אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 23302-09-12

החלטה בתיק פר"ק 23302-09-12

תאריך פרסום : 26/05/2013 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
23302-09-12
21/01/2013
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיאה

- נגד -
התובע:
1. רו"ח יובל קדרון
2. בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים של חב' יפים פרידמן ובניו חברה להנדסה ולבנין בע"מ

הנתבע:
1. קבוצת בעלי הזכויות מגרש 6417 חלקות 908 907 תת חלקה 34 ברמת השרון
2. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
3. כונס נכסים רשמי ת"א

עו"ד חג'ג' בוכניק ויינשטיין ושות'
עו"ד ישראל שפלר ואח'
עו"ד אילון בריל
החלטה

מונחת בפני מחלוקת שהתעוררה בין נאמן חברת יפים פרידמן ובניו חברה להנדסה ובניין בע"מ (להלן: "הנאמן" ו"המבקשת", בהתאמה), לבין קבוצת בעלי הזכויות במגרש 6417, חלקות 908 ו-907 תת חלקה 34 ברמת השרון (להלן: "המשיבה"). המחלוקת בין הצדדים נסבה, אודות דרישת חילוט ערבות בנקאית, שלטענת המשיבה הינה ערבות בנקאית אוטונומית; המבקשת חולקת על כך, ולחלופין טוענת כי בנסיבות המקרה התקיים חריג "הנסיבות המיוחדות", קרי, התנהלות המשיבה חמורה עד כדי כך, שיש לכלול אותה באותה קבוצה מצומצמת שיש להחריג מעקרון הניתוק של ערבות בנקאית אוטונומית מעסקת היסוד. כונס הנכסים הרשמי, בעמדה שהגיש, תומך בעמדת הנאמן.

עיינתי בעמדות הצדדים, ונוכח העובדה כי מדובר במחלוקת משפטית טהורה, שעניינה תנאים וחריגים למימוש ערבות בנקאית אוטונומית, ניתנת החלטתי, וזאת בהתאם לסמכותי שבתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, כדלקמן:

1.                  הסוגיה המונחת בפני, עניינה גבולותיהם של החריגים לעקרון העצמאות של ערבות בנקאית, אשר מקריאת נוסחה אין ולא יכול להיות ספק כי מדובר בערבות אוטונומית קלאסית חד משמעית . עניין לנו בכתב-ערבות, אשר לא זו בלבד מצהיר במפורש כי המימוש אינו תלוי בדבר, מלבד בהודעה שאינה צריכה ביסוס או נימוק, אלא שהיא אף מרחיקה לכת וקובעת "פטור" מקיום "ברירה העומדת לחייבת על פי דין" (התנאה שככל שהיא מבקשת לעקוף דינים קוגנטיים הרי שחוקיותה מוטלת בספק, אולם הדבר אינו דורש הכרעה במסגרת החלטה זו).
בנסיבות המקרה, מעלה החברה, מוציאת הערבות, שורה של טענות הנראות על-פניהן כטענות שיש להן ביסוס עובדתי לכאורי לא מבוטל; זאת, החל מהעיתוי התמוה של הוצאת דרישת החילוט, שלושה ימים בלבד לאחר מתן צו הקפאת הליכים, והמשך בכך כי עילות החילוט נראות כ"החייאה" של טענות ישנות שהגולל נסתם עליהן זה מכבר, לאחר שניתנו טופסי גמר-בניה מהרשות המקומית, והערבות הפכה, לפי החוזה בין הצדדים, מערבות ביצוע לערבות טיב.

2.                  נקודה ראשונה ורבת-משמעות, שיש לעמוד עליה, ובה - חרף מלוא ההבנה והתהיות שהתעוררו אף בליבי נוכח טענות המשיבה ועמדתה - אין אני יכולה להסכים עם המבקשת, נוגעת לעצם מעמדה של הערבות הבנקאית.
עיון בנוסח הערבות עצמה, שהוא-הוא הראיה העיקרית, אם לא הבלעדית לטיבה וסיווגה של ערבות שכזו, מלמד כי מדובר בערבות בנקאית אוטונומית במובהק ; ואף כזו שמוציאיה ביקשו "לחזקה" אף יותר מהרגיל, וזאת באורח שיתכן בחלקו עשוי להתפרש כבעייתי מבחינת הדין. עם זאת, הרי שלענייננו די בכך כי הנוסח מלמד כי בפנינו דוגמא מובהקת לערבות בנקאית אוטונומית "רגילה" לעילא ולעילא, בלא כל צורך באותו חיזוק נוסף וחריג.
אכן, המבקשת מצביעה נכונה על סייגים הכרוכים בתהליך המוביל לדרישת החילוט, כגון סיווג הערבות והמהלך שעל עו"ד חג'ג', הפועל לכאורה כנאמן עבור שני הצדדים, לבצעו קודם שמוגשת דרישת החילוט. אלא מאי? להבדיל מן המקרים שהוזכרו בכתבי הטענות, הרי כל אותן התניות ודרישות מקדימות מופיעות בעסקת היסוד, ולא בכתב הערבות עצמו .
לשון אחר; באותם פסקי דין, בהם הוגבל מוטב הערבות בגין תניות או תנאים כאלו ואחרים, הרי שאותם סייגים הופיעו בערבות עצמה ; על כך כבר נאמר, כי נוכח ההלכה הפסוקה דהיום, לרבות חופש החוזים והיכולת של צדדים לנסח "ערבות אוטונומית מוחלשת", הרי שאין בית המשפט יכול עוד להתייחס לתניה מגבילה בכתב הערבות כ"פיטומי מילי בעלמא".

