1. זוהי בקשה להתיר למבקשים לשלוח הודעה לצד שלישי כנגד עו"ד צוריאל לביא ורו"ח טרבלסי (להלן - הנאמנים), ששימשו בעבר כנאמנים בהקפאת הליכים של החברה בקשר עם אחריותם הנטענת כלפי הנאמנים לקריסת החברה, וזאת במסגרת תביעת המפרק נגד המבקשים בתיק אז' 20113-05-11 המתנהל בביהמ"ש המחוזי בחיפה ו/או לחלופין להתיר למבקשים להגיש כנגד הנאמנים תביעה אזרחית נפרדת או תביעה שכנגד בתביעת המפרק נגדם.
הרקע להגשת הבקשה
2. החברה היתה חברה ציבורית שניירות הערך שלה נסחרו בבורסה בת"א מאמצע שנות ה-70 עד 2003, וכן מניות החברה נרשמו למסחר בבורסה בניו-יורק משנת 1989 עד אפריל 2002. החברה פעלה בתחום הפטרוכימיה ועסקה בעיקר בייצור או מכירת P.V.C , המשמש כחומר גלם בתעשיית הפלסטיקה ועסקה גם בייצור ושיווק של מוצרי הלוואי הנוצרים בתהליך ייצור ה- P.V.C. פעילות החברה התבצעה בעיקר במפעלה, שהיה ממוקם ליד העיר עכו.
3. המבקשת 1 (להלן - ICC) החזיקה ב-55% ממניות החברה בעצמה ובאמצעות חברת הבת שלה, המבקשת 2 (להלן - ICC Handeles). ICC היא חברה בינלאומית הרשומה במדינת ניו-יורק שבארה"ב. מחזיקה בחברות שונות בתחומי התעשיה הכימית ותחומים קשורים ונמצאת בבעלותו של ג'ון פרבר, המבקש 3 (להלן - פרבר). פרבר כיהן כדירקטור בחברה החל מ-1974 וכיהן גם כיו"ר דירקטוריון החברה. המבקש 4, ג'ון אורם, כלכלן בהשכלתו, מתגורר בארה"ב, כיהן כדירקטור בחברה החל מ-1981 וגם כיהן כנשיא ICC. המבקשת 5, מיה פרבר, היא רעייתו של מר פרבר, כיהנה כדירקטורית בחברה החל מ-1990.
4. לקראת סוף שנת 2003 הגיעה החברה למשבר כלכלי, חובותיה הסתכמו לסך של כמיליארד ש"ח, והחברה הגישה בקשה להקפאת הליכים על מנת לנסות לשקם ולהבריא את החברה. הנאמנים מונו כנאמני החברה בהקפאת ההליכים. צו ההקפאה הוארך מעת לעת עד 5/4/04 אז הגישו הבנקים, הנושים העיקריים והמובטחים של החברה, בקשה לפירוקה. צו פירוק ניתן ב-7/9/04. הכנ"ר מונה כמפרק זמני והנאמנים מונו כמנהלים מיוחדים.
5. עקב חשדות שהתעוררו בדבר ניהול החברה בדרכי תרמית ותוך הפרת חובות האמון והזהירות שחלות על מי שכיהנו כדירקטורים, נושאי משרה ו/או כבעלי מניות, נוהלה חקירה מקיפה בדבר מצב החברה והתנהלותה בשנים שקדמו להגשת הבקשה להקפאת ההליכים. תוצאות הבדיקות העלו ראיות בדבר מעשי תרמית שנעשו בחברה ע"י המבקשים. לאור המימצאים הוגשה בקשה לפי סעיף 373 ו-374 כנגד המבקשים ואחרים לחייבם בנזקים שנגרמו לחברה בגין מעשיהם ו/או מחדליהם. בהחלטתי בפר"ק 61904-10-10 נקבע כי הדרך הדיונית המתאימה לבירור הסוגיות שעלו בבקשה, בין היתר על רקע היקפן ומורכבותן, היא לבררן בדרך של תביעה רגילה. התביעה נגד המבקשים ואחרים הוגשה ע"י המפרק בתיק אז' 20113-05-11 והועמדה לצרכי אגרה על סך 150 מליון ש"ח.
תמצית טענות המבקשים
6. המבקשים דוחים מכל וכל את הטענות שהועלו נגדם בתביעה ופרטו את שעשו לאורך השנים וגם לאחר כניסתה של החברה להקפאת הליכים על מנת לאפשר את המשך קיומה של החברה. המבקשים טוענים כי הם השקיעו בחברה כספים רבים ומשאבים רבים, הכל בניסיון להצילה מקריסה, אולם כספים אלו ירדו לטמיון משעה שהנאמנים נהגו באדישות וברשלנות רבתי כאשר ביטלו את פוליסת כיסוי אבדן הרווחים של החברה והובילו לקריסתה הסופית.
