החלטה בתיק פר"ק 2166-03

מונחות בפני שתי בקשות שהינן "פרק נוסף" במסכת סיכסוך מתמשך בין מפרק חברת חירם גת- חברה להנדסה ובניין בע"מ וחברת ש.ח.ר אסיסטנס בע"מ הפועלת מטעמו לבין גברת ענת אדרי שהינה בעלת דירת קרקע בבניין שהיה בטיפולו של המפרק.

ראשיתו של הסכסוך הינו בגילוי ליקויי בנייה חמורים שכללו סדקים במבנה הבניין כולו. אין חולק כי חומרת הליקויים והסכנה שעוררו הצריכו טיפול יסודי שכלל ירידה עד ליסודות הבניין. אלא שבמסגרת זו לא היה מנוס מכניסה לדירות מסויימות וביצוע עבודות מתוכן אשר היה חשש כי יגרמו, ובפועל אכן גרמו, להרס מוחלט של אותן דירות לרבות דירתה של גב' אדרי.

בעוד שבידי המפרק עלה להגיע להסכמות עם מרבית הדיירים הרי שבינו לבין גב' אדרי ניטשו מחלוקות עובדתיות חריפות. בין היתר הערימה גב' אדרי קשיים על פנוי הדירה בטענות וטענות שונות אשר רובן נדחו על ידי במספר החלטות מפורטות אשר ניתנו באותה עת. עם זאת הובהר היטב למפרק כי תנאי בל יעבור למתן היתר לכניסה וביצוע עבודות מתוך דירתה של גב' אדרי הינה השבת  הדירה, בסופו של דבר, למצבה המקורי על כל המשתמע מכך.

מכאן למעשה המחלוקות הנוכחיות אשר לפני;

 עיון בטענות גב' אדרי מחד גיסא, והמפרק מאידך גיסא מעלה רושם כי מדובר בשני סיפורים עובדתיים שונים בתכלית. גב' אדרי מתלוננת על סידרה של עבודות רשלניות שגרמו לנזקים חמורים ולדבריה כמעט ואינה ראויה למגורי אדם. הרי המפק טוען היפוכו של דבר, ולשיטתו העבודות בוצעו באורח מקצועי ואילו גב' אדרי היא שנוקטת בסחטנות ומנסה למעשה לשדרג את דירתה על חשבון קופת הפירוק.

לאחר שעיינתי בטענות ובצרופותיהם וכן בעמדת הכנ"ר עולה כי בין הצדדים נטושה מחלוקת עובדתית מקיפה הכוללת פרטים רבים בעניין דירתה של גב' אדרי  ודומה כי כמעט ואין לך ארון קיר, סורג או צבע שאינם משמשים כנשוא למחלוקת. נוכח האמור לעיל, ייתכן ויש ממש באותו חלק מעמדת כונס הנכסים הרשמי התוהה האם מחלוקת בדבר ליקויי בנייה הולמת דיון בבית משפט זה. חרף האמור לעיל מסקנותו של הכונס הרשמי הינה כי הצדק עם המפרק וכי יש להסתמך על חוות המומחה שהביא.

במלוא הכבוד הראוי ספק בעייני אם שני חלקה עמדה אלו הולמים זה את זה, מה גם שגב' אדרי עצמה לא טמנה ידה בצלחת קרי, היא אינה מסתפקת בטיעונים לקוניים, אלא מגבה אותם בראיות, לכאורה, מטעמה כולל כתב כמויות מפורט ומתועד.

לעניין זה אעיר; העובדה כי התנהלותה של גב' אדרי נמצאה שלא כדין בשלבים קודמים של ההתדיינות אין בה, ואסור שתהיה בה, בכדי לסתום את הגולל על בירור הוגן של טענותיה בשלב זה או דחייתן באורח שנראה מהיר מדי. גרוע מכך -  מקפח זכויות שאין חולק כי מגיעות לה ולמעשה היו בסיס לניתרים שניתנו למפרק בשלב  הקודם של הבקשה.

אכן, ספק גדול אם סדרת מחלוקות עובדתיות בעניין ליקויי בניה מתאימה במסגרת בקשה למתן הוראות וזאת חרף העובדה כי איש מהצדדים מלבד הכנ"ר לא העלה את הטענה דלעיל. עם זאת, ובטרם אנו גולשים לשורה של נושאים עובדתיים, קיימות מספר נקודות בסיסיות שהינן משפטיות, ואין ולא יכולה להיות לגביהן מחלוקת אמיתית, וראוי כי הן תנחנה את התנהלות שני הצדדים, וודאי את בעל התפקיד מטעם בית המשפט.

