פר"ק
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
|
40912-11-12
03/12/2013
|
בפני השופט:
איתן אורנשטיין
|
- נגד - |
התובע:
1. קמן אחזקות בע"מ 2. עו"ד ארז חבר 3. רוס תבור (1998) בע"מ
עו"ד ליפא מאיר ושות'
|
הנתבע:
1. משמרת חברה לנאמנות בע"מ 2. רזניק פז נבו נאמנויות ב"מ 3. בנק דיסקונט לישראל בע מ 4. בנק לאומי לישראל בע"מ 5. בנק הפועלים בע"מ
עו"ד קליר-בנימיני עו"ד קליר-בנימיני עו"ד וינשטוק זקלר ושות' עו"ד ברוכשטיין בירו רייף רוהר ושות'
|
החלטה |
לפני בקשה לאשר הסכמה שבין מחזיקי האג"ח של "קמן אחזקות בע"מ" (להלן:
"המחזיקים" ו
"החברה" בהתאמה), לבין רוס תבור (1998) בע"מ (להלן:
"הרוכשת"). החברה נקלעה לקשיים ובעקבותיהם נכנסה להליכי חדלות פרעון, ועומד ותלוי נגדה צו פרוק, שתוקפו עוכב עד לאחר הכרעה בבקשה שלפני.
הרוכשת הינה חברה בבעלותו של בעל השליטה של החברה.
המחזיקים באמצעות הנאמן למחזיקי האג"ח (להלן:
"הנאמן") הגיע לידי הסכם עם הרוכשת לפיו תמורת הסך של 15 מיליון ש"ח, יומחו הזכויות של המחזיקים כלפי החברה, לרוכשת, ויינתן וויתור של המחזיקים כלפי החברה ועוד (להלן:
"ההסכם"). הנאמנים לכל אחת משלושת סדרות האג"ח של החברה, כינסו אסיפות, כל אחד למחזיקי האג"ח שלו. באסיפות הושג רוב של 100% המשתתפים ביחס למחזיקי אג"ח של סדרות א' ו-ג' ובאסיפה של סדרת אג"ח ב', הושג רוב של 96%.
הרוכשת והנאמנים עתרו לבית המשפט לאישור ההסכם. לגישתם, יש צורך באישור בית המשפט על מנת למנוע מצב שבעתיד, מי מחזיקי האג"ח יתנער מההסכם.
לבקשה הוגשו עמדות של הכנ"ר, רשות ניירות ערך, בעל התפקיד לחברה-עו"ד ארז חבר וכן התנגדויות של נושים אחרים של החברה, ובכללם בנקים וכן נושה בשם ALCOA.
עיקר טעמי ההתנגדות הם: יש בהסכם משום פגיעה בזכויות המתנגדים כנושים של החברה, כי אין מקום לאשרו כהסדר נושים לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, שכן החברה אינה צד לו, כי הוא מפלה בין הנושים ועוד.
בעקבות ההתנגדויות, הבהירו הרוכשת והמחזיקים כי הפטור הניתן בהסכם, מוגבל ליחסים שבין המחזיקים לבין הרוכשת ואין בו כדי למנוע תביעות כנגד בעלי השליטה בחברה מצד כל נושה שהוא. עוד הובהר כי בית המשפט לא מתבקש לאשר את ההסכם כהסדר נושים, אלא כהסכם בין המחזיקים לבין הרוכשת בתפקידו כבית משפט של חדלות פרעון.
לאור עמדת הרוכשת והמחזיקים, הודיע ב"כ כונס הנכסים הרשמי שמאחר ומדובר בהסכם שהחברה אינה צד לו, והוא הושג לאחר שצדדים סולבנטיים: בעלת השליטה מצד אחד והנאמנים מצד שני הגיעו להסכמה, אזי אין מניעה מבחינת הכנ"ר לאשר את ההסכם. גם ב"כ רשות ניירות ערך אינו מתנגד למבוקש. לעמדתו, עסקינן במערכת יחסים פנימית שבין נושה-מחזיקי האג"ח לבין מי שמתקשר איתו, ולאחר שניתנה הזדמנות למחזיקי האג"ח להתנגד להסכם, ולא הוגשה לכך התנגדות.
לא ראיתי בטעמי המתנגדים כדי בסיס מספק שלא להעתר לבקשה. אין בהסכם כדי לגרוע מזכויות המתנגדים או כל נושה אחר של החברה. לעניין זה אבהיר כי אין בהסכם להעניק פטור מתביעות כנגד בעלי השליטה בחברה או מי מטעמם, לרבות ע"י בעל התפקיד או נושה כלשהו של החברה. כל שנקבע בו הינו, הפטר מצד המחזיקים ולא מצד אחרים. אין בהסכם גם כדי להפלות בין הנושים שכן אין עסקינן בתשלום של החברה למי מנושיה אלא תשלום של צד ג' לנושים מסוימים-המחזיקים חלף פטור מתביעות. בית המשפט אינו נדרש לבחינת שיקול דעתם של המחזיקים אשר ברוב מוחץ העדיפו את קבלת התשלום על ידי הרוכשת חלף שמירת זכות התביעה נגד בעל השליטה, וככל שקיימות עילות תביעה בידם כנגד בעלי השליטה. כל זאת ומבלי שיהיה בדברי אלה כדי להביע עמדה לגופן של הטענות כנגד בעל השליטה.
זאת ועוד, הובהר בדיון שאין בהסכם כדי למנוע תביעות אפשריות כנגד בעל השליטה, וככל שתידרש החלטה של הנושים בעניין זה, אזי הרוכשת תהיה בעל מעמד של נושה נגוע ולא תהיה לה כל מעורבות בהחלטה בעניין הגשת תביעה כנגד בעל השליטה.
עוד אדגיש, החברה אינה צד להסכם, היא לא מחויבת בו ואין בו כדי להקים מניעות או השתק כלפיה.
סבורני כי ניתן במסגרת בית משפט זה של חדלות פרעון לאשר הסכם מהסוג המבוקש, בהינתן שבית משפט זה דן במסכת רחבה של הליך חדלות פרעון של החברה ושל אשכול החברות הקשורות איתה, ובין היתר נדרש להליכים של כינוסי נכסים ופרוק. משכך, בית משפט זה בקיא בהשתלשלות האירועים השונים של חדלות הפרעון, של כלל אשכול החברות וגם בשל כך אך לא רק, ניתן לאשר בבית משפט זה את ההסכם.
לאור כל האמור ובסייגים דלעיל, אני מאשר את ההסכם ונותן לו תוקף של החלטה.
ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ד, 03 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.