7. עוד נטען כי הנאמנים התעלמו מחוות דעת של מומחה ניהול סיכונים, דן ארבל, שקבע נחיצות פוליסה של כיסוי אבדן רווחים במפעל פטרוכימי, שמעצם טיבו טומן בחובו סיכונים אינהרנטיים. הם אף התעלמו מאירועים מסוכנים קודמים שהתרחשו במפעל שהיה בהם כדי ללמד על כך שאירועים כאלו אינם עניין נדיר במפעל מסוגה של החברה. בין היתר הועלתה טענה כי הנאמנים לא הביאו לידיעת הנושים המובטחים ובית המשפט את האמור בחוות דעתו של דן ארבל, שהמליץ שלא לבטל את הביטוח אלא הציע לצמצמו בנושאים אחרים.
8. המבקשים טוענים כי זמן קצר לאחר ביטולה הרשלני של פוליסת כיסוי אבדן הרווחים, התממש הסיכון הצפוי עת התחוללה שריפה במפעל החברה אשר הובילה להשבתתו. השריפה ארעה ב-13/10/03 במתקן הייצור VCM אשר בעקבותיה נגרם נזק כבד למערך הייצור שהוביל לסגירתו, ועקב כך להשבתת הפעילות שלאחר מכן מעולם לא חודשה. אירוע השריפה תואר בדו"ח הנאמנים מס' 3 (נספח 5 לבקשה).
נטען כי לאור ביטולה של פוליסת הביטוח לא היו בידי החברה די משאבים לצורך שיקום המפעל שנפגע בשריפה ולהשלמת הליך ההבראה.
9. המבקשים תארו את דרישתם לפני שנים, עוד ב-13/2/05 לחקור השפעת ביטול פוליסת ביטוח אבדן הרווחים במהלך הקפאת ההליכים על קריסתה של החברה. פנייתם נענתה רק ב-23/6/05. הכנ"ר הסביר כי המפרק חוקר את ניהול עסקי החברה על כלל היבטיו הרלבנטיים (נספחים 9-10 של הבקשה) וכך נדחו, לטענתם, מדי פעם. בהחלטתי מיום 15/9/05, נקבע כי תחומי החקירה נקבעים ע"י המפרק והנושאים שהוצגו ע"י המבקשים אכן נבחנים.
10. בחלוף 3 שנים, ב-2/9/08 (נספח 13 לבקשה) הודיע המפרק כי נושא ביטול פוליסת כיסוי אבדן הרווחים מצוי במתחם הבדיקה.
11. לטענת המבקשים, על אף כל אלו לא נחקר נושא ביטול פוליסת כיסוי אבדן הרווחים ע"י המפרק ומימצאי אותה חקירה לא הוצגו מעולם לביהמ"ש, ולכן זוהי השעה לבחון את הנושא ע"י ערכאה שיפוטית ובמסגרת תביעת השיפוי וההשתתפות שבדעת המבקשים להגיש כנגד הנאמנים על אחריותם כמתואר לעיל.
12. לטענתם, הנאמנים קיבלו לידיהם חוות דעת של המומחה דן ארבל, אותה לא הביאו לידיעת הנושים המובטחים וביהמ"ש. ארבל המליץ שלא לבטל את הביטוח אלא הציע לקצצו בנושאים אחרים.
13. המבקשים מדגישים כי הם עומדים ברף הנדרש לאפשרות הגשת תביעה אישית כנגד בעל תפקיד וכי אישור ביהמ"ש של הפירוק מהווה רק שלב ראשוני בבירור מקיף וממצה של הטענות. למרות דרישות חוזרות ונשנות של המבקשים לעשות כך, לא בוצעה חקירה בקשר עם ביטול פוליסת ביטוח אבדן הרווחים כדי לאפשר למבקשים להתגונן כראוי נגד הטענות המועלות נגדם ובירור נסיבותיה האמיתיות של קריסת החברה, ולכן יש ליתן להם אפשרות להציג בחינה מדוקדקת של התנהלות הנאמנים.
תמצית טענות הנאמנים
14. הנאמנים דוחים את הניסיון לטפול עליהם אחריות אישית בגין החלטה אחת מיני רבות שלקחו, תוך הפעלת שיקול דעת עיסקי, במסגרת תפקידם כנאמנים בהקפאת ההליכים,ו"להסיט את האש" (כלשון הנאמנים) ממעשיהם החמורים של המבקשים בגין גזל, מרמה, הונאה וכיוצ"ב, שגרמו לקריסת החברה ולצבירת חובות בסכום מצטבר של כמיליארד ש"ח במועד בו קיבלו על עצמם הנאמנים את תפקידם.
15. נטען שביהמ"ש ינקוט זהירות רבה בטרם יאושר הליך אישי נגד בעל תפקיד הפועל מטעמו של ביהמ"ש וכידו הארוכה, וכי הליך אישי כנגד בעל תפקיד הינו צעד קיצוני ודרסטי שאין לאשרו אלא בהתקיים נסיבות חריגות ומיוחדות.