החלטה בתיק פר"ק 2480-09

מונח בפניי ערעורה של עיריית ירושלים (להלן: "המערערת"/"העירייה") על החלטתו של רו"ח מנחם רהב (להלן: "הנאמן") בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר נושים של חברת ג'אמפ אופנה בע"מ (להלן: "החברה"), לדחות את תביעת החוב של המערערת במלואה נוכח הגשתה בחלוף המועד האחרון להגשת תביעות חוב.

טענות המערערת בקצירת האומר;

חובה של החברה למערערת בגין תשלומי ארנונה ואגרת שילוט עומד על כ-100,000 ש"ח נכון ליום מתן צו הקפאת ההליכים (להלן:"הצו"). לטענתה, לא ידעה המערערת אודות מתן הצו כנגד החברה שכן הודעה בפקס אודות מתן הצו שנשלחה מטעם החברה עצמה (להלן: "ההודעה") לא הגיעה ליעדה הנכון אצל מחלקות המערערת ורק ביום 6.8.09 התקבל הפקס באגף השומה והגבייה והועבר על ידי מנהל האגף למחלקה הנכונה- מחלקת אכיפת גבייה בעירייה.

המערערת טוענת כי ככל הנראה, עקב פגרת הקיץ, נפלה ההודעה "בין הכיסאות" ומצב דברים זה הביא לאי הידיעה של המערערת בעניין עד ליום 9.9.09.

מיד בסמוך לקבלת ההודעה פנתה המערערת לנאמן אשר דיווח לה כי על הנושים היה להגיש תביעות החוב עד ליום 28.8.09 ומכאן הגשתה של הבקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב.

לטענת המערערת קיים טעם מיוחד ליתן לה ארכה;

ראשית, עצם העברת ההודעה (אשר הודיעה על מתן הצו כנגד החברה אך לא כללה מידע אודות הגשת תביעות חוב) מראה כי הנאמן/החברה ידעו או היה עליהם לדעת על נשיתה של העירייה ואי מתן הודעה לעירייה על הצורך בהגשת תביעת חוב כדין מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.

שנית, המערערת טוענת להיותה נושה מובטחת של החברה לאור סעיף 11א לפקודת המיסים אשר קובע כי מס המגיע על מקרקעין יהיה שעבוד ראשון על המקרקעין. אי לכך, למערערת קיים שעבוד שאינו מצריך רישום בגין חובות הארנונה של החברה ובהיותה נושה מובטחת הרי שביכולתה לממש את בטוחתה אף ללא הסדר נושים כך שהגשת תביעת החוב והצטרפותה להסדר הנושים אינה מהותית ואך תועיל למצבת החובות המונחת בפני הנאמן.

לכאורה יכולה הייתי לדחות טענה זו בלא דיון לגופה אך משום שמדובר בטענה לגופה של תביעת חוב ואילו בנסיבות המקרה התביעה נדחתה על הסף.

אולם נוכח חשיבות הדברים וכדי למנוע מן העירייה לבצע בהמשך צעדים העלולים לפגוע בהסדר הנושים אעיר; אכן לשעבוד מכוח פקודת המיסים גבייה ישנו מעמד מיוחד בדין כולל לכל הנוגע להיעדר חובה נוקשה של רישום . אלא מאי? חרף האמור לעיל שעבוד לטובת עירייה אינו נוצר יש מאין ובוודאי שלא ניתן "להיזכר" בו למפרע לאחר שכבר ניתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה קל וחומר מקום בו כבר גובש הסדר נושים.

בנסיבות אלו חל הכלל הרגיל לפיו מרגע בו "התאפסה" תביעת החוב בגין איחור בהגשתה הרי שאין לעירייה כעת כל חוב שניתן לגבותו בשעבוד ואי לכך אין לטענה זו של המערערת על מה שתסמוך.

תשובת הנאמן לבקשת המערערת;

לטענת הנאמן חזקה על המערערת כי הייתה לה ידיעה קונסטרוקטיבית אודות מתן הצו עוד מיום 20.7.09 בו פורסמו על ידו מודעות בדבר מתן צו הקפאת ההליכים לחברה ובהמשך פרסומן של מודעות בדבר הגשת תביעות חוב ביום 13.8.09.

זאת ועוד, התיק דנן לווה בפרסומים רבים באמצעי התקשורת דבר שלשיטתו של הנאמן מחזק את חזקת הידיעה הקונסטרוקטיבית.

הנאמן טוען גם לידיעה בפועל של המערערת ולדידו מסיבותיה שלה בחרה המערערת שלא להגיש תביעת חוב במועד ולמצער לא פנתה לנאמן (במועד) לקבלת מידע אודות המועד להגשת תביעות חוב.

עיינתי בטענות הצדדים ולהלן החלטתי:

1.                  עסקינן בהליך הקפאת הליכים השונה במהותו מהליך הפירוק והליך פשיטת הרגל, וזאת בין היתר הרלבנטי לענייננו, בסד הזמנים המיועד להגשת תביעות חוב בן בהיותו קצר יחסית ולעיתים אף קצר מאוד ביחס לפרק הזמן של 6 חודשים המיועד להגשת תביעות חוב בהליך פירוק והן בהיותו סד זמנים הנקבע בידי בית המשפט להבדיל ממועד הקבוע בחקיקה.

2.                  עם זאת עקרונות מהותיים הנוגעים לסד הזמנים כאמור רלבנטיים לשני ההליכים גם יחד כמו היותו של המועד האחרון להגשת תביעות החוב "רף קשיח" אשר לאחריו מאבד הנושה את זכותו לתבוע החוב גם כאשר חוב זה אינו שנוי במחלוקת וניתן אף לומר כי זאת תקף בעיקר במקום בו החוב אינו שנוי במחלוקת ואי לכך לא הייתה כל מניעה מלאשרו היה והוגש במועד.    

3.                  חריג לעיקרון קשיחות המועדים יחול במקום בו הנושה לא יכול היה לדעת אודות המועד האחרון להגשת תביעות החוב, מצב דברים אשר יהווה טעם מיוחד המצדיק קבלת ארכה.