החלטה בתיק פר"ק 37173-03-12

זהו ערעור על החלטת בעל תפקיד לבדיקת תביעות חוב של עובדים שהוגש ע"י המערערות, כל אחת מהן היתה עובדת של החברה בפירוק.

לאחר מתן צו הפירוק ב-5/4/11, מונה עו"ד ליאור מזור כבעל תפקיד לבדיקת תביעות חוב של העובדים (להלן - בעל התפקיד).

המל"ל- מחלקה משפטית (ירושלים) צורף כמשיב לבקשה.

כבר יאמר כי כרשום בתגובת בעל התפקיד החלטותיו בתביעות החוב הומצאו למערערות ביום 9/10/11. הודעת הערעור הוגשה רק ב-21/3/12.

פר"ק 17532-01-11, תיק הפירוק של החברה הוגש ב- 30/1/12 בקשה 3 להורות לבעל התפקיד לבדוק מחדש את תביעות החוב. בהחלטה מאותו יום נקבע כי ככל שיש מחלוקת על החלטת בעל התפקיד, יש להגיש ערעור.

הערעור הוגש, כאמור, בחלוף כ-5 חודשים ממועד החלטתו של בעל התפקיד, ולא צורפה בקשה להארכת מועד המסבירה או מצדיקה את האיחור. משכך, יש טעם בעמדת בעל התפקיד שיש לדחות את הערעור על הסף, מטעם זה בלבד.

למעלה מהנדרש, מאחר והצדדים התייחסו לטענות הערעור לגופו, הגעתי לכלל דעה שדין הערעור של כל אחת מהמערערות להידחות.

טופס התביעה הוא המסמך הקובע לצורך בדיקת התביעה ואישורה.

על הנושה מוטלת חובת ההוכחה גם בתביעת החוב בהליכי חדלות פירעון. אין זה תפקידו של בעל התפקיד לתור אחר רכיבי תביעה שלא מצאו ביטוי כלשהו בטופס תביעת החוב. 

פסקי-הדין שניתנו בהעדר הגנה בביה"ד האזורי לעבודה, עליהם סומכות המערערות את עיקר טענותיהן, אין בהם כשלעצמם לתמוך את תביעתן. תפקידו של בעל התפקיד לבחון את נסיבותיה של כל תביעה ו"להציץ מעבר לפרגוד" כדי לברר העובדות לאשורן.

זאת ועוד, אין בפסקי-הדין שניתנו לזכותן של המערערות פירוט רכיבי חוב שכר העבודה ותקופת העסקתן או היוצרות החוב הנטען.

בהתאם למסמכים שצורפו לתביעת החוב עולה כי בעל התפקיד אישר את תביעת החוב בהתאם לתלושי השכר. בתביעת החוב של מלכה חגית, המערערת מס' 1, נתבע 10,296 ש"ח בגין פדיון חופשה ו-18,800 ש"ח בגין פיצויי פיטורין. מבדיקת בעל התפקיד הוא מצא לאשר סך 10,848 ש"ח לאחר ניכוי מפיצויי הפיטורין של צבירה בסך 8,618 ש"ח.

באשר למערערת מס' 2, ביטון פזית, בתביעתה נרשם כי פיצויי הפיטורין צריכים להיות מחושבים מ-1/2/08 עד 15/12/09. גם בתלושי השכר (שצורפו לתגובת בעל התפקיד [נספח ד']) רשום מועד תחילת העבודה 1/2/08. על פי תחשיבו של בעל התפקיד אושרו למערערת 2 סך 25,991 ש"ח, לאחר ניכוי פיצויי הפיטורין של צבירה בסך 3,039 ש"ח.

אין מקום להתערב בקביעה זו.

זו גם עמדת המל"ל בתגובה שהוגשה ב-15/5/12. על תשלום הגימלה ע"י המוסד לביטוח לאומי לא חלות הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה (סעיף 297א'(ג) לחוק הביטוח הלאומי).

אשר על כן דין הערעורים להידחות על הסף בגלל האיחור בהגשתם ויש לדחות הטענות לגופן.

ככל שהמוסד לביטוח לאומי סבור כי יש לפתוח מחדש את נושא תחילת תקופת העסקתה של המערערת מס' 2, לא מצאתי להעביר (כהצעת המל"ל) בדיקת הוכחת הזכאות והתקופה ע"י המנהל המיוחד. המוסד לביטוח לאומי, אם יחליט לעשות כן, יבחן את המסמך שצורף לערעור נושא תאריך 1/2/08, בו רשמה החברה אישור על שמירת זכויותיה הסוציאליות בתקופת עבודתה בבית המאפה של שרה'לה מתאריך 1/1/06.

כל אחת מהמערערות תשלם לבעל התפקיד הוצאות הערעור בסך 500 ש"ח.

ניתן היום,  ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים.