אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 37883-03-11

החלטה בתיק פר"ק 37883-03-11

תאריך פרסום : 18/08/2011 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
37883-03-11
11/08/2011
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיאה

- נגד -
התובע:
קווין - קשרי חוץ בע"מ
עו"ד יוסי כהן ואח'
הנתבע:
1. רסידו פיבי בע"מ
2. כונס נכסים רשמי תל אביב

עו"ד אורי ולרשטיין
עו"ד שלום גולדבלבט ואח'
החלטה

מונחת בפני בקשתה של חברת קווין קשרי חוץ בע"מ, לעכב את הליכי הפירוק שנקטה כנגד חברת רסידו פיבי, המצויה בהליכי הסדר נושים. זאת, נוכח הסכם בוררות בין הצדדים, ובהתאם לסמכות בית המשפט לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. כונס הנכסים הרשמי מסכים לבקשה, אולם בעל התפקיד של חברת רסידו מתנגד לה בתוקף. זאת, הן מן הטעם הדיוני של אי-גיבוי הבקשה בתצהיר, והן ובעיקר בטענה מהותית כי הסכם הבוררות עליו מסתמכת הבקשה אינו כולל את המבקשת, אלא מוגבל אך ורק למיזמים משותפים שהתקיימו בין בעל השליטה במבקשת - מר זילכה - לבין בעל השליטה לשעבר במשיבה, מר פרדי רובינסון.

עיינתי בעמדות הצדדים, וזו החלטתי;

השאלה המונחת בפני, עניינה היקף פרישתה של תנית בוררות המעוגנת בהסכם, אשר עצם קיומו ותוקפו העקרוני, להבדיל מפרשנותו, אינו שנויים במחלוקת בין הצדדים . הלכה למעשה, חלוקים הצדדים שבפני בשאלה, האם החברה הנתבעת, שלכאורה הינה חברה פרטית בבעלותו של מר זילכה ולא חלק מן המיזמים והחברות המשותפות בין הצדדים, כלולה אף היא בתנית הבוררות.

כבר בשלב זה אעיר; ספק רב אם קיימת בנסיבות המקרה נפקות ממשית לשאלת התצהיר; זאת, באשר על-פניו נראה כי עניין לנו בשאלה משפטית, או לכל היותר שאלה של פרשנות משפטית שיש ליתן להסכם , אשר האותנטיות שלו והכתוב בסעיפיו השונים אינם שנויים במחלוקת.

אעיר, כי בשלב זה איני נדרשת לשאלת תוקף החוב הנטען כנגד המבקשת, עניין אשר יתכן והוא כולל נקודות מחלוקת עובדתיות;

הבקשה שבפני עניינה אחד: אם הסכם הבוררות כולל את החברה החייבת, אזי אין כל מקום לדון בקיומו או אי-קיומו של חוב, ועל עניין זה להידון בפני כב' הבורר, במסגרת הכרעותיו במכלול מארג היחסים בין הצדדים. אם לאו, הרי דין הבקשה להדחות מניה וביי, ושאלת החוב תתברר כדין, במסגרת בקשת הפירוק שהוגשה כנגד המבקשת.

בין מר רובינסון ומר זילכה, שכל אחד מהם החזיק במספר ניכר של חברות הקשורות זו בזו, התקיימו במשך תקופה יחסי שותפות עסקיים, כולל אחזקות משותפות בחלק מן החברות. אחר שיחסי הצדדים עלו על שרטון, ובמסגרת ניסיונם של הצדדים לסיים באורח מסודר את הקשרים העסקיים ו"להיפרד" זה מזה, נחתם הסכם מסגרת, אשר לא אאריך בתיאורו. זאת בין היתר נוכח חיסיון שהוטל עליו בהתאם לבקשת הצדדים ואינטרסים עסקיים שלהם.

הנקודה המרכזית, עליה מסתמכת למעשה הבקשה להעברת המחלוקת נשוא בקשת הפירוק לבוררות, מצויה במבוא להסכם, המגדיר את הצדדים כדלקמן:

" זילכה: מר יגאל זילכה וכל חברה בשליטתו, במישרין או בעקיפין

רובינסון: מר פרדי רובינסון וכל חברה בשליטתו, במישרין או בעקיפין"
(ההדגשות שלי - ו.א)

מן האמור לעיל, ולאור העובדה כי אין ספק ששני הצדדים לבקשת הפירוק כלולים בהגדרה דלעיל, הרי שמתקבלת נקודת מוצא העולה בקנה אחד עם הבקשה - כי עצם ההגדרה הבסיסית של שני הצדדים, הינה הגדרה כלכלית-מהותית מרחיבה. נקודת המוצא שלה הינה התעלמות מגדרות משפטיים של מסכי התאגדות, וזאת תוך ראיה (או למצער חזקה) של ההסכם ככזה, הבא לעסוק במלוא המארג העסקי והכלכלי שבין שני הצדדים , על כל שרשורי החברות שיצרו.

יוצא מכאן, כי כאשר מגיעים אנו אל "ליבת" העניין - קרי, תנית הבוררות שבסעיף 16 להסכם, אנו עושים זאת מתוך הנחה כי "הצדדים" כוללים מעצם טיבם לא רק את רובינסון וזילכה כפרטים, אלא את כל המארג הכלכלי השייך להם בלא חריגים. עולה, כי נקודת המוצא הינה שחברה פלונית השייכת למר זילכה הינה עקרונית צד להסכם ממש כמו מר זילכה עצמו.

על בסיס זה, יש לקרוא ולהבין את סעיף 16 עצמו. דומה כי די בכך כדי להקים כנגד המשיבה מכשול משפטי אשר קשה לצלחו. סעיף 16.1, הפורש את מסכת העניינים שיש להעביר לבורר אם התגלע בהם סכסוך, קובע:


" בין הצדדים נתגלעו חילוקי דעות, ספקות, סכסוכים וטענות האחד כנגד רעהו בקשר לפעולות הצדדים, ו יחסי השותפות ביניהם במשך השנים, לרבות ובלא לפגוע באמור לעיל בחברות האחזקה המשותפות..."

אכן, מוכנה אף מוכנה אני לצאת מנקודת הנחה המקבלת את טענת המשיבה, כי החברה הנתבעת שפירוקה מתבקשת לא הייתה אחד מאותם "מיזמים משותפים"; אלא שבכך לא די, באשר סעיף 16.1 מבהיר בלשון מפורשת כי קשת העניינים הנמסרים לבוררות הינו "לרבות" חברות האחזקה המשותפות.
יוצא, כי נקודת הכובד הדורשת הכרעה הינה הרישא של הסעיף המספקת את ההגדרה הכללית אשר סכסוכים בתחום חברותה אחזקה המשותפות כלולות בה, אך אינן אלא חלק אפשרי מן הנושאים הנופלים לתחומה.

בעניין זה, חלוקים הצדדים אודות היחס בין שני המושגים המופיעים ברישא "פעולות הצדדים" ו"יחסי השותפות ביניהם במשך השנים". בעוד לשיטת המשיבה, עסקינן למעשה במושגים חופפים המתמקדים במיזמים המשותפים (אשר החברה שפירוקה מבוקש אינו חלק מהם), הרי שהמבקשת עותרת לראות בהם שתי אפשרויות נפרדות, אשר ההסכם מבקש להכפיף את שתיהן לתנית הבוררות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