכסים, ומבלי שביקש להיפגש עם המשיב או עם בעלי הנכס (משיבים 3 ו-4). גובה העסקה, במסגרתה רכש זכות השווה 450,000 $ שהייתה בהליכי מימוש מתקדמים, בפחות מ-25% משוויה, גם היא לא הדליקה נורה אדומה אצל המבקש. כמו כן, איש לא העיד כי ראה את המשיב חותם על ההסכם בפועל, וחרף הסכום הגבוה של 100,000 $, לא הוצגה כל אסמכתא על העברת הכסף לא מידי המבקש לידי מר סמטיי ולא מידי מר מסטיי אל מר כהן. גם אי התייצבותו של מר כהן למתן עדות מעוררת קושי. ואולם בתמיהות אלו אין די כדי לשלול את גרסתו של המבקש, וודאי לא מקום בו לא הוצבה כנגדה כל גרסה אחרת. גם בניגוד לטענת כונסת הנכסים לא ניתן לקבוע בעין רגילה כי החתימה של המשיב על ההסכם שונה מחתימתו על גבי המסמכים האחרים שהוצגו, וודאי שלא ניתן לטעון לזיוף מקום בו לא הוגשה כל ראייה התומכת בגרסה זו.
11. יתרה מזאת, תצהירו של המשיב אמנם הוצא מתיק בית המשפט והוא אינו יכול לשמש כראיה, אך ניתן לדלות ממנו אודות טענותיו של המשיב. מהתצהיר עלה כי המשיב אינו מכחיש כל קשר להסכם. אדרבה, הוא אישר כי קיבל את טיוטה שלו ממר מסטיי, אך דחה אותה בשל התמורה הדלה. מתוכן הדברים עולה גם כי ייתכן ולו היה מדובר בתמורה גבוהה יותר הוא היה מסכים להצעה. בנסיבות אלו שעה שהמשיב לא התייצב להיחקר על תצהירו לא ניתן לומר בנסיבות העניין כי מדובר היה בנטילת סיכון בלתי סביר ביחס לכדאיות העסקה, ואין מנוס אלא מלקבל את הבקשה.
12. בשולי העניין יצויין כי צודק ב"כ המבקש, כי לא היה צורך בקבלת אישור בית המשפט לעסקה, והעובדה שהנכס נמצא בהליך כינוס נכסים אינה מונעת מבעל הזכות בנכס המצוי בהליך הכינוס להעביר את זכותו בכפוף להליך הכינוס.
סופו של יום אפוא, הבקשה מתקבלת במובן זה שכונסת הנכסים תמשיך ותסיים את מלאכת הכינוס, אך היא תחזיק מעתה את הכספים שבידיה עבור המבקש ולא עבור המשיב, על כל המשתמע מכך.
בנסיבות העניין ולאור המפורט, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.