מה מעמדו של דירקטור חיצוני בחברה ציבורית, במהלך תקופת צו הקפאת הליכים של החברה ? זו השאלה המונחת לפניי.
העובדות בקצירת האומר:
1. חברת מעריב החזקות בע"מ (להלן:
"החברה"), נקלעה לקשיים תזרימיים, בעטיים עתרה לבית המשפט בבקשה למתן צו הקפאת הליכים, וצו כאמור ניתן ביום 23.9.12 (להלן:
"הצו"). בסעיף 12 לצו הורה בית המשפט (כבוד השופטת אלשיך), כי סמכויות הדירקטוריון מושעות ומוקנות לבעלי התפקיד.
2. במהלך חודש אוגוסט 2013 עתרה החברה לבית המשפט בבקשה להורות כי התקופה בה חסתה החברה תחת צו הקפאת הליכים, מיום 23.09.2012 ועד ליום 30.04.2013, לא תבוא במניין ימי הכהונה של הדירקטור החיצוני, מר עופר מרום (להלן:
"מרום"). הסיבה בגינה מבקשת החברה כי תקופת ההקפאה לא תחשב במניין ימי כהונתו, היא הצורך של החברה בדירקטור חיצוני מכהן, לשם כינוס ועדת ביקורת שתדון ותאשר את הדו"חות הכספיים לשנת 2012.
3. תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני מוסדרת בסעיף 245 (א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן:
"חוק החברות"). בהתאם להוראה האמורה, תקופת הכהונה נמשכת שלוש שנים, והיא ניתנת להארכה, בתנאים שונים כקבוע בסעיף האמור. כהונתו של מרום החלה ביום 30.07.2010 וככל שהצו לא משהה את המינוי, אמור היה מרום לכהן עד ליום 29.07.2013; ככל שסמכותו לכהן כדירקטור פקעה לאור הצו, תפקע כהונתו רק ביום 05.03.2014.
4. בשאילתה שהגישה החברה לרשות ניירות ערך (להלן:
"הרשות"), היא ביקשה לברר את הסוגיה דלעיל. מפניית החברה לרשות עולה שהחברה סברה שיש למנות את הימים בהם חל הצו, במניין תקופת הכהונה, כך שכהונתו של מרום הסתיימה ביום 30.7.2013. בפנייתה לרשות נימקה החברה את עמדתה בטעמים הבאים:
4.1 אין הוראת חוק ברורה בכל הנוגע לתקופת הקפאת הליכים וכהונת דירקטור חיצוני.
4.2 אי הבאת ימי ההקפאה עלולה ליצור מצב של אי ודאות משפטית בכל הנוגע לסוגיית הגמול המגיעה לדירקטור חיצוני עבור כהונתו.
4.3 סעיף 350 ב(ה) לחוק החברות, מורה כי תקופת הקפאת ההליכים לא תבוא במניין התקופות הקובעות לפי פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, (להלן:
"פקודת החברות"), ככל שהקפאת ההליכים נוגעת להן או במניין התקופות הקובעות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אלא אם הורה בית המשפט אחרת.
5. בתגובת הרשות נמסר כי ככל שבית המשפט של חדלות פירעון לא קבע אחרת, הרשות לא תתערב בהחלטה אשר תתקבל על ידי החברה.
6. כעת, סבורה החברה אחרת, קרי שבית המשפט ייקבע שתקופת חלות הצו, לא תבוא במניין הכהונה של הדירקטור החיצוני, ולענייננו, מר מרום. לדידה, הואיל ויש צורך שהדירקטור החיצוני שנמנה על חברי ועדת הביקורת של החברה, וזו אמורה לחתום על הדו"חות הכספיים, עד ליום 31.08.2013, מבקשת היא לקבוע שכהונתו של מרום תימשך עד ליום 05.03.2014.
7. כונס הנכסים הרשמי סבור, כי צו הקפאת ההליכים משעה את כהונת הדירקטורים החיצוניים ולכן אין להביא בחשבון את מניין הימים בהם חברה נתונה תחת צו הקפאת הליכים. לעומתו, סבורה הרשות בתגובתה הנוספת, כי נקודת המוצא היא שדירקטוריון החברה אינו חדל לכהן עם מתן הצו להקפאת הליכים, אלא ממשיך לכהן באופן פורמאלי תחת סמכויות מצומצמות. לשיטתה, באין קביעה אחרת, יש למנות את מספר ימי הכהונה של הדירקטורים אף בתקופה בה חברה נמצאת תחת צו של הקפאת הליכים.
8. בנסיבות המקרה, ספק אם ההכרעה דרושה שכן חלף המועד לחתימת הדו"חות. מכל מקום, דומה שיש מקום להכרעה בסוגיה, באשר לא הופניתי לפסיקה בעניין ואף לא עלה בידי לאתרה, כך שיש צורך בהכרעה על מנת ליצור ודאות במקרים עתידים.
משכך, בחנתי את עמדות הצדדים, את מעמד הדירקטורים בחברה כמו גם של בעלי תפקידים בחברה בהקפאת הליכים ובמקרה של פירוק.
9. מושכלת יסוד היא, כי בעל התפקיד בהקפאת הליכים בא בנעלי החברה. עם קריסת החברה, נוטל בעל התפקיד את מושכות החברה חלף נושאי המשרה והאורגנים שלה. זאת, בשונה מהדין האמריקאי, הבא לידי ביטוי במסגרת Chapter 11 ב United States Bankruptcy Code והמאטריה השונה של הבראת חברות שם, (ראה בהקשר זה, ספרו של פרופ' דוד האן "דיני חדלות פירעון" 286 (2009), הנטייה בדין הישראלי, למעט חריגים, הינה שהאורגנים של החברה הקורסת, מוסרים את "מפתחות החברה" לבעל התפקיד, אשר אמור להביא את החברה למסלול של הבראה ויציאה מהמצוקה הכלכלית אליה נקלעה.
10. סעיף 350ד.(ג)(1) לחוק החברות מורה שבית המשפט ייקבע את סמכויות בעל התפקיד וככל שלא יקבע אותן, יהיו לו כל הסמכויות הנתונות למפרק החברה. בהתאם לסימן ו' פרק יא לפקודת החברות מוקנות למפרק סמכויות נרחבות ביותר והמייתרות את הצורך בדירקטוריון. אפנה בהקשר זה לדברי השופטת אלשיך בפש"ר (ת"א) 1748/02
רו"ח להב בתפקידו כמנהל מיוחד ונאמן לחברת משב תעשיות קירור בע"מ נ' הרשות לניירות ערך ואח'
, פ"מ תשס"ב (1) 558 (2002):
"מכאן עולה, כי עצם מינוי נאמן, בדומה למינוי מפרק, מפקיע בדרך כלל מאליו את השליטה מידי הדירקטוריון, זאת אלא אם נאמר אחרת בכתב המינוי, וזאת במפורש או במשתמע (כך למשל, כאשר מובהר בצו במינוי כי הנאמן חולש רק על חלק ספציפי מנכסי החברה, או ממונה לשם פעולות מוגבלות). בדרך כלל, כאשר עסקינן בצו מינוי מפורט ורחב-יריעה של נאמן, אשר ברור מלשונו ומהותו כי יועד להקנות לנאמן את כל סמכויות הניהול של החברה, הרי העובדה כי סמכות פלונית הושמטה מכתב המינוי אין בה בכדי לרמז כי לא ניתנה בידיו..."
(ההדגשה אינה במקור - א.א)
כן ראה פש"ר (ת"א) 802/02
חיון נ' הכוח רמת גן
, תק-מח 2002(4) 571 (2002):