פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
2336-04-12
04/07/2012
|
בפני השופט:
יעקב צבן סגן נשיאה
|
- נגד - |
התובע:
1. דוד רצון 2. לאה רצון
|
הנתבע:
1. עו"ד רונן מטרי 2. כונס הנכסים הרשמי 3. עו"ד יצחק מלכו
|
החלטה |
1. לפניי בקשה שהגישו בני הזוג רצון (להלן -
המבקשים) נגד כונס הנכסים רונן מטרי (להלן -
כונס הנכסים), בה הם מבקשים לקבל היתר לצורך המשך ניהול התובענה שהגישו נגדו בבית משפט השלום בפתח תקווה. כונס הנכסים והמנהל המיוחד מתנגדים לבקשה.
2. המבקשים מציינים כי הם הגישו לבית משפט השלום בפתח תקווה תביעה נגד הכונס ונגד חברת קן-התור הנדסה ובנין בע"מ (להלן -
חברת קן התור) ששימשה כקבלן מבצע של חברות מקבוצת חפציבה. כונס הנכסים הגיש לבית משפט השלום בקשה לסילוק התובענה על הסף, משום שלא ניתן היתר להגשתה על ידי בית משפט זה, ולפיכך הגישו המבקשים את הבקשה שלפניי. המבקשים מפרטים בבקשתם את העילות החוזיות והנזיקיות הכלולות בכתב התביעה שהגישו: לטענתם, כונס הנכסים הציג בפניהם מצג שווא לפיו הדירות מפוארות ובנויות בסטנדרט גבוה מהמקובל, בעוד שלמעשה הבניין והדירות נבנו בסטנדרט נמוך מאוד. המבקשים טוענים כי כאשר הציג בפניהם הכונס את הדירה היה כלול בה מטבח, אך כאשר קיבלו את המפתח לדירה הוא נעלם, דבר שאף מנוגד למפרט הטכני שניתן להם. לטענת המבקשים, קיימים ליקויים רבים וחמורים בדירה שאותם מסרב הכונס לתקן, על אף דרישות חוזרות ונשנות ששלחו אליו. כמו כן טוענים המבקשים כי הכונס התרשל בפיקוח על חברת קן התור. לטענתם, יש להמשיך את ההליכים כנגד הכונס בבית משפט השלום (לו נתונה הסמכות העניינית לדון בתביעה), נוכח קיומה של נתבעת נוספת (חברת קן התור), וזאת בכדי שלא להטריד שלא לצורך את בית המשפט וכן כדי למנוע אפשרות של תוצאות סותרות.
3. הכונס טוען כי התובענה נגדו הינה חסרת בסיס ומנוגדת לסעיף 5 להסכם המכר שנחתם בין הצדדים ואושר על ידי בית המשפט, בו נקבע כי חברת קן התור היא שתהיה אחראית לבדק בממכר, וכי הכונס לא יהיה אחראי לביצוען של פעולות בעניין זה. כמו כן הפנה הכונס אל סעיף בהסכם המכר שלפיו הזכויות במקרקעין נמכרות במצבן as-is וכי לקונה לא תהיינה טענות בעניין זה כלפי הכונס או חברת קן התור. הכונס מוסיף כי עניין זה היה ידוע היטב למבקשים, שרכשו את הדירה בהפחתה כספית הנובעת מנסיבות רכישתה בכינוס ובמימוש מהיר, תוך התחשבות בכך שהיא נרכשת as is, ללא אחריות, מצג או התחייבות כלשהי מצד הכונס. הכונס טוען כי בנסיבות אלו כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגדו ועל כן דין התביעה, כמו גם הבקשה שלפנינו, להידחות על הסף. לחילופין טוען הכונס כי גם אם יש מקום לדון בתובענה, הרי שיש לעשות כן בבית משפט זה, נוכח קיומו של סעיף בהסכם המכר שלפיו הסמכות הבלעדית להכרעה בסכסוכים בקשר לחוזה תהיה בבית משפט זה. הכונס טוען כי היותה של חברת קן התור נתבעת נוספת דווקא מחזקת את הטענה כי הערכאה הנכונה לדון בתביעה הינה בית משפט זה, נוכח העובדה שכל הליכי הפירוק נדונים בו ובכללם גם ההסכם בין הכונס לבין חברת קן התור, אשר אושר על ידו. הכונס מוסיף כי בנסיבות אלו אין ממילא מקום להטיל אחריות אישית על הכונס, לאור האמור בהסכם הרכישה, ונוכח ההלכה בפסיקה שלפיה הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד הינה סנקציה החמורה נעשית רק במקרים חריגים וקיצוניים.