1.                  לגב' אדרי עומדת זכות מלאה להשבה של דירתה למצב דומה ככל האפשר לכפי שהייתה טרם נהרסה במסגרת עבודות השיפוץ. במידה ושינוי הנסיבות אינו מאפשר החזרה למה שהיה במאת האחוזים אזי יש לשאוף למצב שווה ערך ככל הניתן. אומנם, לגב' אדרעי אין זכות מוקנית לשדרוג, אולם אין ספק כי ניתן להתחשב במשאלותיה במסגרת הסביר . כך למשל מקום בו גוון המרצפות או חלק אחר אינו משנה את העלות הרי שאין כל מניעה וראוי כי המשפצים יתחשבו במשאלותיה של בעלת הדירה בעניינים שכאלה. זאת ועוד; מקום בו רהיטי קיר או חפצים אחרים נהרסו, יצאו נכלל שימוש או התבלו באורח קיצוני במסגרת העבודות, הרי ספק גדול אם השבה פירושה ניסיון "להטליא" את שרידהן ולהציבם במקום הישן.

2.                  אומנם, כתב הכמויות והראיות הנלוות לו מטעם גב' אדרי אינו מהווה ראיה חלוטה, אולם בהיעדר ראיה נגדית לסתור, הרי שיש לו משקל וראוי כי הצד שכנגד יתייחס אליו בכובד ראש. זאת בוודאי וודאי כאשר הוא פועל תחת הוראה משפטית מפורשת להשיב את המצב לקדמותו.

3.                  בלא לקבוע מסמרות בדבר; מקום בו דירה נהרסת לחלוטין ולאחר מכן נבנית מחדש, הרי מקום בו מתעוררים ליקויים חריפים גון הצטברות מים מתחת למרצפות החדשות ומגוון הנזקים הנגרמים מטיפוס אותם מים למעלה וכניסתם לדירות, הרי שחזקה היא (אף אם נתונה לסתירה) כי הנזקים נגרמו או קשורים באורח בניית הדירה מחדש. זאת, באשר המבנה הפנימי הישן שלה וודאי ריצוף ופריטים דומים נהרסו כליל בעת החפירות ושאר העבודות שבוצעו מתוך הדירה. ספק אם דווקא הן הגורמים לרטיבות ונזקים חדשים שהתעוררו לאחר עבודות ההשבה ולמעשה הבניה מחדש של  דירת גב' אדרי.

סוף דבר, אין  ספק כי השבה של דירה למצבה הקודם הינו ממילא עסק מורכב, קל וחומר כאשר שותפים לו שני צדדים ביניהם נטוש סכסוך קשה ואשר נקל לראות כי אינם בוטחים כלל ועיקר זה ביושרו של זה. במצב דברים שכזה אין תימה כי כל פריט עשוי להפוך מוקד למחלוקת עובדתית נפרדת ואף לחוות מנוגדות של מומחים.

אלא מאי? החלופה שעומדת בפני שני הצדדים, קרי, המשך ההתכשות  המשפטית הינה חלופה יקרה, ארוכה (באשר ההליכים בבית משפט זה אינם מתאים להכרעה בדבר למעה מעשרים מחלוקת אודות ליקויי בניה) ובסופה עשויות להיות מוטלות הוצאות בשיעור נכבד ביותר על הצד שעמדתו תימצא שלא כדין.

יוצא כי מבחינה משפטית התואה שניתן להגיע אליה בשלב זה אינה אלא מתן היתר לגב' אדרי להגיש תביעה בדבר ליקויי בניה לערכאה המוסמכת. עם זאת ונוכח טיב המחלוקת יטיבו הצדדים לעשות אם יצמאו את הדרך להידבר ביניהם על בסיס העקרונות בהחלטתי זו ושמא יטיבו לעשות אם יסכימו על מומחה או חוות דעת ניטראלית אשר תהווה בסיס לסיום מהיר ויעיל בהרבה של המחלוקת ביניהם. 

בכפוף להערותיי אלו אני נותנת לגב' אדרי היתר הגשת תביעה בנושאים נשוא בקשת 148 ו- 149 ומורה על סגירת הבקשות עצמן. בנסיבות המקרה ובשלב זה של המחלוקת אינני מוצאת מקום לחייב מי מהצדדים בהוצאות.

ניתנה היום,  י"ג אב תשע"ב, 01 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.