אלא, שהמקרה שבפני שונה, וזאת באשר ההגבלות וההתניות עליהן מסתמכת המבקשת, מצויות כל-כולן בעסקת היסוד, או לחלופין בהתחייבויות במפורש או מכללא שחלות על עו"ד חג'ג'. לעומת זאת, כתב הערבות עצמו "נקי" מכל תניה מגבילה או מסייגת.

3.                  יוצא, כי פתרונה של "סתירה" זו, בהתאם להלכה הפסוקה בעניין ערבויות אוטונומיות.
אם אכן, מהווה עצם הדרישה לחילוט הערבות הפרה יסודית ובוטה של עסקת היסוד , הנגועה לשיטת המשיבה בחוסר תום-לב בולט, הרי שתרופתה של המבקשת, נפגעת ההפרה כביכול, הינה בתביעה לפי עסקת היסוד; ואם אכן הפר עו"ד חג'ג' את התחייבויותיו כנאמן עבור שני הצדדים, שמא אף בתביעה כנגדו (ומובן כי אין אני נדרשת לקבוע כעת ממצא כלשהו בעניין זה). במסגרת תביעה כזו, ניתן אף ניתן לקבול על התנהגות חסרת תום-לב שהביאה לחילוט ערבות באורח שהסב למוציאת הערבות נזק כבד, באורח בלתי ראוי ובלא הצדקה, ולעתור לפיצוי נוסף בגין התנהלות זו, הכל באורח המהווה לכאורה הפרה בוטה וחסרת תום לב של עסקת היסוד.
אלא מאי? תביעה זו לפי עסקת היסוד בנפרד, ושאלת חילוט הערבות בנפרד; אף אם עצם המהלך שהוביל לחילוט, מהווה עילה לתביעה ודרישת פיצוי לפי עסקת היסוד, הרי שאין בכך בהכרח כדי למנוע את החילוט עצמו, באשר זה נעשה בהתאם לתנאי כתב הערבות, בכפוף לעקרון הניתוק של ערבות כזו מעסקת היסוד, ומיועד לאפשר לנתבע להמצא, בעת הבירור המשפטי העיקרי, במצב בו הכספים מונחים בכיסו, ולא בכיסו של הצד שכנגד.
כל זאת, כמובן, בכפוף לשני החריגים המצומצמים שהוכרו בפסיקה לאותו עקרון-על של עצמאות הערבות הבנקאית; חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות.

4.                  בעניננו, אין חריג המרמה נטען כלל ועיקר, ויוצא כי שאלת החילוט או ההמנעות ממנו תוכרע בהתאם לשאלה, האם הוכח קיומו של חריג הנסיבות המיוחדות, שעניינו "התנהגות חמורה במיוחד" מצד הנערב, אף שאין היא עולה לכלל מרמה.
מוכנה אני לקבל, לצורך הדיון, כי מקום בו אין מחלוקת ממשית כי בניה נשוא ערבות הסתיימה, והדבר הוכר, ולמעשה זכה להודעה מצד מוטב הערבות במסמכים שאין מחלוקת על תוקפם ומועדם, עשויה עמידה מאוחרת על חילוט ערבות ביצוע לעלות לעיתים לכדי "התנהלות שרירותית" מצד המוטב - התנהלות שאכן הוכרה בפסיקה כמאפשרת לעיתים הכרזה על "נסיבות מיוחדות" שעשויות לגבור על עקרון העל של עצמאות הערבות האוטונומית. מנגד, די לעיין במובאות שמעלים הצדדים ובשפע, הן מהלכות בית המשפט העליון והן מפסיקת בית משפט זה, כדי להבהיר הבהר היטב, שמקום בו קיימת מחלוקת עובדתית בשאלה זו, הרי שחל לאלתר הדיבר נשוא כתב הערבות, הפוטר את המוטב מ"ביסוס או נימוק של דרישתו". זאת, אף אם מתרשם בית המשפט כי דווקא טענותיו של מוציא הערבות הן המבוססות יותר. דבר זה עולה בקנה אחד עם ההלכה הידועה שפסק בית המשפט העליון זה מכבר, לפיה אין די אף בחוסר תום-לב לכשעצמו בכדי להקים "נסיבות מיוחדות", אלא יש צורך בדבר-מה נוסף אשר הופך את התנהלות המוטב ל"חמורה במיוחד".

5.                  בנסיבות המקרה, מתבססת המבקשת על שורה של נקודות, שראשיתן בעיתוי הבעייתי של דרישת החילוט, כמו גם באי-הודעה לכאורה במועד על הצעד, מה שנראה כנסיון לטשטש את הצעד ו"להרוויח זמן" (כך למצער לשיטת המבקשת).
עיקר הטענות, לעומת זאת, עניינן בכך כי מוטב הערבות "החייה" טענות ישנות לליקויים: כמו גם לאיחור במסירת הדירות, וזאת לאחר שזנח אותן לתקופה ארוכה כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