4. המנהל המיוחד הודיע כי דינן של חלק מטענות המבקשים להתברר בבית משפט זה, ואילו חלקן האחר אינו מוכר לו מספיק ועל כן הוא מבקש להשאירן לשיקול דעת בית המשפט.
5. בתשובה שהגישו טוענים המבקשים כי הכונס הציג בפניהם מצג שונה לחלוטין ממצבה בפועל של הדירה, כך שלא ניתן לומר כי הדירה נמסרה להם במצב as is כפי שנקבע בהסכם. המבקשים חוזרים על הטענות שהעלו בבקשה ומוסיפים כי הכונס הפר באופן יסודי ובוטה את הסכם המכר עימם. לטענתם, הכונס חייב בפעולותיו מכוח אחריותו האישית והשילוחית או מתוקף תפקידו כ-officer of the court. באשר לתנית השיפוט הקבוע בהסכם המכר, אליה הפנה הכונס, המבקשים טוענים כי לא ניתן לקיימה בכל הנוגע לסמכות העניינית, הנתונה לבית משפט השלום, ועל כן יש לראות בה כפסולה. המבקשים טוענים כי לא ניתן לקיים את ההליך מול חברת קן התור בבית משפט זה הנמצא בירושלים, מאחר והוא נעדר סמכות מקומית בעניינה, ועל כן יש להימנע מפיצול התביעה ובמקום זאת יש להורות על קיום ההליך כולו בבית משפט השלום.
6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום לדחות את הבקשה לקבלת היתר. סעיף 13 להסכם המכר בין המבקשים לכונס (נספח 2 לבקשה) קובע:
"
13. הכרעה בסכסוכים ומחלוקות
הסמכות הבלעדית להכרעה בכל סכסוך או מחלוקת בקשר לחוזה זה, ביצועו ו/או פרשנותו, מוקנית בזאת לבית המשפט, והקונה מביע בחתימתו על חוזה את הסכמתו לבירור כל מחלוקת בינו לבין הכונס בהליך של בקשה למתן הוראות."
סעיף 1.3 להסכם קובע:
"
'בית המשפט' - בית המשפט המחוזי בירושלים הדן בתיק הקפאת ההליכים וכינוס החברות מקבוצת חפציבה".
לאור סעיפים מפורשים אלו ברור כי בית משפט זה הוא בעל הסמכות הבלעדית לדון בתביעה המוגשת מכוח החוזה כנגד הכונס, כמו התביעה אותה הגישו המבקשים. טענת המבקשים לפיה בית משפט זה נעדר סמכות מקומית ביחס לנתבעת הנוספת, חברת קן התור, אינה נכונה, שכן אחריותה של חברת קן הדור לתיקון הליקויים בדירה נובעת אף היא מהסכם המכר. כך למשל נקבע בסעיף 5 להסכם:
"
בדק - הקונה יהיה זכאי לקבל אחריות בדק בממכר בהתאם להוראות חוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 מחברת קן התור הנדסה ובניין בע"מ."
מאחר שההסכם מעניק כאמור לבית משפט זה סמכות בלעדית לדון בתביעות המוגשות מכוחו, הרי שסמכות זו מחייבת גם את חברת קן התור. יש לציין כי חברת קן התור אינה בעל דין בהליך זה, והמבקשים לא ביקשו לקבל היתר להמשך ניהול התביעה נגדה בבית משפט השלום. לפיכך יש לומר, במסגרת הליך זה, כי בכל הנוגע לסמכות העניינית של בית המשפט, אין מניעה שהמבקשים יגישו כנגד חברת קן הדור תביעה לבית משפט זה, וכך ממילא לא ייווצר חשש לפיצול התביעות ולהכרעות סותרות.
7. נוכח האמור לעיל יש לדחות את הבקשה לקבלת היתר להמשיך בניהול התביעה כנגד הכונס בבית משפט השלום בפתח תקווה. יש לציין כי אם המבקשים אמנם יבחרו להגיש את תביעתם (בדרך של בקשה למתן הוראות) לבית משפט זה, הרי שיהיה עליהם להתייחס לטענות כבדות המשקל שהעלה הכונס, המבוססות על הוראות ההסכם, בכל הנוגע לדחיית התביעה על הסף, דבר שלא נעשה על ידם במסגרת הליך זה.
ניתנה היום, י"ד בתמוז התשע"ב, 04 ביולי 2012, בהעדר הצדדים.
חתימה